חשבון בבקשה: כך מתכננת ישראל להשתתף ברווחים של גוגל ופייסבוק - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המעצמות החדשות

חשבון בבקשה: כך מתכננת ישראל להשתתף ברווחים של גוגל ופייסבוק

אם תוכנית רשות המסים תצליח, ישראל תהיה מהמדינות הראשונות בעולם שגובות מס על פעילות כזאת ■ איזה מס כבר משלמות החברות בישראל, ובאילו בעיות תיתקל הרשות בטיפול בכלכלה הדיגיטלית?

33תגובות
הפגנה נגד אפל בדבלין
CLODAGH KILCOYNE/רויטרס

באוגוסט 2016 הקרב בין חברות הטכנולוגיה הרב־לאומיות הגדולות לרגולטורים האירופיים עלה מדרגה: בהחלטה היסטורית הורתה הנציבות האירופית לחברת אפל לשלם מס בסך 13 מיליארד יורו לאירלנד, לאחר שפסקה כי מקלט המס שסיפקה אירלנד לאפל מאז שנות ה–80 אינו חוקי.

הסכום התקדימי, שעליו עוד נוספה ריבית, הוטל לאחר שלוש שנות חקירה באירופה לגבי חבות המס של אפל. הטענות היו שאירלנד הורידה באופן לא חוקי את המסים שעל יצרנית האייפון לשלם, והעניקה לה יחס מועדף, שהקנה לה יתרון על פני מדינות אחרות, במטרה לעודד את כניסתה למדינה. אפל והממשלה האירית עדיין נאבקות בהחלטה.

ב–1980 היתה אפל אחת החברות האמריקאיות הראשונות שהעבירה את רוב רווחיה לאירלנד, למבנה מס שאיפשר לחברה לשלם מס חברות זעום (לעתים 1% בלבד) במשך שנים.

ההחלטה של הנציבות לא התקבלה בחלל ריק. בקרב חלק מהממשלות באירופה, הרגולטורים והמצביעים, יש תסכול גדול מכך שחברות בינלאומיות מתחמקות מתשלום מסים באמצעות העברת הרווחים והעלויות למקומות שבהם ניתן לקבל הטבות מס — ובכך מנצלות פרצות מס או הטבות שקיבלו ממדינות ידידותיות. ברוח זו הוקם פרויקט הדגל שמקדם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) מ–2013: Base Erosion and Profit Shifting, או בקיצור BEPS, שמטרתו להתמודד עם תכנוני מס בינלאומיים של חברות גלובליות.

הפעילות של חברות רב־לאומיות מתחלקת על פני מדינות רבות, ולכן השאלה העקרונית — שממנה גם נגזרת חבות המס — היא איך מחלקים את הרווחים בין המדינות השונות. את הרווחים של אפל, למשל, אפשר לייחס לכמה מקומות: למקום שבו מייצרים את רכיבי המכשירים שלה; לזה שבו מפתחים אותם; להיכן שמרכיבים את המוצרים; להיכן שמשווקים אותם; או בכלל למקום שבו נמצא הלקוח. הקניין הרוחני (IP) של חברה, שאפשר לניידו בין מדינות באופן משפטי, יהיה אחד הגורמים שיקבעו היכן היא תשלם מס חברות על רווחיה. לכן, חברות ניידו את הפטנטים שלהן למדינות שבהן המס נמוך, כמו אירלנד.

מנכ"ל אפל, טים קוק, מעיד בקונגרס בארה"ב בנושא העברת רווחים למקלטי מס, ב–2013
JIM WATSON/אי־אף־פי

במקרה של חברות אינטרנט כמו גוגל ופייסבוק, שאלת חלוקת הרווחים מתחדדת. כיום, החברות האלה מוכרות שירותי פרסום ללקוחות בישראל, אבל הלקוחות מעבירים את התשלום לסניפים של החברות בחו"ל (למשל באירלנד), וגם הרווחים הנובעים מהפעילות, או לפחות חלקם, מוזרמים למקלטי מס. מה שמפריע לרשות המסים, ובכך ישראל אינה שונה ממדינות רבות, הוא שהפעילות האינטרנטית המתנהלת מול תושבי ישראל אינה משמשת פקטור בחישוב המסים שהחברות משלמות בישראל.

המס של מרכזי הפיתוח

על השאלה "האם גוגל ופייסבוק משלמות מסים בישראל?" צריך להסתכל משתי זוויות. הראשונה נוגעת לטכנולוגיה המפותחת בישראל עבור החברות הרב־לאומיות, שבאמצעותה הן מפיקות הכנסות בכל העולם.

לגוגל, פייסבוק, אמזון, אפל ומיקרוסופט יש נציגות בישראל. הן מעסיקות ביחד בישראל אלפי עובדים, ובשש השנים האחרונות הן רכשו במצטבר יותר מ–20 חברות מקומיות. רק באחרונה הודיעה אמזון כי תקים בתל אביב מרכז ייעודי חדש, נוסף על פעילותה הקיימת בישראל, שיתמקד בפיתוח טכנולוגיות למוצרי אלקסה שופינג.

במקרה זה, היקף ההכנסות שייוחס לישראל נקבע לפי שיטות שונות, ובהן שיטת "קוסט פלוס" (Cost–plus pricing), המקובלת בקרב מרכזי פיתוח רבים. לפי שיטה זו, הפעילות בישראל ממוסה בהתאם להוצאות של החברה — הכוללות למשל שכר לעובדים, דמי שכירות ותשלום לקבלני משנה. מס החברות משולם על שיעור מסוים (ה"פלוס") מההוצאות השנתיות, שנע בין 5% ל–15%. לשם המחשה, אם לחברה הוצאות בסך 50 מיליון שקל בשנה, ונקבע בהסכם עם החברה האם כי היא תשלם לה עלות פלוס 10% — לחברה יש הכנסה כוללת של 55 מיליון שקל (50 ועוד 10%), שמתוכה יש לה הוצאה של 50 מיליון שקל, כך שהיא תחויב במס חברות בישראל (24%) על המרווח — 5 מיליון שקל. לעתים שיעור מס החברות נמוך יותר, אם החברה נהנית ממעמד של "מפעל מאושר" לפי החוק לעידוד השקעות הון.

שיטה זו מבטיחה לחברה הישראלית רווח נטול סיכון. כלומר, רווח מוגבל מיוחס לישראל אף אם המוצר הפסיד — אך אם יש רווח גדול מהמוצר (כמו במקרה של רבות מהחברות הרב־לאומיות הגדולות), הוא אינו מיוחס לישראל — ורשות המסים הישראלית אינה משתתפת בו.

שיטות נוספות לקביעת ההכנסות המיוחסות לישראל יכולות להיות שיעור מהמכירות, או פיצול של רווחים מכל העולם.

 אפשר לנגוס בעוגה? נתוני החברות בארבעת הרבעונים האחרונים*, במיליארדי דולרים

גם נוכחות דיגיטלית תחויב במס

עד כה עסקנו רק במיסוי של מרכזי הפיתוח בישראל. במערכה השנייה נכנסים לתמונה הלקוחות בישראל - ואז העלילה מסתבכת.

למרות הירידה הנמשכת במחירי הפרסום בישראל ובעולם, רוב ההכנסות של פייסבוק וגוגל מגיעות מענף זה — בזכות מספר המשתמשים הגדול שלהן. בין השאר, הן מוכרות שטחי פרסום לחברות מדיה ומנהלות קשרים עם מו"לים דיגיטליים שמשלמים תמורת קידום התוכן שלהם. במקרה של אמזון, היא מעניקה שירותי ענן (אחסון מידע) לחברות ישראליות. גם גוגל ומיקרוסופט מוכרות שירותי ענן שמתחרים באלה של אמזון.

וכך, ברוח פרויקט ה–BEPS, כשהיא קובעת את העמדה שלה באופן מרחיב יחסית, הוציאה רשות המסים באפריל 2016 חוזר המבהיר את העמדה המקצועית שלה בעניין מיסוי הפעילות האינטרנטית של חברות זרות בישראל. החוזר, שפורסם שנה לאחר שיצאה טיוטה בעניין, מתייחס לתשלום מס חברות ומע"מ.

המפתח לחיוב החברות במס חברות טמון במונח "מוסד קבע", שהוא אחד המבחנים הנפוצים באמנות המס של ישראל לחיוב מס על פעילות עסקית במדינה אחרת. החוזר בא להסביר באילו מצבים ניתן יהיה לראות גם את הכנסות החברה הזרה ממכירת מוצרים או ממתן שירותים באמצעות האינטרנט כהכנסות של מוסד קבע בישראל, ולקבוע את הכללים לייחוס הרווחים.

משה אשר
אמיל סלמן

לעמדת רשות המסים, גם חברה זרה שיש לה נוכחות דיגיטלית משמעותית בישראל — אף אם אין לה נוכחות פיזית — עשויה בנסיבות מסוימות להיחשב כבעלת מוסד קבע, ואם נקבע שהיא אכן כזאת, היא תידרש לדווח על הכנסותיה מישראל. סממנים לנוכחות דיגיטלית משמעותית יכולים להיות חתימה על מספר משמעותי של חוזים למתן שירותים דיגיטליים עם תושבי ישראל באמצעות האינטרנט; מתן שירותים הנצרכים על ידי לקוחות רבים בישראל באמצעות האינטרנט; או אספקת שירות באינטרנט המותאם ללקוחות או למשתמשים ישראלים — למשל כשיש שימוש בשפה העברית, חיוב לקוחות במטבע ישראלי וסליקת כרטיסי אשראי מקומיים בישראל.

החוזר של רשות המסים נצמד אמנם למבחנים הקלאסיים באמנות המס של ישראל, אבל בכל הנוגע לעולם הדיגיטלי, הוא מצמצם את החריגים ומגדיר גם פעולות שנחשבו כ"הכנה ועזר" — כמו איתור של לקוחות ישראלים, איסוף מידע או ניהול קשרי לקוחות של החברה הזרה — כמהותיות בגיבוש מוסד קבע.

חברות רב־לאומיות הפועלות באמצעות האינטרנט בישראל מבצעות לעתים גם פעילות בסיוע חברות ישראליות קשורות או קבלני משנה ישראליים. אותו סוכן בישראל עשוי לייצר במקרים מסוימים מוסד קבע בישראל לחברה הרב־לאומית. במקרה הזה, בודקים למשל אם הסוכן מתקשר ופועל בשם החברה הזרה, אם הוא מוסמך להבטיח מחיר ללקוח ותנאים מסחריים שיחייבו את החברה הזרה, ואם יש מעורבות של הסוכן בהתאמת החוזה לצרכיו ולדרישותיו של הלקוח הישראלי, או שהוא צד לחוזה.

"נצליח לבסס שומות"

רשות המסים הניחה את "כללי הבסיס" והתחילה לבצע פעולות ליישום המדיניות, אך החברות צפויות להתנגד.

ד"ר עוז חלבי, שותף ומנהל מחלקת המיסוי האמריקאי במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ בניו יורק, סבור כי בחוזר של הרשות יש כמה אמירות שייתכן שאינן מגובות בלשון החוק. לדבריו, כל עוד החקיקה הפנימית ואמנות המס לא יקבעו מפורשות כי מוסד קבע יכול להיווצר גם בהקשר של מכירות באינטרנט, יהיה קשה לחייב במס מכירות דרך האינטרנט. "מדינות רבות בארה"ב התחילו לשנות את חוקיהן ולקבוע כי עסק מקיים קשר הדוק למדינה אם הוא מוכר לתושביה", הוא אומר.

גם עו"ד יניב שקל, שותף בכיר במשרד שקל ושות', מביע ספקות בדבר האפשרות למסות את הכלכלה הדיגיטלית. "האם ישראל יכולה להתעקש על כך שהיא תחייב את גוגל או פייסבוק העולמית במס בניגוד למוסכמות המיסוי הבינלאומי? גם אם השיווק מתבצע בישראל — זה לא מספיק לדיני המס. הפעילות האמיתית של פייסבוק היא הטכנולוגיה שלה, והיא לעולם לא תהיה רשומה בישראל", הוא אומר. לדעתו, ייתכן שבסופו של דבר רשות המסים לא תאכוף את החוזר, אלא תקבע שה"פלוס" במודל קוסט פלוס יגדל, וכך מרכזי הפיתוח של החברות הרב־לאומיות ישלמו יותר מס בישראל.

מבחינת מנהל רשות המסים, משה אשר, המהלך למיסוי הכלכלה הדיגיטלית כבר התחיל, והרשות תמשיך בו עד הסוף — באמצעות שלוש מהחטיבות שלה: המקצועית, המשפטית והבינלאומית. "אפשר בסופו של יום לגבות מסים על הפעילות בישראל, גם אם זה לא יהיה פשוט", אומר אשר. "אנחנו בתוך הליכי השומה, ואנחנו חוקרים ובודקים כדי ליצור שומות. המטרה היא להשיג כמה שיותר נתונים, שרובם אינם נמצאים בישראל. בתוך שנה נוציא לחברות שומות".

אשר מסכים שהדברים אינם "שחור ולבן", ומציין כי הרשות תצטרך גם להחליט איזה חלק מהרווחיות שנובעת מהלקוחות הישראלים שייך לישראל. "בינתיים OECD מקים צוות בדיקה, ואולי בעוד שנה־שנתיים יהיו להם החלטות משמעותיות יותר שיעזרו לנו. אנחנו מאמינים בתהליך, ושבסופו של יום נצליח לבסס שומות מבוססות — גם אם נהיה בין הראשונים בעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם