הסכם טיעון עם סימנס: האישום בשוחד יוסר, החברה תיקנס ב-63 מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכם טיעון עם סימנס: האישום בשוחד יוסר, החברה תיקנס ב-63 מיליון שקל

לפי כתב האישום המתוקן, סימנס ישראל העבירה 9.5 מיליון דולר - תשלומים לעובדים בכירים בחברת החשמל ■ חמישה בכירים בחברת החשמל הורשעו ב-2016 בהסדר טיעון ונגזרו עליהם 4-2 שנות מאסר

7תגובות
משרדי סימנס במקסיקו
בלומברג

פרשת סימנס מתקרבת לקו הסיום לאחר שאתמול הודתה סימנס ישראל, שבשליטת Siemens AG, במסגרת הסדר טיעון והורשעה בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. לפי הסדר הטיעון, סימנס ישראל תשלם קנס של 63 מיליון שקל לקופת המדינה. גזר הדין עדיין טעון אישור של השופטת מיכל אגמון־גונן מבית המשפט המוזי בתל אביב. אתמול הופיעו הצדדים בפני השופטת והשמיעו את הנימוקים שלהם לקבל את ההסדר שהגיעו אליו.

ברקע הפרשה נמצאים האישומים כי בין 1999–2005 יצרה סימנס ישראל קשרים עם בכירים בחברת החשמל, שבמסגרתם נתנה להם טובות הנאה שונות, ובכלל זאת שילמה להם סכומי כסף בהיקף של מיליוני דולרים כדי שיתמכו בקידום האינטרסים של סימנס בהתקשרויותיה מול חברת החשמל.

בכתב האישום המקורי יוחסו לסימנס ישראל עבירות נוספות וחמורות שכללו גם שוחד, מרמה והפרת אמונים. גם חמשת בכירי חברת החשמל, מקבלי השוחד, הורשעו לפני כחצי שנה בהסדרי טיעון בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל של 4–2 שנים וקנסות.

כלומר, בפרשה חמורה ביותר של יחסי קח ותן שנרקמו בין נציגי סימנס ישראל לבין עובדים בכירים בחברת החשמל יש צד שהורשע בקבלת שוחד — בלי שהצד השני (החברה) הורשע במתן שוחד. העובדות לא השתנו גם בכתב האישום המתוקן, אבל סעיף האישום שונה והמלה "שוחד" הושמטה ממנו.







2009
,
   

 
 


	
 	   
 
 

   

 
 

 

   


2013
    
 
 
 

  
  ,

 
2009- 



2014
,
  

   
 
      
  
    
  



2016

   

 ,
  
 
 
 ,  :
  
  
   ,  , 
 , (
)
  
 


 
 .
  160  — 


2017
) 
 
   
 
 
 
 .(  	

 ,

 
 ,
 
  
 
 ,
  4-2    

2017
    

  
 	  ,  63   

 
   

האם ההתחשבות של הפרקליטות בסימנס מוצדקת? האם היה נכון מצד הפרקליטות לוותר על תג המחיר המקסימלי בפרשה? מבחינת הפרקליטות — שהזכירה בדיון כי מדובר ב"מערכת יחסים מושחתת של מתן טובות הנאה ותשלומים תוך ציפייה לכך שבכירי חברת החשמל יתמכו במעשה או במחדל במעשיה של סימנס במכרזים השונים" — היו כמה שיקולים בעד ההסדר. אחד מהם היה העובדה שהרשעה בשוחד היתה מקשה על סימנס ישראל, שמעסיקה 550 עובדים בארץ, להשתתף במכרזים ממשלתיים, ובכך היה נגרם נזק "בלתי־מידתי" לחברה בהמשך ניהול ההליך הפלילי נגדה. בפרקליטות גם התחשבו בכך שהאירועים התרחשו לפני יותר מ–15 שנה (ועד לגזר דין סופי היו עוברות גם 20 שנה), ושהחברה עשתה שינוי תרבותי־ארגוני משמעותי.

ההסדר עם סימנס העולמית — ששילמה קנס של 160 מיליון שקל למדינה — כלל גם מינוי מפקח חיצוני, עו"ד אורי סלונים, על עסקיה של סימנס בישראל. מינוי מפקח חיצוני נועד לבקר את הטמעת תרבות הציות בחברה בכל הנוגע לעבירות שוחד. במהלך הדיון אתמול דיבר סלונים על פועלו בשנתיים האחרונות, ובמסגרת ההסדר הסכימו הצדדים כי תקופת המינוי שלו תארך בשנה נוספת.

"לאור שיקולים אלה ותנאי ההסדר, סברה המדינה כי חתימת ההסדר עם סימנס ישראל משרתת את תכליות האכיפה נגד תאגידים ועונה על האינטרס הציבורי. זאת, אף שככלל הנורמה המצופה מתאגידים היא להטמיע מראש תוכנית אכיפה פנימית אפקטיבית ונורמות נאותות של ציות לחוק, ולגילוי יזום, מלא ומידי לרשויות לאחר גילוי דבר ביצוען של עבירות", נמסר מהפרקליטות.

לאן נעלמו 7 מיליון דולר?

החקירה הגלויה בתיק התחילה במאי 2009, כהמשך לתיק החקירה שבו הורשע במסגרת הסדר טיעון השופט לשעבר דן כהן בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים.

לפי כתב האישום המתוקן, שבו הודתה והורשעה כעת החברה, בתקופה הרלוונטית לאישום — כשלסימנס העולמית ולסימנס ישראל היו אינטרסים כלכליים משמעותיים בחברת החשמל — נרקמו בין סימנס וסימנס ישראל לבין בעלי תפקידים שונים בחברת החשמל יחסים שחרגו מיחסי עבודה מקובלים בין נציגי חברה ממשלתית לנציגי ספק המשתתף דרך קבע במכרזי החברה. בנוסף, סימנס ישראל הורשעה בגין מעורבותה ביצירת תשתית להעברת כספים מסימנס העולמית לנמענים שונים ובהסתרת מקורם, תוך שימוש בחשבונות קש והסכמי ייעוץ פיקטיביים.

במסגרת המעורבות של סימנס ישראל הועברו 9.5 מיליון דולר שהיו מיועדים לתשלומי שוחד לעובדים בכירים בחברת החשמל, אך בסופו של דבר אותרו רק 2.5 מיליון דולר ששולמו בפועל לבכירים. כלומר אחרי 7 מיליון דולר לא הצליחו להתחקות והם עדיין בגדר נעלם.

במאי 2016 הגישה המדינה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד סימנס ישראל ונגד שישה בכירים לשעבר בחברת החשמל: דוד קון, יעקב (יאשה) חאין, יונה שוויצר, חיים ברנר, צבי אייל ודוד אלמקייס.

ההעמדה לדין של סימנס ישראל והבכירים לשעבר בחברת החשמל התאפשרה לאחר שהמדינה חתמה על הסכמי עד מדינה עם שלושה מנהלים בכירים לשעבר בסימנס ישראל שהיו המשחדים — אורן אהרונסון, יצחק הירש וגונתר וייס.

התוצאה כעת היא שחברת סימנס נשאה באחריות פלילית לעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע מכוח מעשיהם ומחשבתם הפלילית של אהרונסון, הירש וויס — כשהם עצמם יוצאים עם פטור מלא מהמעשים בזכות החסינות שקיבלו כעדי מדינה. למרות התסכול שבכך, בפרקליטות חושבים שפטירתם מעונש משתלמת לטובת הרשעה של מקבלי השוחד בגוף ציבורי.

במארס 2017 נחתם הסכם טיעון עם קון, חאין, שוויצר, ברנר ואייל, לאחר שהודו והורשעו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל של 4–2 שנים וקנסות. ההליך נגד דוד אלמקייס עוכב, כך שרק החברה נותרה בכתב האישום עד להסדר הטיעון כעת.

אבל גם לאחר שייקבע על ידי השופטת אגמון־גונן בעוד כשבועיים גזר הדין, הפרשה לא תסתיים לגמרי. זאת מכיוון שלגבי אחד החשודים, עו"ד שלמה נס, שהיה בעבר יו"ר חברת החשמל, עדיין לא התקבלה החלטה. נס, שחקירתו התחילה ב–2014, לא היה עובד ציבור בעת שלפי החשד קיבל כספים מסימנס כדי לקדם את ענייניה בחברת החשמל, אך אחותו היתה דירקטורית בחברת החשמל.

מטעם הפרקליטות ניהלו את התיק עורכי הדין יהודית תירוש־גרוס, אבי ארוניס ואסף עיסוק ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). את סימנס ייצגו עורכי הדין נדב ויסמן, עדי פרמדר, גיא זלמנסון ורעות ויסנברג ממשרד מיתר. ויסמן אמר בדיון אתמול כי סימנס ישראל שינתה את דרכה וכי "אנחנו מייצגים היום חברה שאימצה לעצמה דרך התנהגות נאותה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#