כתב אישום: יו"ר ועד מושב מזור רימה את מינהל מקרקעי ישראל

שלמה שוורץ מואשם כי יצר מצג שווא במטרה לקבל לידיו מגרש בהרחבה שלא היה זכאי לחכור, וכדי להימנע מתשלום מס אמת עבור הנכס

יסמין גואטה
יסמין גואטה
כביש הכניסה למושב מזור
מושב מזור. בפסק הדין נכתב כי "הנאשמים קשרו קשר לרמות את המינהל"צילום: Easy n
יסמין גואטה
יסמין גואטה

יו"ר ועד האגודה השיתופית של מושב מזור בחבל מודיעין מואשם בכך שהציג מצג שווא בפני מינהל מקרקעי ישראל, במטרה לקבל מגרש שלא מגיע לו בהרחבה של המושב — כך עולה מכתב אישום שהוגש בשבוע שעבר לבית המשפט השלום בתל אביב על ידי פרקליטות מסוי וכלכלה.

יו"ר ועד האגודה, שלמה שוורץ, שמכהן גם כחבר המועצה האזורית חבל מודיעין, מואשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במרמה, ערמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס. לפי כתב האישום, שוורץ פעל כדי לקבל במרמה ממינהל מקרקעי ישראל מגרש בהרחבת מושב מזור. שוורץ — שלא היה זכאי לקבל את המגרש, שכן היה בעל זכויות בנחלה במושב — השתמש בקרובת משפחתו, שרון וייס־אוסוליבאן, תוך שהשניים מציגים מצגי שווא שונים, בשביל לקבל את המגרש.

וייס־אוסוליבאן היא בתם של בעלי נחלות במושב ואינה בעלת נחלה בעצמה. ככזאת, היא עמדה בתנאים להמלצה לקבלת זכויות חכירה של מגרש בשטח ההרחבה. בכתב האישום נטען כי "כדי להביא לכך ששוורץ יקבל מגרש בהרחבה, אף שלא היה זכאי לכך, קשרו הנאשמים קשר לרמות את המינהל". וייס־אוסוליבאן הוצגה למינהל כמי שמבקשת לקבל מגרש בשטח ההרחבה, ואולם בפועל הם סיכמו כי הזכויות במגרש יהיו שייכות לשוורץ.

על פי הנטען, לשם קידומו של הקשר שרקמו, ביולי 2005 חתמה וייס־אוסוליבאן, כמועמדת לחכירת המגרש, על תצהיר שלפיו אינה בעלת זכויות בנחלה או במשק עזר, או במגרש מגורים צמוד קרקע במושב מזור או בכל מושב אחר. ימים ספורים מאוחר יותר, ובעקבות פעילותו של שוורץ, המליץ המושב למינהל להחכיר לה מגרש של 502 מ"ר בשטח ההרחבה. כשנה מאוחר יותר, בספטמבר 2006, החתים שוורץ את וייס־אוסוליבאן על "יפוי כח כללי" לגבי רכישת הזכויות במגרש.

הפרקליטות טוענת כי פעולות אלה נעשו ביוזמתו ובעקבות פעילותו של שוורץ. עוד נכתב בכתב האישום כי את התשלומים בגין הוצאות הפיתוח של המגרש, ששולמו לאגודה השיתופית, שילם שוורץ. עובדה זו לא צוינה במסמכים, שלפיהם הוצאות הפיתוח שולמו דווקא על ידי וייס־אוסוליבאן.

בנוסף, הפרקליטות טוענת כי לאחר קבלת המגרש, שוורץ פעל במטרה למכור אותו תוך התחמקות מתשלום מס שבח. לצורך כך הוא התקשר עם רוכשים שעמם סיכם על רכישת המגרש ועל מחירו. לאחר הסיכום ולפני המכירה בפועל, הציב שוורץ על המגרש מבנה יביל, במטרה "להלביש" את המגרש כנושא דירת מגורים, וזאת לצורכי הצגה כוזבת ומטעה לרשויות המס, לצד הגשת דיווחים כוזבים בטופסי המכירה.

התיק נחקר בידי פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים, ומנוהל בידי עורכי הדין אלעד פנחס ואיתי שהם מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

סנגורו של שוורץ, עו"ד גלעד ברון ממשרד ברון ושות', מסר בתגובה: "אין אלא להצר על כך שמקרים מהסוג הזה נדונים במסגרת כתב אישום פלילי, המצביע על החמרה במדיניות האכיפה של רשויות המס והפרקליטות".

סנגורה של וייס־אוסוליבאן, עו"ד ירון גיגי, מסר בתגובה: "אחרי עשרות שנים של פרקטיקה נהוגה, בחרה הפרקליטות לעשות את מלחמתו של מינהל מקרקעי ישראל תוך שהיא אינה מבחינה בין קורבן לעבריין. מדובר בכתב אישום תקדימי ביותר, ודי בטענה זו של אכיפה בררנית כדי לזכות את מרשתי. אין כל ראייה כי מרשתי קיבלה דבר כתוצאה ממעשה מרמה כלשהו, והיא אינה קשורה לעבירת המרמה בשום צורה. טוב תעשה הפרקליטות אם תמחק את מרשתי מכתב האישום".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ