בית המשפט העליון וההגנה על צדדים חלשים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט העליון וההגנה על צדדים חלשים

מאלף למצוא בין שיקולי בית המשפט שיקולים מובהקים של צדק חלוקתי: מעמדם החברתי של הצדדים, כוחם הכלכלי, חוסנם העסקי ומהות החוזה

תגובות

חוזה מהווה "חקיקה פרטית" שנועדה לחייב את הצדדים לו. המשפט נחלץ להגן על יצירה פרטית זו מחמת מספר צידוקים, ביניהם כיבוד האוטונומיה האישית ושיקולי יעילות כלכלית. כאשר רצונו של אחד הצדדים בעת ההתקשרות משובש, נוצר מתח בין הצידוקים האמורים. מצד אחד, בהיעדר רצון חופשי, לכאורה אין להכיר בחוזה. מצד שני, יש להגן על הסתמכויות הצד שכנגד באופן המאפשר שוק יעיל. האיזון הראוי בין שני גורמים אלה עומד בבסיס פסק הדין החשוב והיסודי שניתן לפני כשבוע על ידי בית המשפט העליון בע"א 8163/05 הדר בע"מ נ' פלונית (עניין הדר), פרי עטה של השופטת עדנה ארבל, בהסכמת המשנה לנשיאה השופט אליעזר ריבלין, והשופטת דבורה ברלינר.

עניין הדר חתמו בני זוג על הסכם הלוואה עם חברת ביטוח (המלווה). להבטחת ההלוואה מושכנה דירת המגורים. בני הזוג לא עמדו בתשלומים וחברת הביטוח דרשה מימוש המשכנתה. הסתבר בהמשך כי בת הזוג סבלה ממחלת נפש - סכיזופרניה פרנואידית - כאשר בעת ההתקשרות היתה בשלב של הפוגה במחלה. נקבע כי בת הזוג פיתחה כתוצאה מהמחלה תלות סימביוטית בבעלה וכי חתמה על החוזה עקב איומו כי יתגרש ממנה אם היא לא תחתום עליו. השאלה שעמדה לדיון היא אם בת הזוג מחויבת בחוזה ההלוואה והמשכנתה. עוד נקבע כי חברת הביטוח (המלווה) לא ידעה ולא היתה חייבת לדעת על הנסיבות האמורות.

המודל הבסיסי בדין: הגנה על הסתמכויות לגיטימיות

עקרונית, הדין פותר את המתח הנזכר לעיל כך: כאשר רצונו של אחד הצדדים לחוזה פגום הוא יהיה זכאי להשתחרר מהחוזה אם הצד שכנגד פעל באופן אשמתי - כגון אם הוא ידע או היה עליו לדעת על הפגם. כאשר אין בצד שכנגד אשמה, הסתמכותו על החוזה היא לגיטימית ואין לאפשר לצד שרצונו פגום להשתחרר מהחוזה. הוא הדין באשר למבחן גמירת הדעת לעניין שאלת ההשתכללות של החוזה מלכתחילה. עקרונית, הדין מגן על הסתמכות הצד שכנגד על החוזה, אם ברמה האובייקטיווית נראה היה כי הצד המבקש עתה לאיין את החוזה גמר בדעתו להתקשר, אף אם אין הדבר כך ברמה הסובייקטיווית.

חריג למודל: "לא נעשה דבר"

לפי המודל העקרוני האמור, מן הדין היה כי בת הזוג בעניין הדר תחויב בחוזה. המלווה לא ידעה כלל על מצב בת הזוג, והסתמכה באופן לגיטימי על החוזה. הכפיה נעשתה על ידי צד בן הזוג, שלא פעל מטעם המלווה. דיני הפגמים ברצון ודיני גמירת הדעת אם כן, לכאורה לא סיפקו פתרון נאות לבת הזוג. עם זאת, הנסיבות הקשות שתוארו לעיל חייבו פנייה לסייגים למודל העקרוני האמור. ביהמ"ש החיל את המוסד של "לא נעשה דבר" ("non est factum").

מוסד זה עוסק בבסיסו במקרים קיצוניים שבהם אדם אינו מבין כלל את מהותו של המסמך שעליו חתם (להבדיל מאי הבנת תוכנו), כתוצאה מליקוי כלשהו, מבלי שהתרשל. במקרים אלה עשוי החוזה להיות בטל מעיקרא. בפסיקה נטענה טענה זו במספר מקרים ובדרך כלל נדחתה.

תרומה מרכזית של ההחלטה בעניין הדר היא בפיתוח סדור של גבולות המוסד האמור בשיטה הישראלית, ובהבהרה החד משמעית כי הוא עשוי לחול גם במקרים שבהם הצד שכנגד לא היה ער, ולא היה חייב להיות ער, להיעדר הרצון החופשי של המתקשר עמו.

זו קבוצת המקרים שבה יש חשיבות מיוחדת לקבלת טענה זו, שכן דיני הפגמים ברצון (טעות, הטעיה, כפייה ועושק) בדרך כלל אינם מועילים במקרים אלה. בעניין הדר נקבע עוד, בצדק, כי טענת "לא נעשה דבר" חלה לא רק במקרים של שיבוש אינפורמטיווי חריף, אלא גם במצבים של כפייה קיצונית אשר לא הותירה לנכפה כמעט כל חלופה אחרת, למעט התקשרות.

הבענו בעבר דעתנו, בספרות, כי הפגיעה בהסתמכויות הלגיטימיות של הצד שכנגד (אשר לא ידע על הכפייה) היא ראויה, כאשר החותם על החוזה שימש כמכשיר טכני, ותו לא, לביצוע רצונו של אדם אחר. זהו מקרה שאינו שונה במהותו מזיוף. בעניין הדר נקבע על ידי ביהמ"ש כי בת הזוג שימשה כ"בובת מריונטה" המונעת על ידי בן הזוג. מצב נטול כל חלופה ממשית מעין זה מצדיק אכן בטלות החוזה, גם אם הצד שכנגד לא ידע על היעדר הרצון, והסתמך על החוזה.

ביהמ"ש מתמודד בעניין הדר עם סכנת ה"מדרון החלקלק", כלומר עם הסיכון כי טענת "לא נעשה דבר", כאשר הצד שכנגד לא היה ער להיעדר הרצון, תוביל לפגיעה חריפה ביכולת להסתמך על חוזים. הוא קובע לכן כי קבלת הטענה הנדונה תוכפף לשיקול דעת נסיבתי של ביהמ"ש. ככל שמצמצמים את טענת "לא נעשה דבר" רק למקרים של "מעין זיוף", שבהם החותם תיפקד למעשה כמכשיר בלבד, אין מקום לדעתנו לקביעת סייג נוסף כלשהו לקבלת טענה זו.

הסייג האמור יהיה מוצדק ככל שביהמ"ש יהיה נכון להרחיב במידת מה את קשת המצבים שבהם תוכר הטענה, דהיינו אם יורחב "רוחב הפס" של מושג ה"כפייה הקיצונית".

מכל מקום, מאלף למצוא בין השיקולים הנזכרים והמיושמים על ידי ביהמ"ש (כגון מועד העלאת הטענה, שאלת קיומו של סעד כלפי הכופה, ומאזן הנוחות בין הצדדים) שיקולים מובהקים של צדק חלוקתי: מעמדם החברתי של הצדדים, כוחם הכלכלי, חוסנם העסקי, ומהותו של החוזה. בעניין הדר נקבע כי "בענייננו קיים פער כוחות עצום בין המשיבה למערערת, המשיבה לוקה בנפשה, חסרת כל רכוש משלה ותלותית, בעוד שהמערערת היא גוף כלכלי איתן ויציב".

כמו כן נלקחה בחשבון העובדה כי בת הזוג תמצא עצמה ללא מקום מגורים. הנכונות להחלת שיקולי צדק חלוקתי במסגרת מה שבזרמים שמרניים נתפס כדורש איזון "קר" בלבד בין אינטרסים פרטיים, מתיישבת היטב עם מגמה כללית במשפטנו, להקניית הגנה הולמת לצד החלש בעסקה ולחיזוק הקואופרטיוויות בין צדדים.

פתרון אחר

מסלול אחר לפתרון הבעיה שעמדה בפני בית המשפט בעניין הדר היה ביצוע היקש לסעיף 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. הסדר כזה מוצע בהצעת הקודקס החדש, כפי שמציינת השופטת ארבל. ניתן להערכתנו להחילו גם כיום באופן פסוק, באמצעות היקש.

תשומת הלב הציבורית בסוגיית אופן תיפקודו של ביהמ"ש העליון ממוקדת בדרך כלל בנושאים חוקתיים מתוקשרים היטב. אולם עיקרה של המלאכה בביהמ"ש מתבצע באמצעות עיצוב מושכל, שיטתי, אנליטי וערכי של מוסדות שונים של המשפט האזרחי, באופן המשפיע על הפרט לא פחות מאשר הנושאים החוקתיים.

פסק הדין בעניין הדר מהווה חוליה נוספת במארג חשוב זה. הוא שב ומצביע על רגישות ביהמ"ש העליון לערכים חברתיים יסודיים. עוצמתה של האמרה הידועה: "התחייבויות יש לכבד" עומדת בעינה, באופן המאפשר תכנון משפטי. אולם אין זה הערך היחיד אשר יש להתחשב בו. אחד מתפקידי הדין הוא הגנה על צדדים חלשים, תוך התחשבות גם במומנט האנושי. פסק הדין בעניין הדר מוסיף דגש חשוב בכיוון זה, אשר ישפיע גם על התפתחויות עתידיות אחרות בפסיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#