השופט כבוב הכריע מי יהיו עורכי הדין שירוויחו מהחקירה בעניין בזק - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופט כבוב הכריע מי יהיו עורכי הדין שירוויחו מהחקירה בעניין בזק

אחרי שבכירי בזק נחקרו לראשונה ביוני, הוגשו במהרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב שלוש בקשות שונות לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת ■ כבוב החליט כי הבקשות יימחקו מכיוון שכבר מתנהלת תביעה נגזרת מבוססת ורצינית בעניין רכישת yes על ידי בזק

11תגובות
השופט חאלד כבוב
עופר וקנין

לא חלף זמן רב מאז שחוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי בזק ביוני השנה ועיכבו לחקירה פלילית את בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ', ובכירים נוספים, ועד שעורכי דין הבינו את הפוטנציאל הגלום בחקירה והגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בזו אחר זו, בקשות לגילוי ועיון במסמכי החברה.

בקשות אלה הוגשו לפי סעיף 198א' לחוק החברות, המאפשר לבעל מניות שמעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברה, לבקש מבית המשפט להורות לחברה לגלות מסמכים שנוגעים להליכים — זאת כדי לגשר על פערי המידע הקיימים.

במקרה של בזק, שלושה מבקשים שונים פנו בהפרש של ימים ספורים בבקשות זהות להורות לה להגיש להם את המסמכים הנוגעים לעסקה שנערכה בין בזק ל–yes ועומדת במרכז החקירה הפלילית שמנהלת בחודשים האחרונים הרשות. עורכי הדין שהגישו את הבקשות הם אוהד אנטמן וארז גרין, משרד מושקוביץ סטיס ושות' יחד עם משרד פולינגר ויקמן כהן ועו"ד שחר ולר.

המקרה הזה אינו חריג. עורכי הדין שעוסקים בתביעות נגזרות וייצוגיות כבר הבינו מזמן את הפוטנציאל הכלכלי העצום שטמון בתביעות מסוג זה — ובכל פעם שמתגלים ליקויים בהתנהלות של חברות ציבוריות הם מתחרים ביניהם מי יהיה זה שיגיש ראשון את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת נגד החברה.

אלא שכבר במארס 2015, יותר משנתיים לפני פתיחת החקירה, הוגשה לבית המשפט הכלכלי בתל אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה, שבמרכזה עומדת אותה עסקה. את הבקשה הגיש גיל אמיד באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא, ונטען בה כי התמורה ששולמה במסגרת עסקת בזק־yes מופרזת, וכי מדובר בהחלטת דירקטוריון תמוהה שהונעה משיקולים זרים שאינם לטובת החברה. בבקשה נטען גם נגד הליך קבלת ההחלטות באישור העסקה. בכל הנוגע לדירקטורים, נטען כי אלה הפרו את חובת הזהירות והאמונים שלהם. נטען גם כי לבזק נגרם נזק של כ–502 מיליון שקל — שזהו הפער בין השווי שחושב בחוות הדעת של מומחה מטעם התובע לבין רכיב המזומן ששולם בעסקה.

לעומת זאת, שלוש הבקשות לגילוי מסמכים שהוגשו לאחר פתיחת החקירה עסקו בהתנהלות של בעלי השליטה והמנהלים בבזק לאחר העסקה. נטען בהן כי בשנים שלאחר עסקת בזק־yes ביצעו בעלי השליטה והמנהלים בבזק מניפולציות ופעולות מלאכותיות פסולות במטרה להגדיל את תזרים המזומנים של yes וכדי שהתמורה המותנית שנקבעה בעסקה תגדל — זאת כשהם מעדיפים את טובת בעלי השליטה על חשבון טובת בזק, ובכך למעשה הפרו את חובותיהם כלפי החברה.

שאול אלוביץ'
אייל טואג

שלוש בקשות זהות של מבקשים שונים

באחרונה הגישה בזק לבית המשפט בקשה למחוק שתיים מהבקשות. החברה לא ציינה איזו מהבקשות יש למחוק, אבל טענה כי זה אין זה ראוי שהיא תתמודד עם שלוש בקשות זהות של מבקשים שונים. בד בבד, הגיש אמיד בקשה למחיקת כל הבקשות.

שתי האפשרויות המרכזיות שעומדות בפני בית המשפט במקרה זה — שבו יש בקשות מתחרות לאישור תביעה נגזרת — הן איחוד הדיון בין ההליכים או לחילופין, מחיקת אחד מההליכים וניהול האחר. השופט חאלד כבוב, שנתקל בבקשות המתחרות האלה, נדרש להכריע איזה מבין ההליכים יש להותיר על כנם ולברר, ואיזה מהם יש למחוק. "במסגרת ההחלטה נדרש בית המשפט לבחון ולהכריע ב'תחרות' בין ארבעה הליכים שונים שהוגשו לבית המשפט", ציין בפסק הדין.

זו אינה הפעם הראשונה ששופטי בית המשפט הכלכלי נדרשים לבחור בין כמה בקשות לתביעה נגזרת או ייצוגית באותו עניין. כך היה למשל במקרה שבו בבוקר אחד במארס 2016 הוגשו שלוש בקשות לתביעות ייצוגיות בעניין אישור מיזוג אסם־נסטלה. הגשת הבקשות לוותה בהתכתשויות בין עורכי הדין בנוגע לשאלה מי הגיש ראשון את בקשתו ומי "תיחמן" את המערכת, והשופטת רות רונן הכריעה איזו בקשה צריכה להישאר. בכל הנוגע לתזמון של הגשת בקשה במקרה הזה, הדגיש כבוב כי מועד הגשת הבקשה לאישור אינו חזות הכל. לדבריו, על בית המשפט לשקול את השיקולים השונים — טובת החברה, יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, תוך הכוונת פעילותם של מגישי הבקשות לאישור בהתאם למדיניות המשפטית הראויה.

כבוב הוסיף כי "בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה ראשונה אבל בחופזה וללא ביסוס, במטרה 'לתפוס מקום בתור', תיסוג בפני בקשה לאישור תביעה נגזרת מעמיקה ומבוססת, אף אם זו הוגשה מאוחר יותר". עם זאת, הוא ציין כי "הבקשה לאישור שהוגשה מאוחר יותר 'תגבר' על זו שהוגשה לפניה רק ככל שיש בה כדי להוסיף נדבך מהותי, ייחודי ומשמעותי על הבקשה לאישור הקודמת". לדבריו, קביעה אחרת תעודד מגמה בלתי־רצויה של הגשת בקשות לאישור נוספות מעבר לזו שהוגשה ראשונה, כשבמסגרת כל בקשה ינסה המבקש להוסיף נדבך כלשהו במטרה להצטרף להליך.

"הכלל הוא כי 'בתחרות' בין שתי בקשות לאישור תביעות נגזרות יש לתת עדיפות לבקשה הראשונה בזמן. סטייה מכלל זה תהיה בנסיבות חריגות בהן הבקשה המאוחרת בזמן מוסיפה נדבך מהותי ומשמעותי על הבקשה לאישור הקודמת או שהיא מבוססת ואיכותית יותר מהבקשה הראשונה באופן משמעותי", הדגיש. במקרה של בזק, אמיד — התובע הראשון — טען נגד איחוד ההליכים, ולטענתו, יש בידיו מידע רב לאחר ניהול ההליך במשך כשנתיים וחצי בעוד למבקשים בבקשות הגילוי אין כל מידע אמיתי על העסקה מעבר למה שפורסם בעיתונות. על כן, לדבריו אין ערך מיוחד המצדיק "איחוד כוחות".

עו"ד רונן עדיני
עופר וקנין

הבקשות החדשות לא ניסו לתפוס טרמפ

שלושת המבקשים החדשים שהגישו את הבקשות לגילוי מסמכים טענו כי הבקשה הראשונה לאישור התביעה הנגזרת עוסקת בנושא שונה מזה שבו עוסקות הבקשות שלהם. מבחינתם, בעוד הבקשה לאישור התביעה הנגזרת עוסקת בפגמים שנפלו בעסקה עצמה וברכיב המזומן — כשהנזק הנטען של 502 מיליון שקל — הבקשות לגילוי מסמכים עוסקות במעשי מניפולציה בדו"חות yes שאירעו אחרי כריתת העסקה ולאחר הגשת הבקשה לאישור, ולפיכך כלל לא יכלו להיכלל בה.

ואולם כבוב לא קיבל את הטענות האלה. "הגעתי למסקנה כי בבקשה לאישור התביעה הנגזרת אכן מתעוררות שאלות של עובדה או משפט הדומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשות לגילוי מסמכים" כתב. "מסקנתי זו מקבלת משנה תוקף שעה שנדרשתי לבחינת התוצאות האפשרויות של הליך הבקשה לאישור תביעה נגזרת", הוסיף. לדבריו, אם אמיד יוכיח את טענותיו והתביעה הנגזרת תאושר ועסקת בזק־yes תבוטל — הרי שיבוטל רכיב התמורה המותנית שבבסיס הבקשות לגילוי מסמכים. לחלופין, ציין כבוב, כי בירור הליך הבקשה לאישור תביעה נגזרת יכול להוביל, ככל שתאושר התביעה, לחיוב בעל השליטה או נושאי המשרה בבזק בנזקים שנגרמו לחברה בגין העסקה. קביעה כזו תייתר את הדיון בעילות שעליהן נסמכות הבקשות לגילוי מסמכים.

במקרה של בזק פסק כבוב כי הבקשה לאישור התביעה הנגזרת הראשונה מבוססת ורצינית. "איחוד הדיון בין הליך הבקשה לאישור לבין אחת מהבקשות לגילוי מסמכים לא יתרום ליעילות ההליך ולאיכות בירורו, אלא יכביד על ניהול ההליך ויסרבל אותו, קל וחומר כך הם פני הדברים שעה שהצדדים אינם מעוניינים באיחוד. איחוד כפוי כזה עלול להכביד על הדיון אף יותר. ניסיונו המקצועי של עו"ד עדיני מלמד על כך כי יש באפשרותו לנהל את ההליך באופן ראוי ורציני בכוחות עצמו", כתב.

כבוב הוסיף כי הבקשה לאישור תביעה נגזרת הוגשה על ידי אמיד כבר במארס 2015, לפני כשנתיים וחצי, וכי מדובר בהליך שהגיע לשלב מתקדם שבו הושקעה עבודה רבה. בין היתר, נוהל הליך גילוי מסמכים נרחב, הוגשה בקשה לזימון עדים וההליך היה בשלב הקודם לדיון הוכחות לפני שעוכבו ההליכים בו עקב חקירת רשות ניירות ערך.

עם זאת, קבע כבוב כי לא התרשם שהבקשות לגילוי מסמכים מבקשות "לתפוס טרמפ" על בקשתו של אמיד, שכן אלה בקשות שהוגשו בגין עילה חדשה "כרונולוגית" שאינה נכללת בבקשתו המקורית. "יחד עם זאת" הדגיש, "שעה שקבעתי שאכן מדובר בשאלות דומות של עובדה ומשפט הרי שאיחוד הדיון יוביל לנגיסה מסוימת בחלקו של המבקש המקורי — שאינה מוצדקת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם