המסים מפייסבוק וגוגל לא יגיעו בזמן הקרוב - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המסים מפייסבוק וגוגל לא יגיעו בזמן הקרוב

המחלוקת בישראל כנראה תגיע לבית המשפט, אך לא בטוח שהיא תיגמר בהכרעה שיפוטית

2תגובות
מארק צוקרברג
STEPHEN LAM/רויטרס

האם חברות האינטרנט הרב־לאומיות, כמו גוגל ופייסבוק, ישלמו מס בישראל על ההכנסות הדיגיטליות שלהן מהלקוחות הישראליים?

"הכלכלה הדיגיטלית" — הפעילות הכלכלית העולמית שמשתמשת בפלטפורמות אינטרנטיות לביצוע מסחר — מתרחבת בשנים האחרונות וחוצה מדינות, וגם ברשות המסים בישראל מעוניינים למסות אותה. בשנה שעברה הוציאה הרשות חוזר בעניין שמגדיר מבחינתה את הגבולות והכללים. היא התחילה בבדיקות, ובתוך שנה היא מתכננת להוציא לחברות שומות — כלומר, להודיע להן מהו המס שיהיה עליהן לשלם לפי הבדיקות שערכה.

ואולם את התשובה הסופית על שאלה זו לא נקבל כנראה בחמש השנים הבאות. החברות, מאובזרות בעורכי דין ורואי חשבון מובילים, טוענות כי הן פועלות לפי חוק, וכי אין להן חבות מס בישראל ביחס ללקוחות הישראלים. אחרי שיקבלו את השומה על השנים האחרונות, הן יוכלו להגיש השגה. בהנחה שפקיד השומה ידחה את ההשגה (ויש לו לפחות שנה לדון בה), החברות יגישו ערעור לבית משפט מחוזי. המשפט יתנהל במשך שנתיים־שלוש, ולאחר מכן סביר שהצד המפסיד יערער לעליון, ושוב תחלוף כשנה לפחות עד להכרעה. כלומר, לפנינו חמש־שש שנים לפחות עד שתהיה קביעה סופית בעניין.

בעולם שבו הכלכלה נהפכת לדיגיטלית יותר ויותר, האתגרים של המיסוי הבינלאומי מתעצמים. רשות המסים תצטרך גם לבסס את התזה והבסיס המשפטי לחיוב, וגם לקבוע באופן כמותי כמה מרווחי החברות יש לשייך לישראל. היא תנסה לאתר פעילויות מסוימות שעד כה לא נחשבו ל"מוסד קבע" (בישראל או בעולם) — למשל ביקורים של נציגי החברה הזרה בישראל או פעילות באמצעות סוכן בישראל שיש לו מעורבות גדולה בהתאמת חוזים — ולקבוע כי הן מגבשות קיום של מוסד קבע לעסקי האינטרנט של החברה הזרה, ולכן יש לראות את ההכנסות כשייכות לישראל.

הרשות היא שחקנית אחת במגרש משולב של שחקנים רבים, ובמידה רבה היא מקדימה רבות ממדינות OECD כשהיא מציגה מדיניות שנחשבת אגרסיבית ביחס למיסוי הכלכלה הדיגיטלית. רווחים שהיא תבקש למסות בישראל עשויים להיגרע מחלקן של מדינות אחרות, כך שחלק מההצלחה במשחק תלוי בתיאום השיח בין מדינות.

אפשר להניח כי פייסבוק, גוגל ואחיותיהן לכלכלה הדיגיטלית לא ימהרו לשתף פעולה עם הרשות ולא יתרמו מרצונן את המידע הדרוש. עם זאת, אחת הדרכים של הרשות להשגת מידע היא תשאול של לקוחות, למשל חברות מדיה שעובדות עם גוגל ופייסבוק, כדי להבין איך עובדות מערכות היחסים ביניהן ומהי המעורבות של החברות הזרות, למשל, בגיבוש קמפיינים.

מידע שיושג באפיק הזה הוא אמנם חשוב, אבל כנראה לא מספיק. הסמכויות לקבלת מידע שיש לרשות המסים לפי החוק, עוד לפני שמגיעים לבית המשפט, מנוסחות אמנם בצורה גורפת, אך יהיה קושי להחיל אותן על גופים זרים שפועלים בישראל — וחלק גדול מהוויכוח יהיה על כך. גם אם באופן טכני רשות המסים יכולה לבקש לזמן את מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, לדיוני שומה, ברור לכולם שהיישום יהיה בעייתי יותר. במקביל, החברות, לפחות חלקן, מתדרכות את העובדים שלהן איך להתנהג במקרה של ביקורת פתע של רשות המסים, מהן הזכויות שלהם, על אילו שאלות מותר להם לענות, ומה עליהם להשאיר לעורכי הדין ורואי החשבון.

המיסוי של הכלכלה הדיגיטלית הוא חדשני, מתפתח ועוד לא מגובש מבחינה משפטית ומעשית. עו"ד (רו"ח) אלדר בן־רובי, מוביל תחום המס במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, מעריך כי המחלוקת בישראל כנראה תגיע לבית המשפט, אך לא בטוח שהיא תיגמר בהכרעה שיפוטית, שכן האי־ודאות לגבי העבר והרצון ליצור ודאות לגבי העתיד ייצרו לשני הצדדים תמריץ להגיע לפשרה. ההליכים יארכו שנים, ולהתפתחויות בעולם ולתקדימים, אם יירשמו, תהיה בזמן הזה השפעה על התוצאה. הם יוכלו לצמצם את הגבולות של הוויכוח, ואולי גם להביא לפשרה ששני הצדדים יוכלו לחיות עמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם