העליון יכריע: האם זכות החילוט של המדינה גוברת על זכויות הבנק בכספי פיקדונות? - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון יכריע: האם זכות החילוט של המדינה גוברת על זכויות הבנק בכספי פיקדונות?

בנק מזרחי טפחות הגיש ערעור לבית המשפט העליון וטען: כשחברה אינה רשאית למשוך כספי פיקדון מחשבון הבנק שלה כל עוד היא לא פרעה את חובותיה, למדינה אין זכות לחלט כספים אלה ■ במזרחי מציינים כי ההחלטה עלולה להשפיע על כל מערך האשראי הבנקאי ושיקוליו

5תגובות
סניף של בנק מזרחי טפחות ברמת השרון
עזרא לוי

שאלה מעניינת תוכרע בקרוב בבית המשפט העליון: איזה אינטרס גובר במקרה של התנגשות בין זכויות הבנק על כספי פיקדון של לקוח, המשמשים בטוחה כנגד הלוואה — לבין זכותה של המדינה לחילוט כספים של חייבים.

ביולי 2016 הוגש כתב אישום נגד איציק וזאנה וחברת מוקד אריק שבשליטתו, בעבירות שונות, ובהן קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה. כתב האישום היה חלק מפרשה גדולה יותר, שבמסגרתה נעצר ביוני 2016 עדי צים, בעלי חברת המימון וניכיון הצ'קים אס.אר אקורד.

עם הגשת כתב האישום נגד וזאנה ומוקד אריק, ביקשה רשות המסים צו זמני לחילוט רכוש של הנאשמים — שכלל נדל"ן, כלי רכב, כספים, המחאות וכרטיסי אשראי. בית המשפט אישר את הצו. ואולם לאחר מכן הגיש בנק מזרחי טפחות התנגדות לחילוט של כספי פיקדון בסך 300 אלף שקל מחשבון בנק שהיה רשום על שם החברה. במזרחי טפחות טענו כי זכותם בכספי הפקדונות גוברת על הזכות של המדינה לחילוט עתידי, אם וכאשר החברה תורשע.

עדי צים בהארכת מעצרו בבית משפט השלום בראשון לציון ב-2016, בפרשת הונאה בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקל
דודו בכר

לטענת מזרחי טפחות, מדובר בכספי פקדונות המשועבדים לטובתו לצורך הבטחת החובות של החברה כלפי הבנק, כתנאי לשתי ערבויות בנקאיות שהנפיק הבנק לטובת משרד התמ"ת ומכוח חתימה על שני שטרי משכון. לפי הבנק, שטרי המשכון מקנים לו זכות שעבוד, עיכבון וקיזוז — שאף בהיעדר רישום היא עדיפה על פני זכותו של כל נושה אחר, ולכן הוא בעל זכות קניינית בפקדונות.

הבנק טען כי הוא אינו קשור לפרשייה הפלילית, וכי רכש את זכותו על כספי הפקדונות בתמורה ובתום לב. לכן, לאור שטרי המשכון, יש לראותו כנושה מובטח בעל זכות קניינית, או לכל הפחות כבעל זכות מעין קניינית בכספי הפקדונות.

השופט אברהם הימן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי זכות החילוט גוברת על זכותו של הבנק. זאת, מאחר ששטרי המשכון אינם מקנים לבנק זכות קניינית או מעין קניינית בנכס מסוים של החברה. "מדובר בהסכמים המגלמים הסדר קיזוז כללי, ואין בהם ליצור משכון קבוע וספציפי על כספי הפיקדונות", כתב השופט. הוא הוסיף כי המסמכים שעליהם הסתמך הבנק מלמדים כי כוונת הבנק היתה ליצור בטוחות כנגד מתן מסגרת אשראי וערבויות בנקאיות, אלא שהבטוחות שנוצרו (אולי בשל טעות) אינן בטוחות קנייניות או מעין קנייניות. מכל מקום, כתב הימן, חזקה על הבנק כי הוא ידע כיצד להעמיד לטובתו בטוחות מתאימות.

"הריבית עלולה לעלות"

השבוע הגיש מזרחי טפחות ערעור לבית המשפט העליון, באמצעות עורכת הדין ליאת עיני־נצר ממשרד ב. לוינבוק ושות'. "שאלת עדיפות זכויות הבנק בכספים המופקדים אצלו על זכות המדינה לחילוטם עולה בבית משפט זה (ככל הידוע לנו) לראשונה בערעור זה", נכתב. לטענת הבנק, אם לפי המסמכים, שנחתמו בין הבנק לבין החברה הנאשמת, החברה אינה רשאית למשוך את הכספים המופקדים בחשבון כל עוד היא לא פרעה את חובותיה — אזי בהכרח המדינה אינה זכאית לחלט את הפיקדונות האלה כל עוד לא נפרעו החובות. "אחרת ייצא שהמדינה יכולה להשיג בעצמה צו חילוט זכויות טובות יותר מאלה העומדות לחברה כלפי הבנק, מה שלא אפשרי כמובן", לדברי הבנק.

בערעור נכתב גם כי בית המשפט המחוזי טעה כשהסיק כי אין לבנק זיקה קניינית לכספי הפיקדונות. "הלכה היא כי היחסים בין הבנק לבין לקוחותיו הם יחסי לווה־מלווה. כאשר חשבון הלקוח מצוי ביתרת חובה — הבנק הוא המלווה והלקוח הוא הלווה; וכאשר החשבון מצוי ביתרת זכות — הלקוח הוא המלווה והבנק הוא הלווה. עוד נקבע כי עם הפקדת כספים לתוך החשבון — הם הופכים להיות הרכוש של הבנק, אך קיימת חובה של הבנק כלפי הלקוח בגין יתרת הסכום העומדת לזכות האחרון".

בנוסף, בערעור נטען כי שטרי המשכון מעניקים לבנק זכות קניינית, וגם כי זכות הקיזוז של הבנק הוכרה כזכות בעלת אלמנטים קנייניים. לסיום, בערעור הודגש כי לקביעה של בית המשפט המחוזי, אם תיושם, יהיו השלכות רוחב משמעותיות. כך, למשל, הקביעה תגדיל את סיכון האשראי של הבנקים, וכשהסיכון עולה, גם הריבית צפויה לעלות — כך שההחלטה עלולה לפגוע בציבור כולו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם