האם בג"ץ יתערב שוב? פיצול התאגיד חוזר לשולחן הניתוחים - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם בג"ץ יתערב שוב? פיצול התאגיד חוזר לשולחן הניתוחים

בג"ץ ידון השבוע בעתירות נגד פיצול חטיבת החדשות מתאגיד כאן, שמקדמים נתניהו וכחלון ■ האם תינתן לממשלה לגיטימציה לכפות על הכנסת חקיקה מטעמים פוליטיים? ■ כדי לענות על כך, כדאי להסתכל על החלטות בג"ץ לגבי מס דירה שלישית וגיוס חרדים

12תגובות
המגישה גאולה אבן-סער באולפן החדשות של תאגיד השידור הציבורי
רפי דלויה

אם אתם מזפזפים בין הערוצים המסחריים 12, 13 ו-14 וצופים במלחמתם על לב הצופים בזירת השידורים החדשה, אתם עלולים להפסיד את פרק השיא בדרמת תאגיד השידור הציבורי, כאן.

הלוקיישן: בג"ץ. הזמן: יום שלישי בבוקר.

תמצית העלילה הצפויה: בג"ץ יקיים דיון בהרכב מורחב של שבעה שופטים בעתירות לביטול התיקון לחוק השידור הציבורי. התיקון לחוק נכפה על הכנסת על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, בדקה ה-90, כדי לפצל את חטיבת החדשות של רשות השידור מתאגיד כאן. בדיון הראשוני בעתירות שהוגשו נגד החוק, הורו שופטי בג"ץ בהחלטה מרעישה כי החוק יעוכב, ושידורי התאגיד לא יפוצלו עד להכרעה.

רחשי הרקע בדרמה: בלשכת ראש הממשלה נשמעו לאחרונה קולות המציעים לבטל את תאגיד השידור הציבורי בכלל בשנת התק­ציב הבאה, כדי לחסוך כסף. אולי היה מי שלא אהב את הבובות של נתניהו ורעייתו בתוכנית הסאטירה של התאגיד, "מדינת הגמדים".

פיצול התאגיד - שרירות שלטונית

בחצי השנה האחרונה דן בג"ץ בשורה של עתירות שהעמידו את בית המשפט בעימות חזיתי עם הכנסת, ובעיקר עם הממשלה, שמצליחה להעביר בכנסת כמעט כל חוק ללא ביקורת פרלמנטרית אפקטיבית כלשהי. הדיון בחוק תאגיד השידור הציבורי הוא האחרון בסדרה הזאת לעת עתה.

בראש ההרכב המורחב שידון בעתירות יעמוד המשנה לנשיאת העליון, חנן מלצר. לצדו יישבו בדין ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, אורי שהם, דפנה ברק־ארז ומני מזוז.

בדיון הקודם בעתירות, שהתקיים במאי בהרכב של שלושה שופטים, ישבו בדין מלצר, עמית וסולברג. בדיון הראשוני ההוא הוחלט לעכב את כניסת התיקון לחוק לתוקף, לעכב את פיצול התאגיד ולהרחיב את הרכב השופטים. באותו דיון הוביל השופט מלצר את הביקורת על תהליך חקיקת החוק.

העותרים טענו, בין היתר, כי הפרדת שידורי החדשות מתאגיד השידור הציבורי והשארתם ברשות שידור מסורסת היא פגיעה ב"ליבת חופש הביטוי". במישור אחר נטען כי לא ברור מהי תכלית הפיצול. כזכור, תאגיד השידור הציבורי גובש על ידי ועדה אחרי תהליך עבודה וחקיקה מקצועי וארוך, ואילו חקיקת פיצול התאגיד היתה מהלך חטף של פשרה פוליטית בין נתניהו וכחלון, אחרי שנתניהו ביקש בכלל להחזיר את הגלגל לאחור ולסגור את התאגיד החדש.

מהשאלות שהמטיר מלצר בדיון על נציגי הממשלה והכנסת עלה כי הוא רואה בפיצול התאגיד מעשה של שרירות שלטונית. השופט עמית נשמע אף הוא בלתי־מרוצה בדיון המוקדם מהעובדה שלא ניתן היה להסביר מהי התכלית של פיצול התאגיד. השופט סולברג, לעומתם, דווקא הסתייג מהטענה של פגיעה בחופש הביטוי, ותהה מדוע הפיצול של שידורי החדשות מהווה פגיעה בליבת חופש הביטוי, כפי שטענו העותרים.

הרחבת ההרכב לשבעה שופטים והקפאת החוק מעידים כי שופטי בג"ץ סבורים שמדובר בסוגיה מורכבת וחשובה, ואינם פוסלים את האפשרות של ביטול החוק. כעניין של נוהג, בג"ץ פוסל חוקים רק בהר­כב מורחב. עם זאת, ההרכב המורחב אינו ערובה לביטול החוק. בידי בג"ץ מנעד של אפשרויות, למשל דחיית העתירה ואזהרה למחוקק ולממשלה שיתאפסו על עצמם בעתיד.

הפגנה נגד גיוס חרדים ודיון
אמיל סלמן

חובת הממשלה לאפשר לכנסת דיון בחקיקה

פסק הדין המרכזי שממנו ניתן להסיק מה יהיה כיוון הרוח בדיון בפני ההרכב המורחב, הוא פסק דינו של בג"ץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעניין מס דירה שלישית. החוק בוטל למגינת ליבו של שר האוצר משה כחלון. למרות זאת, בניגוד לרבים אחרים, כחלון לא התגולל על בג"ץ בעקבות ביטול החוק, אלא כיבד את ההחלטה, הפשיל שרוולים וחזר לעבוד.

מס דירה שלישית בוטל בבג"ץ בגלל הליך חקיקה רשלני במיוחד: החוק עבר בשעתו בדיון חפוז, כחלק ממאסת חוק ההסדרים, תחת לחץ, בחצות הלילה, ללא שהות לחברי הכנסת לעיין בתיקונים שהוכנסו ותחת מחאות של חברי האופוזיציה על העדר דיון מהותי.

פסק הדין המרכזי שהוביל את הפסילה נכתב דווקא על ידי השופט נעם סולברג, הסמן השמרני בעליון. משפט מפתח המסביר את נכונותו של סולברג לבטל את החוק הוא הקביעה הבאה: "עיקרון הפרדת הרשויות מחייב כי ביקורת שיפוטית על הליך החקיקה תֵעשה בדחילו ורחימו, במתינות ובכבוד; אולם בד בבד הוא מחייב את בית המשפט לעמוד על המשמר, לבל תהיה הכנסת כאסקופה הנדרסת בגלגלי הממשלה".

בין השופטים שהצטרפו לעמדת סולברג בביטול מס דירה שלישית היה השופט הנדל, שגם הוא חבר בהרכב המורחב הנוכחי. לעומת זאת, השופט מזוז, שאף הוא חבר בהרכב המורחב הנוכחי, כתב דעת מיעוט נחרצת ולוחמנית נגד פסילת מס דירה שלישית, בנימוק שבג"ץ אינו צריך לפסול חוק עקב פגם שנפל באיכות הדיון בכנסת.

התיקון לחוק השידור הציבורי התקבל בהיחפז - אבל בניגוד למס דירה שלישית התקיים בו דיון. הדיון היה חפוז, אבל לא מדובר כנראה בהנחתת שינוי על ח"כים מבולבלים באישון לילה שלא הכירו את הפרטים. הקושי בתיקון לחוק השידור הציבורי טמון בנקודה אחרת: הרפורמה המקורית בשידור הציבורי היא תולדה של ועדה מקצועית שגיבשה פתרון על סמך עבודה רצינית ומקצועית, ואילו התיקון שהעבירו נתניהו וכחלון בדקה ה-90 ובהנחתה פרלמנטרית מבוסס על שיקולים פוליטיים בלבד ללא עבודת מטה, ללא הנמקה רצינית ומסיבות של נוחות פוליטית גרידא. מבחינה מהותית, אי־אפשר לטעון שהמבנה הדו־דבשתי של רשות שמשדרת חדשות ותאגיד שמשדר את כל היתר - טוב יותר או מוצדק יותר מתאגיד השידור במתכונתו הנוכחית.

פסיקת בג"ץ בעניין מס דירה שלישית קבעה סטנדרט מינימלי שמחייב את הממשלה לאפשר לכנסת לקיים דיון מהותי בחקיקה. רמת הדיון אגב, היא די נמוכה. ובכל זאת, ככל שהחקיקה חשובה ומשמעותית יותר כך יידרש כנראה דיון רציני יותר. האם חוק העוסק בשידור ציבורי ובחופש ביטוי מחייב דיון ציבורי מעמיק יותר מכפי שהיה בו? הדיון בבג"ץ ביום שלישי עשוי לפזר את הערפל מעל הסוגיה הזו.

הפגמים בחוק הפכו אותו לבלתי חוקתי

בבג"ץ על מס דירה שלישית
אמיל סלמן

אם גישת השופטים תהיה שרמת הדיון מספקת, תיוותר השאלה אם יהיו מוכנים לבטל חוק שנחקק משיקולים פוליטיים גרידא וביטל הסדר מקצועי מוצדק שגובש במאמץ רב.

במלים אחרות, האם בג"ץ ייתן לממשלה את הלגיטימציה לכפות על הכנסת חקיקה מטעמים פוליטיים שרירותיים כל אימת שתחפוץ בכך? התקדימים לכך רבים. בולטת למשל הדוגמה של חוק השוויון בנטל, שהועבר בעמל רב אחרי דיונים מעמיקים ובוטל בחטף לצרכים קואליציוניים, כך שהוחזר הסדר הפטור מגיוס לחרדים. לפני חודש וחצי ביטל בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה היוצאת מרים נאור את הסדר הפטור, ברוב של שמונה שופטים נגד סולברג. זה היה דיון במהותו של החוק, ונפסק כי הוא חוק מפלה הפוגע בשוויון.

הנשיאה (כעת בדימוס) נאור שכתבה את פסק הדין, ניתחה את השאלה אם ההסדר אכן משיג את המטרות שלשמן נועד. התשובה היתה שהחוק לוקה בשורה של כשלים, שהנשיאה כינתה אותם "פגמים גנטיים", שעתידים להביא לכך שהחוק ייכשל בהשגת תכליתו.

השופטים התייחסו בין היתר לעובדה שהפטור לחרדים היה פרי פשרה פוליטית, והדבר לא הפריע להם לבטל את החוק (לממשלה ניתנה שנה להיערך). עם זאת, העובדה שהחוק נולד עם פגמים גנטיים כתוצאה מצורך פוליטי לא היתה הסיבה לביטולו. הסיבה לביטול היתה שהפגמים הפכו את החוק לבלתי חוקתי.

אם זו תהיה דרך הניתוח של שופטי בג"ץ בדיון השבוע, הם ינסו לבחון את תכליותיו של השידור הציבורי בישראל כדי לקבוע אם יושגו טוב יותר באמצעות פיצול חטיבת החדשות מהתאגיד. בהתחשב בכך שהפיצול הוא חיה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם, התשובה לשאלה הזו היא שלילית באופן מובהק. מה שפחות מובהק עדיין הוא אם די יהיה בעקמומיותו הגנטית של התיקון לחוק תאגיד השידורי הציבורי כדי להביא לביטולו. פטור לחרדים מגיוס הוא בעיני שופטי בג"ץ פגיעה קשה בזכות חוקתית לשוויון. השאלה היא אם פיצול התאגיד ייראה בעיני בג"ץ כפגיעה קשה בחופש הביטוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#