ג'ובים לבכירים והטבות מס ענקיות: סיפור האהבה של קרן איפקס ומדינת ישראל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ג'ובים לבכירים והטבות מס ענקיות: סיפור האהבה של קרן איפקס ומדינת ישראל

מאז כניסתה לישראל, הפעילה אייפקס לובי אינטנסיבי והעניקה משרות מתגמלות לפקידי ממשל. מה הקשר לחשיפת מבקר המדינה, שלפיה רשות המסים העניקה לאיפקס הטבות מס בשווי מיליארד שקל?

33תגובות
זהבית כהן במכירת תנובה לברייטפוד
דודו בכר

מבקר המדינה הקדיש פרק נכבד לרשות המסים בדו"ח שפירסם בשבוע שעבר. הוא מותח ביקורת על כך שהרשות קובעת הסדרי מיסוי לקרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות בלי שהדבר מוסדר באופן ברור בחקיקה, ולכן נותר מקום רב מדי לתמרונים. לפי המבקר, ההסדרים נקבעים בלי קריטריונים אחידים ומוגדרים, ולמנהל רשות המסים יש סמכות ושיקול דעת רחבים מדי בהחלטות פרטניות וענפיות בעלות משמעויות כספיות גדולות.

כמקרה מבחן, שבו נמצאו חורים רבים ומדאיגים, הדו"ח מפרט בהרחבה את ההטבות שניתנו לקרן איפקס, שנכנסה לישראל ב–1994, ושותפים בה בעלי הון ומשקיעים מוסדיים זרים. במשך השנים דאגה הקרן לשמור על יחסים חמים עם מסדרונות השלטון בירושלים, ואף שהמבקר אינו מזכיר זאת, הקרן דאגה לאינטרסים שלה באמצעות משרד לוביסטים, והעסיקה בה ובחברות שהחזיקה בכירים שפרשו מתפקידים בממשל או שהתגלגלו מאוחר יותר לתפקידים כאלה.

פטור בניגוד לעמדת המחלקה הבינלאומית

איפקס רכשה שלוש חברות ענק בישראל — בזק, תנובה ובית ההשקעות פסגות. הקרן קיבלה הטבה משמעותית בהחלטת מיסוי שניתנה ב–2007, אז שימש יהודה נסרדישי מנהל רשות המסים. ההחלטה פטרה את הקרן מכל חבות מס במכירה עתידית של תנובה, ולאחר כשבע שנים זו אכן נמכרה.

מכירת תנובה ב–2014 לברייטפוד הסינית לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל הניבה לאיפקס רווח של 2.69 מיליארד שקל בתוך שבע שנים. בתוספת הדיווידנדים שמשכה, מדובר ברווח ברוטו של 4.4 מיליארד שקל. לאחר קיזוז עלויות הרכישה והוצאות המימון, הרווח נטו מסתכם בכ–4 מיליארד שקל, שכולו קיבל פטור ממס. המבקר מעריך את שווי הפטור בכרבע מהסכום, כלומר כמיליארד שקל.

מהדו"ח עולה כי עמדת המחלקה למיסוי בינלאומי בלשכה המשפטית ברשות במועד מתן הפטור היתה כי נתוני הקרן וזהות משקיעיה מצביעים דווקא על כך שהיא חייבת במס. הביקורת העלתה כי הרשות לא קיבלה שמות של משקיעים באיפקס, וממילא לא בדקה אם הם עומדים בתנאים הרלוונטיים לקבלת הפטור. פקודת מס הכנסה מעניקה פטור ממס לתושב חוץ שמוכר מניות בחברה תושבת ישראל, בכמה תנאים — ובהם דרישה כי הרווח מהמכירה ידווח במדינת תושבותו.

הסיבוב של איפקס על תנובה

בנוסף, החלטת המיסוי בעניינה של איפקס לא דרשה מהקרן לעמוד בתנאים כמו פיזור השקעות או השקעה כנגד הקצאת מניות (השקעה בחברות, ולא "החלפת ידיים" בין בעלי מניות). לפי המבקר, הקרן לא הזרימה כספים לתנובה, אלא להיפך — משכה ממנה דיווידנדים הנובעים בין השאר ממימוש נדל"ן. גם על דיווידנדים אלה היא קיבלה פטור מוחלט ממס. לא נמצאה אינדיקציה לגידול מהותי בהעסקת עובדים בחברות המטרה לאחר רכישתן על ידי הקרן.

הרשות: המטרה היתה למשוך השקעות זרות

עוד קודם לעסקת תנובה, לפי נייר עבודה פנימי ברשות המסים, נמצא כי החל ב–2001 ולאורך השנים ניתן למשקיעים הזרים באיפקס פטור ממס על כל ההכנסות הנובעות מהשקעות בחברות ישראליות וחברות הקשורות לישראל — בלי לבחון כלל אם יש לקרן בישראל "מוסד קבע" (משרד בישראל, שניהולו הוא אחד התנאים להטבת המס). לשותפים המנהלים ניתן פטור ממס בתנאי שהקרן תשקיע בישראל יותר מ–100 מיליון דולר.

הרשות השיבה למבקר בעניין אישורים אלה כפי שהיא משיבה כעת: המטרה בהענקתם היתה עידוד השקעות של "מגה קרן", שכמוה קיימות בודדות בעולם, מה שימשוך השקעות נוספות של משקיעים בינלאומיים חשובים, שיראו את ההשקעה בחברות ישראליות כמהלך כדאי, יציב ובטוח יותר.

בדיונים עם הרשות טענו נציגי איפקס כי "כל משקיע משלם מס במדינת תושבותו על סך כל השקעות הקרן, כך שגם בישראל, השותפים הישראלים משלמים מס על כל הכנסות הקרן גם בגין השקעות שנעשו מחוץ לישראל". ואולם המבקר מעיר כי הרשות לא ביקשה ולא קיבלה אסמכתאות לטענות אלה, ולא ערכה מיפוי של זהות המשקיעים בקרן, שיעור האחזקה של כל אחד מהם ומדינות תושבותם, ולא דרשה הוכחה לתשלום המס במדינות אלה.

מחלבת תנובה
גיל אליהו

העובדים שעברו בין איפקס למדינה

היחסים החמים בין המדינה לקרן לא נוגעים רק להטבות מס, אלא גם להעסקת בכירים בשני הצדדים. ייתכן שהקשרים ההדוקים נובעים בין השאר מחיבתה של יו"ר איפקס ישראל, זהבית כהן, לצירוף אנשים בעלי זיהוי פוליטי ולשימוש בלוביסטים לקידום פעילות איפקס מול הממשלה.

איפקס עובדת במשך שנים עם בוריס קרסני, בעלי חברת הלובינג פוליסי. קרסני היה פעיל מאחורי הקלעים במשבר הקוטג' של תנובה ב–2011, וגם סייע לאיפקס ברכישת תנובה ב–2007. לפי מקורות המכירים את הנושא, אנשי פוליסי הפעילו לחצים על שר האוצר דאז, אברהם הירשזון, כדי לאשר את מכירת מניות המדינה בתנובה, שהיתה דרושה כדי להשלים את העסקה.

במשך השנים היתה איפקס גם צומת לאנשים שעברו בין מסדרונות ההון והשלטון. אביעד שי, למשל, עזב ב–2011 את עבודתו כיועץ של שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, ומונה ליועץ האישי של כהן. שי קיבל אז מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פטור מתקופת צינון בטענה שלא עסק בנושאי שוק ההון וענף החלב. שי, שכיום עובד בחברת זאפ שבקבוצת איפקס, נחקר בפרשת הצוללות.

אלי גרונר, כיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, היה יועץ של כהן באיפקס, בעיקר בתחומי התפעול והשיווק, עד שמונה ב–2011 על ידי שר האוצר שטייניץ לציר כלכלי בוושינגטון.

זהבית כהן בימי מחאת הקוטג', ב–2011. רווח של 4 מיליארד שקל פטור ממס
מוטי מילרוד

עו"ד רן שטרית, פעיל ותיק בליכוד שהיה ב–2009 עוזר של יו"ר ועדת הכלכלה דאז, אופיר אקוניס, מונה ב–2013 למנהל רגולציה בתנובה — האיש שאחראי על קשרי החברה עם הממשלה. בשנתיים האחרונות שימש שטרית ראש מטה השר במשרד התקשורת, ונחשב ל"איש של נתניהו" במשרד. באחרונה הוזכר שמו כמועמד לתפקיד היועץ לענייני חקיקה וכנסת של נתניהו, במקומה של פרח לרנר, שנאלצה לעזוב עקב פרשה הקשורה לניגוד עניינים.

מרב דוד, שהיתה העוזרת הכלכלית של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, עד דצמבר 2014, עברה הישר לתפקיד מנהלת הרגולציה של תנובה. כיום עובדת דוד בלובי 99, שמקדם את האינטרסים של הציבור.

לשורת הבכירים שהועסקו באוצר ותחת איפקס אפשר להוסיף את אריק פרץ, שעבד גם באגף שוק ההון וגם בפסגות במשך שנתתים וחצי. ימימה מזוז, היועצת המשפטית במשרד האוצר עד 2008, הוזכרה כמועמדת לתפקיד היועצת המשפטית בתנובה, אך המינוי לא הושלם לבסוף, אולי בעקבות ביקורת ציבורית על המהלך.

מאיפקס ישראל נמסר בתגובה בסוף השבוע: "הקרן פעלה ותמשיך לפעול בהתאם לכל דין, ובכלל זה על פי חוקי המס בישראל ובעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#