הקבלן פשט רגל? מתי רוכשי הדירות יכולים לתבוע את הבנקים - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקבלן פשט רגל? מתי רוכשי הדירות יכולים לתבוע את הבנקים

התמוטטות חברת הבנייה חפציבה מעוררת את השאלה האם כאשר קבלן פושט רגל, יכולים רוכשי הדירות לתבוע את הבנק שנתן מימון לקבלן - ולדרוש ממנו לשלם להם פיצויים

תגובות

התמוטטות חברת הבנייה חפציבה מעוררת את השאלה האם כאשר קבלן פושט רגל, יכולים רוכשי הדירות לתבוע את הבנק שנתן מימון לקבלן - ולדרוש ממנו לשלם להם פיצויים על הנזק שנגרם להם.

במבט ראשון התשובה שלילית, שכן מי שהתחייב כלפי הרוכשים לביצוע הבנייה ומסירת הדירות הוא הקבלן, ולא הבנק. אם הבנק מסר לרוכשים ערבות בנקאית להבטחת הכספים ששילמו לקבלן, הוא יצטרך לכבד את ערבותו ולהשיב לרוכשים את הכסף, אך זאת בכפוף לתנאים המפורטים בערבות הבנקאית וללא כל פיצוי מעבר לכך. ואולם, באחרונה חל שינוי מגמה. בתי המשפט מוכנים להכיר באחריות הבנק כלפי הרוכשים. המגמה החדשה לא חלה על כל עסקה שבה קבלן מקבל מימון מבנק לצורך בניית פרויקט או קידום עסקיו, אלא רק באותן עסקות המכונות "ליווי פיננסי".

לליווי הפיננסי מאפיינים מיוחדים. כל הפעילות הכספית הקשורה לפרויקט מרוכזת בחשבון בנק שנפתח במיוחד לצורך הפרויקט ומצוי בפיקוח הדוק של הבנק. כל הכנסות הפרויקט מופקדות לחשבון מיוחד, כשרוכשי הדירות מחויבים לשלם לקבלן אך ורק באמצעות הפקדת התמורה בחשבון המיוחד. במקביל, כל ההוצאות הקשורות לפרויקט נמשכות מהחשבון המיוחד, וכל משיכה מהחשבון דורשת את אישור הבנק. הבנק משחרר כספים מהחשבון לפי התקדמות הבנייה, ומפקח באופן צמוד על התקדמות הפרויקט.

הסיבה לפיקוח המיוחד של הבנק היא הגנה על אינטרס הבנק עצמו. ואולם, רוכשי הדירות טוענים לעתים כי פיקוח הבנק יצר אצלם ציפייה והסתמכות על כך שהוא יפקח על ההתנהלות הכוללת של הפרויקט, ובכך יבטיח אותם מפני הסתבכות פיננסית של הקבלן.

ציפייה והסתמכות אינן נימוק מספיק כדי להטיל אחריות על הבנק. הבנק יישא באחריות אם יצר "מצג" כלפי הרוכשים או קבלני המשנה, כאילו הפיקוח שלו אמור להגן גם עליהם ולמנוע הסתבכות של הקבלן. הקושי הוא כמובן בקביעה מתי נוצר מצג שכזה. כך למשל, הוכר מצג במקרה שבו לפני החתימה על הרכישה ביקר הרוכש באתר הבנייה עם מנהל סניף הבנק וקיבל ממנו הסבר אודות משמעות הליווי הפיננסי.

כמו כן, עלול הבנק לשאת באחריות במקרי רשלנות. כך קרה כשהבנק התרשל בפיקוח על החשבון המיוחד, ואיפשר לקבלן למשוך כספים ולהשתמש בהם לצרכים אחרים שכלל לא קשורים לפרויקט. מלבד הנימוקים הנ"ל, עושים בתי המשפט שימוש גם בנימוקים כלליים יותר לשם הכרה באחריות הבנק. כך למשל, חובת תום הלב המוטלת על הבנק, חובת האמון, מעמדו המעין ציבורי של הבנק והיותו "סוכנות חברתית".

לדעתי, עצם הליווי הפיננסי אינו מספיק כדי להטיל אחריות על הבנק כלפי רוכשי הדירות. עם זאת, ייתכן שבנסיבות מיוחדות כן יהיה מקום להטיל על הבנק אחריות. כך, כשהבנק התרשל בפיקוח על הכספים בחשבון המיוחד; כשהבנק יצר מצג קונקרטי שגרם לרוכשים להבין שהפיקוחו מיועד להגן עליהם; כשהבנק התחייב ישירות כלפי הרוכשים ולאחר מכן התכחש להתחייבותו; וכשהבנק גרם להטעיה של הרוכשים. ואולם, כל עוד הבנק פעל כדין, אין מקום להטיל עליו אחריות להתמוטטות הפרויקט רק בשל הפיקוח שלו עליו.

הכותבת היא ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#