לא קל לסחוב שם כמו שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות'& משה צ. נאמן, בן-ארצי ושות' - השותפים החליטו לקצר - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא קל לסחוב שם כמו שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות'& משה צ. נאמן, בן-ארצי ושות' - השותפים החליטו לקצר

יש תוצאה אחת ודאית למיזוג במשרדי עורכי דין: הארכת שם המשרד; זה אמנם מכבד את כל השותפים אך יוצר סירבול רב; בצעד שיווקי חדשני הוחלט בשבלת לוותר על האגו ולהסתפק ב"שבלת ושות'"; במשרד כבר חושבים על המיזוג הבא, עם משרד נדל"ן מוביל

תגובות

לא קל לסחוב אחריך שם ארוך כמו "שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות'& משה צ. נאמן, בן-ארצי ושות'". ואולם, 80 עורכי הדין שבמשרד נאלצו להתרגל לשם זה בשנה וחצי האחרונות, מאז מיזוגו של משרד שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן עם משרדו של עו"ד משה נאמן.

שנה וחצי לאחר המיזוג, מגדירים השותפים הבכירים במשרד - עורכי הדין יעקב ישראלי, ריצ'י רוברטס, ליאור אבירם ומשה נאמן שחברים בוועדת הניהול של המשרד - את המיזוג כ"הצלחה גדולה". לדברי ישראלי, "אנחנו מעורבבים אחד בתוך השני. המיזוג הזה מאחורינו, אנחנו לא זוכרים אותו כבר. כמשרד שכבר עבר מיזוג מוצלח בעבר, פה זה היה עוד יותר מוצלח, כי אף אחד לא פרש בעקבות המיזוג".

המיזוג הקודם אליו מתייחס ישראלי התרחש ב-87', בין המשרד שבראשו הוא עמד יחד עם עו"ד יצחק זיסמן, למשרד שבראשו עמדו עורכי הדין אמנון שבלת, ריצ'י רוברטס וחיים סאמט (שפרש מהמשרד הממוזג ב-91').

כעת, בעקבות הצלחת המיזוג, עובר המשרד לשלב חדש בחייו: מעתה נקרא המשרד בשם מקוצר וקליט: "שבלת ושות'" (אמנון שבלת הוא אחד ממייסדי הפירמה ושותף בכיר בה. הוא לא התראיין לכתבה משום ששהה בניו יורק, מתוקף היותו מנהל הסניף שם). אבירם מסביר: "לפני שלוש שנים ראינו את מגמות המיתוג בעולם, והחלטנו אז להצטמצם לארבעה שמות. בעולם המודרני שבו מקצוע עריכת הדין הוא דינמי כמו יתר התחומים, זה כבר לא התאים. התחלנו מהלך של מיתוג תחת השם "שבלת", כשהשם הפורמלי היה קיים עדיין. בעקבות המיזוג עם משרדו של משה (נאמן), קבענו תקופת מעבר של שנה וחצי שבה השמות יישארו כמו שהם. למעשה הקפאנו את המצב, וזאת כדי ליצור נוחות אצל הלקוחות. תקופת המעבר הסתיימה זה עתה ועכשיו השלמנו את המהלך".

כבר לא אגו-מניאקס

השותפים רואים בשינוי השם צעד הכולל משמעויות עמוקות וסמליות, הרבה מעבר לשינוי החיצוני. רוברטס: "מחיקת שם הפירמה הקיים הוא רעיון חדשני. אנחנו ויתרנו על כך ששמותינו יופיעו, ובכך אנחנו רוצים לסמן לאנשים שפה יש פירמה יותר גדולה מסך כל חלקיה. עורכי דין הם "אגו מניאקס", עורך דין יכול להגיד: אם השם שלי לא מופיע בשם הפירמה, אין לי בשביל מה להתאמץ ולעבוד פה. לכן בשינוי השם יש אמירה שבמשרד הזה אנחנו איננו פועלים כל אחד כדי להאדיר את שמו, כולם פה הם חלק מהפירמה. בדרך הזו נמשוך את האנשים הכי טובים שיבואו לעבוד במשרד.

השותפים מתהדרים בחדשנות שמוביל המשרד לאורך השנים: פתיחת סניף בניו יורק ב-76', המיזוג הגדול הראשון ב-87' ופתיחת נציגות בעיר שנחאי. כמו כן המשרד היה הראשון שחבר לרשת הבינלאומית Terralex שמאגדת 160 משרדי עורכי דין מכל רחבי העולם.

ישראלי: "זה היה ויתור על אגו לטובת מטרה שהייתה נראית לכולנו חשובה מאוד, לטובת דור ההמשך. זה לא היה דבר טכני. יש הרבה מחשבה אסטרטגית מאחורי העניין הזה. בכל העולם, במשרדי עורכי דין שרוצים להיות משרדים גדולים, אחד העניינים שמייחסים להם חשיבות זה שם קליט שאינו כולל שותף אחד, או שניים או שלושה. בעבר היה אדם או שניים שהמשרד היה מזוהה אתו. כיום הכוח נובע מהעוצמה ומהגודל של המשרד ולא מאדם אחד או שניים. הפירמות בדרך כלל מזדהות עם האגו של האנשים שמרכיבים אותן. לבן אדם בפירמה קשה להזדהות עם פירמה שהיא על שם מישהו אחר שהוא לא הוא, אבל אפשר ליצור הזדהות עם ישות שיש לה שם ניטרלי, שהיא ישות עצמאית".

אבירם: "אתה רוצה לשדר גם פנימה וגם החוצה שיש פה גוף שיש לו אופי שנובע מהקולקטיב של האנשים כחבורה של מקצוענים שיודעים לעבוד ביחד, ולא מאסופה של שותפים בודדים. צריך לזכור ש-12 שותפים במשרד הם בשנות ה-30 וה-40 לחייהם, ולמעשה עדיין בשלב הפריצה והבנייה בקריירה שלהם".

מהן התכונות שאתם מחפשים באותם עורכי דין צעירים שהם דור העתיד של המשרד?

נאמן: "צריך שיהיה רובד של ידע כבסיס. על הבסיס הזה צריך להוסיף את האישיות, את התקשורת הבין-אישית, ואת היכולת לשווק ולשכנע, כי לא מספיק לעשות את העבודה נכון, אתה צריך גם לשכנע את הלקוח שייתן בך אמון".

רוברטס: "יכולת להקשיב, להבין את המטריה, חוש עסקי, חוש משפטי, ומיקסר שמערבל את הכל ביחד". לדבריו, "בפירמה הזו, שלושת רבעי מהשותפים היו מתמחים פה במשרד. גם העניין של בחירת מתמחים הוא אצלנו בסדר עדיפות מאוד גבוה כי אלה השותפים שלנו בעוד עשר שנים, לכן אנחנו מקדישים לכך המון זמן והמון ידע".

אנטי בוטיקיזם

נאמן סבור כי לשינוי השם יש קשר הדוק למגמה הרווחת בשוק עריכת הדין בשנים האחרונות, של הפיכת המשרדים למשרדי ענק המעניקים ללקוח שירותים מסוג "One stop shop". "עורכי הדין הצעירים נמצאים במערכות שנושאות שמות שהם לא ביניהם. עכשיו הם יכולים להזדהות והם נהפכים לאבן יסוד שמובילה את המערכת. כיום המשרדים הם מערכות שנותנות מגוון של שירותים. הם נהפכו לארגונים שיש בהם מומחיות של אנשים".

אבירם: "כיום המגמה היא שהמשרדים הגדולים רוצים לתת גם שירותי נישה תחת קורת גג של משרד גדול ולכן מנסים לאסוף כוכבים כמה שיותר רבים. הגידול הזה מאפשר פיתוח של תחומי התמחות נוספים, שרק בפעילות מהיקף מסוים ומעלה ניתן להצדיק".

האם ניתן לשמור על אותה רמת מקצועיות גבוהה כאשר מתפרשים לכל כך הרבה תתי תחומים?

אבירם: "בהחלט ניתן לעשות את זה, זו לא שאלה. גם השם בוטיק זה לא שם נרדף לאיכות. אנחנו מנסים לייצר רמה מקצועית גבוהה בכל מחלקה, גם אם אנחנו צריכים לשכנע בוטיקים להצטרף אלינו. יש משרדי בוטיקים טובים שאפשר לספור על כף יחד אחת, ויש מחלקות בוטיק מעולות בתוך משרדים גדולים, השאלה היא אילו אנשים אתה מעסיק. בארה"ב, בכל תחום שהיה נחשב נישה, כמו למשל ליטיגציה של פטנטים, כבר נכנסים אליו המשרדים הגדולים".

"קחי לדוגמה כל חברת היי-טק שמוקמת, ויש בעיות בכל מיני תחומים: קניין רוחני, מיסוי, עבודה, חוזים - והכל צריך לפתור בשנה הראשונה. אם היזמים היו צריכים לקבל את הפתרונות האלה מבוטיקים, הם היו צריכים לרוץ בין בוטיקים שונים ואף אחד לא היה נותן להם את מלוא השירות. אנחנו נותנים פה את האחריות לשמור מול כל לקוח בכל נושא את התמונה הרחבה עבור העסקים שלו.

"אצלנו על כל לקוח מופקד צוות שלם, שמורכב לדוגמה ממומחה ממחלקת מיסוי, מומחה ממחלקת עבודה, מומחה ממחלקת הגבלים עסקיים, ובראשם שותף מרכז שמכיר את הלקוח ולומד את הבעיות שלו ואחראי לתת מענה".

נשמע שלפי דעתכם למשרדי הבוטיק אין יותר עתיד?

ישראלי: "תמיד יהיה מקום לספציאליסטים, לבוטיקים, אבל זה בוודאי לא ה'מיין סטרים' או העיקר של השוק, מי שמוביל את השוק זה משרדים גדולים".

אבירם: "המשרדים הגדולים לא יהיו לבד. משרדים בינוניים שהלקוחות שלהם זקוקים להתמחות מסויימת, מפנים אותם לבוטיקים ולא למשרדים הגדולים. יהיה צורך בבוטיקים אבל לא לעסקות הגדולות. כיום לקוחות זרים מצפים שהמשרד הישראלי ייתן כיסוי זהה לזה שנותן להם המשרד האמריקאי. הם רוצים לקבל מעורך הדין הישראלי את כל התשובות בפורמט שבו הם יודעים לעבוד מול המשרדים הזרים שלהם".

רוברטס: "רק משרד גדול יכול לתת מענה לעסקה גדולה". כדוגמה לכך מזכירים השותפים את העסקה שנעשתה בין טלקום איטליה לכלל עורק להנחת כבל תת ימי. "זו עסקת ענק שבוטיק לא יכול לנהל אותה", אומר אבירם. "מי שניהל את העסקה הזו היה המשרד הזה. רק משרד שיכול לתת תשובות של ניהול משא ומתן מורכב, בדיקת נאותות, ידע בתחום ההגבלים העסקיים והטכנולוגיה, יכול להיות המאסטר בעסקה מעין זו".

נאמן: "לפני שנה ייצגנו במשרד את החתמים הבינלאומיים והמפיצים הבינלאומיים בעסקת בתי הזיקוק. זה היה ברור שהם יילכו לאחד המשרדים מהעשירייה הפותחת בישראל. כמשרד קטן אני לא בטוח שהייתי לוקח את זה.

"ב-90' עשיתי מיזוג של יפאורה-תבורי, וטיפלנו גם בהיבטים של דיני עבודה. כיום כשיש לי צוות של עורכי דין מומחים בדיני עבודה אני נעזר בהם תוך שלוש דקות, במקום שלוש שעות או שלושה ימים שזה היה לוקח לי בעבר".

אז אלה השיקולים שבגללם החלטת להתמזג עם משרד גדול?

נאמן: "המחשבה הזו היתה בראש שלי. עוד בזמן שעבדתי במשרד המשפחתי שבו עשיתי התמחות, אמרתי שיש בעיה במשרד קטן, כי אתה חייב להיות מסוגל לתת שירות בכל העולם ובכל התחומים. רק במשרד בסדר גודל כזה אתה צובר את המומחיות. אתה יודע שכמשרד קטן העסקות הגדולות, ובוודאי חוצות הגבולות, על פי רוב לא יגיעו אליך. לקוחות בינלאומיים מצפים מהמשרדים להיות מסוגלים להעניק שירות מכל צבעי הקשת. דיברתי על כך בזמנו עם רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, שהיה הגורם המשדך. הוא שמע משבלת שהם רוצים לחזק את תחום שוק ההון הישראלי".

נאמן: "הגעתי למשרד עם 11 עורכי דין, אנשים עם ותק של שמונה שנים והרגשתי שאני מציב להם תקרת זכוכית. במשרד קטן אתה כולא את השותפים שלך, לאן הם יתפתחו? פה לעומת זאת הם יכולים לבוא לידי ביטוי, הם יכולים לתת שירות לעוד עסקות שאלינו לא היו מגיעות, ולהגדיל את האפשרויות שלהם ללא הגבלה.

"כשאתה מתמזג כולם מוותרים. כולם קצת פחות חשובים כי אתה רוצה שהמערכת תעבוד כגוף אחד. מיזוג יכול להיות טראומטי מאוד והתיאוריה אומרת שהרוב לא מצליחים".

האם צפויים מיזוגים נוספים במשרד?

אבירם: "כן. אנחנו כל הזמן בודקים, ונמצאים במגעים עם משרדים שפונים אלינו בעניין. כשיהיה מישהו מתאים, והוא יהיה עם אותה תרבות עסקית, וכשהתחום יהיה תחום שאנו צריכים במשרד - יהיה עוד מיזוג. כרגע מה שבעיקר חסר לנו זה תחום הנדל"ן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#