האם יוטלו אגרות על ייצוגיות? "תביעות טובות ומוצדקות לא יוגשו" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם יוטלו אגרות על ייצוגיות? "תביעות טובות ומוצדקות לא יוגשו"

לקראת הדיון מחר בוועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת החוק שמקדמת שרת המשפטים להטלת האגרות, הייעוץ המשפטי לוועדה מביע את הסתייגויותיו

12תגובות
שרת המשפטים איילת שקד
מרק ישראל סלם

מחר תדון ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות ניסן סלומינסקי בהצעת החוק שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד, להטלת אגרות על הגשת תביעות ייצוגיות – כשהמטרה העיקרית היא להפחית את תביעות הסרק.

לפי ההצעה, על בקשה לתביעה ייצוגית בבית משפט שלום תוטל אגרה של 12 אלף שקל ובבית משפט מחוזי ונגד רשות מינהלית, האגרה תהיה 24 אלף שקל. החצי הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, והחצי השני ישולם עם מתן פסק הדין, לרבות פסק דין שמאשר הסתלקות או הסדר פשרה.

במקרה של תביעה ייצוגית נגד רשות מינהלית, במקרים שבהם הרשות הודיעה שהיא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, לא תשולם המחצית השניה של האגרה ומחצית האגרה ששולמה תוחזר. לפי ההצעה, חובת תשלום האגרה לא תחול על ארגון שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית ועל המועצה הישראלית לצרכנות.

לפי חוות דעת של הייעוץ המשפטי לוועדה, האגרות יכולות לפגוע במימוש זכות הגישה לבית המשפט, "לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים". עוד נכתב כי "עיקר המחלוקת היא בנוגע לסכומי האגרות המוצעים שהם סכומים גבוהים למדי. הצבת חסם בנקודת הפתיחה של ההליך בדמות אגרות בשיעור גבוה אולי תצמצם את הליכי הסרק, אך במקביל היא עלולה לגרום לכך שגם תביעות טובות ומוצדקות, שיש אינטרס ציבורי וחברתי בניהולן, לא יוגשו בשל העלויות הגבוהות של פתיחת ההליך".

סוגיה אחרת שמצריכה לפי הייעוץ המשפטי ליבון היא הצורך בביסוס אמפירי לטענה בדבר הליכי סרק אשר לא גובתה בנתונים אמפיריים ברורים, אלא הסתמכה על כך שסיבת סגירת התיקים השכיחה בתובענות ייצוגיות היא הסתלקות התובע לפני אישור התובענה כתובענה ייצוגית.

"ואולם, העובדה שהסתלקות היא סיבת סגירת התיקים השכיחה אינה מעידה בהכרח על כך שמדובר בתובענות סרק, שכן, הסתלקות לפני אישור תובענה כתובענה ייצוגית עשויה לנבוע ממגוון של סיבות, ובכלל זה שהנתבע תיקן את העוולה נשוא התובענה או שהתובע אינו יכול להמשיך בניהול התובענה עקב סיבות אישיות או כספיות", נכתב.

בנוסף, במסגרת תיקון מס' 10 לחוק תובענות ייצוגיות שהתקבל לפני קצת יותר משנה (יולי 2016), נקבעו מנגנונים שביקשו להתמודד עם התופעה הנטענת של הליכי סרק למשל, במסגרת ההחלטה לאשר גמול לתובע ועורך דינו. "נוכח האמור, יש מקום להציג נתונים מדויקים ומעודכנים בפני הוועדה כדי לבסס את הטענה בדבר היקפה של התופעה הנטענת של הליכי הסרק, ובכלל זה לנסות ולראות מהן ההשפעות של תיקון מס' 10, על תופעה זו".

נקודה נוספת שמתייחסים אליה בחוות הדעת, מתייחסת לחלופות אפשריות שתפגענה פחות בתכלית החוק. למשל, בית המשפט יכול לקבוע הוצאות משפט גבוהות כשיגיע למסקנה כי מדובר בהליך סרק. גם ניתן לקבוע תשלום אגרות משתנה, למשל במודל שבו משולם חלק קטן מהאגרה עם הגשת התביעה והיתרה תקבע בהתאם להתפתחות ההליך. בכל מקרה אם התביעה תאושר כייצוגית יש לפטור את התובע מהיתרה ולהשיב לו את האגרה ששולמה.

מודל אפשרי נוסף שמציעים יכול להיות דומה לזה שקיים לגבי תביעה נגזרת. עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית – התובע ישלם סכומים דומים לאלו הנקובים בתביעה נגזרת (1,684 שקל בבית משפט השלום ו-3,149 שקל בבית המשפט המחוזי). ככל שבית המשפט יאשר את הגשת התביעה כייצוגית – שאז מדובר בהליך שיש אינטרס ציבורי בקיומו – התובע ייפטר מתשלום יתרת האגרה או שתשלום יתרת האגרה תוטל על הנתבע.

נקודה שלישית שמעלים היא שבמקרים שבהם ניהול ההליך השיג את מטרתו והנתבע שינה את דרכיו בעקבות התביעה, אין הצדקה שהמגיש יישא במלוא תשלום האגרה, ובמקרים כאלה יש להחזיר לתובע את האגרה ששילם.

לבסוף, מציינים כי בכל מתווה שהוועדה תחליט עליו, יש מקום לשקול להטיל על שרת המשפטים חובת דיווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מידי שנה, נתונים שונים הנוגעים לתחום התביעות הייצוגיות (כמה תביעות הוגשו, כמה מהן הסתיימו בהסתלקות, כמה מהן הסתיימו בהסדר פשרה, כמה מהן אושרו כייצוגיות, סכומי הכסף שנתבעו, סכומי הכסף ששולמו בפועל, שיעור הגמול ושכר הטרחה שנפסקו, היקף האגרות ששולם, היקף הפטורים שניתנו, ונתונים נוספים שייקבעו), כדי שהוועדה תוכל לעקוב אחרי ההשלכות של המהלך.

סלומינסקי אמר כי הוא מתכוון להציע מחר פשרה שתיתן מענה לשני הרציונאלים המנוגדים - מצד אחד לאפשר לציבור הרחב להגיש תביעות ייצוגיות ומצד שני למנוע את האפשרות שהגשת תביעות תהיה כלי לאיומים וסחטנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#