משפט וכלכלה

מנקיינד נפרדת מהבורסה - אך בית המשפט דווקא מגונן על החברות הדואליות

יש אירוניה בכך שפסק הדין המיטיב של השופטת הכלכלית רות רונן ניתן דווקא בעניינה של החברה האמריקאית מנקיינד, שעצם רישומה למסחר דואלי בישראל עורר ביקורת ■ עם זאת, סוגיית הדין שיחול בתביעות נגד חברות דואליות היא חדשנית, ולכן עדיין לא הוכרעה על ידי העליון

עידו באום
עידו באום

בית המשפט הכלכלי ממשיך בעקביות בקו, שלפיו חברות דואליות הנסחרות גם בבורסה בישראל לא יהיו כפופות לדין הישראלי — וגם לא להגנות המהותיות שמקנה הדין המקומי למשקיעים. זהו גם הקו שמובילה בשנים האחרונות רשות ניירות ערך, בראשות פרופ' שמואל האוזר, כדי להגדיל את הנוכחות של חברות זרות בבורסה המקומית, תוך יצירת אפשרות לסיכוני ממשל תאגידי גבוהים יותר.

בפסק דין חדש של השופטת הכלכלית רות רונן, היא קובעת כי בשאלת האחריות של חברה דואלית לדיווח מטעה למשקיעים בישראל, יחול הדין של המדינה הזרה שבה נסחרת המניה — ולא הדין הישראלי. השופטת רונן מסבירה כי גישתה מצמצמת את חשיפת החברות הזרות לדין הישראלי ומגבירה את הסיכוי לכך שחברות דואליות יחליטו להיסחר בתל אביב.

יש אירוניה מסוימת בכך שפסק הדין המיטיב ניתן בעניינה של חברת הפארמה האמריקאית מנקיינד , שעצם רישומה למסחר דואלי בישראל עורר ביקורת. בהמשך, הביקורת התבררה כמוצדקת לאור ההפסדים הכבדים שהיא הסבה למשקיעיה בישראל — ובסופו של דבר הודיעה על החלטתה להימחק מהמסחר בבורסה המקומית, בימים אלה ממש.

פסק הדין רחב היריעה מתייחס לשאלה מהו הדין שיחול בשאלת האחריות של חברות דואליות לדיווחים מטעים. התביעה התמקדה בטענה לדיווח מטעה של מנקיינד לגבי שיתוף פעולה עם חברת סאנופי ב–2016, שהוביל לנפילה חדה במניית מנקיינד. הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה על ידי התובע הייצוגי גבריאל דמתי, המיוצג על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש. מנקיינד מיוצגת על ידי עורכי הדין נדב ויסמן, רון פלג, גלעד שיף ונועם גילאון ממשרד מיתר.

חוק הרישום הכפול

חברות דואליות נסחרות במקביל בישראל ובבורסה זרה. בישראל נסחרות כיום יותר מ–50 חברות כאלה. בין הבולטות, טבע וסלקום. חברות דואליות זוכות להקלה בחוק ניירות ערך מאז תחילת שנות ה–2000. באותה תקופה תוקן חוק ניירות ערך כדי למנוע בריחה של חברות מישראל לבורסות זרות, וכדי לעודד רישום של חברות זרות למסחר גם בישראל. התיקון לחוק כונה "חוק הרישום הכפול".

הרציונל שעמד מאחורי חוק הרישום הכפול היה לעודד חברות להירשם למסחר בבורסה בישראל, נוסף על הבורסה הזרה המקורית שבה הן נסחרות — באמצעות החלת חובות הדיווח על חברה שרשומה למסחר כפול רק בבורסה הזרה.

בדרך זו נחסכה לחברות ברישום כפול כפיפות לכפל רגולציה. החוק בישראל הכיר במספר מצומצם של בורסות זרות שהרישום בהן מקנה את ההקלה הזאת — ובהן הבורסה של ניו יורק, בורסת נאסד"ק והבורסה של לונדון. ההיגיון הוא שבבורסות אלה רמת הדיווח וההגנה על המשקיעים גבוהה לפחות כמו רמת הדיווח בישראל, ולכן אין צורך להחיל על חברות הנסחרות בהן את החובות של חוק ניירות ערך הישראלי.

השאלה שעמדה כעת בפני השופטת רונן היא לא מהן חובות הדיווח, אלא לפי איזה חוק תוטל אחריות משפטית על הפרה של חובות אלה. הטענה בתביעה הייצוגית היא שמנקיינד הפרה את חובות הדיווח שלה בארה"ב וגם בישראל — אבל תביעה בישראל יכולה להתבצע לפי "כללי אחריות ישראליים".

האם ניתן להפריד בין "כללי הדיווח האמריקאיים" לבין "כללי האחריות הישראליים"? השופטת הקדישה דיון ארוך לניתוח ההיסטוריה של חוק ניירות ערך רק כדי להסביר בסופו של דבר שלא ניתן להבין מהחוק או מההיסטוריה של חקיקתו מהי גישת המחוקק.

רונן מזכירה כי "הצורך העז בעידוד ושכנוע של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל לבוא ולהיסחר גם בישראל היה המניע העיקרי של הסדר הרישום הכפול". על רקע זה היא מציינת כי חשיפת חברות דואליות לכלל האחריות שבדין הישראלי מגדילה את ה"חיכוך" בין החברות הדואליות לדין הישראלי.

לפי רונן, "החשיפה הזאת נובעת לא רק מהסיכונים החדשים שהחברה והאורגנים שלה עשויים להיות חשופים אליהם מכוח כללי האחריות בדין הישראלי — אלא היא נובעת גם מעצם הצורך לדעת ולהבין את מערכת הדינים הישראלית בכל הנוגע לאחריות בנושא דיווחים, תוך קבלת ייעוץ משפטי לצורך כך. סיכונים ועלויות נוספים כאלה עשויים באופן טבעי להשפיע בצורה משמעותית על האינטרס של חברות השוקלות את האפשרות להיסחר בישראל במקביל למסחר בבורסה זרה בחו"ל", הסבירה השופטת.

שני אמצעי הגנה

כיצד, אם כך, מגן המחוקק בישראל על משקיעים ישראלים בחברות דואליות? השופטת רונן מסבירה כי האיזון בין ההקלה על החברות הדואליות להגנה על משקיעים ישראלים מבוסס על שני אמצעי הגנה. האחד, סינון הבורסות שבהן מכיר החוק לצורך רישום כפול. האחר, האפשרות של משקיע ישראלי לתבוע בישראל את החברה הדואלית על הפרת חובות הדיווח שלה — גם אם החובות עצמן מקורן בדין הזר.

מכיוון שאלה מנגנוני ההגנה העיקריים שהעמיד המחוקק למשקיעים בחברות דואליות, סבורה השופטת כי השאלה על מי בתאגיד תחול האחריות — את מי ניתן לתבוע וכיצד תיבחן עילת התביעה — צריכה להיחתך על פי הדין הזר; במקרה של מנקיינד, הדין האמריקאי. אגב, זאת גם עמדתה של רשות ניירות ערך.

סיבה נוספת לכך שהשופטת סבורה כי כללי האחריות צריכים להיקבע לפי הדין הזר, היא תמיכתה בגישה "הוליסטית", שלפיה ראוי שחובות הדיווח והאחריות לדיווח ייקבעו על ידי אותו דין — אף שלדעתה אין מניעה עקרונית גם להפריד ביניהם.

רונן כבר עסקה בעבר בסוגיות הנוגעות לחברות דואליות. פסק דין בולט שלה בסוגיה ניתן בהליך שבו פעלה חברת הפארמה הדואלית פריגו להדוף בישראל ניסיון השתלטות מצד חברת הפארמה מיילן. במקרה זה, מיילן ביקשה להירשם בדחיפות למסחר כחברה דואלית בישראל, כדי שתוכל להציע לבעלי מניות של פריגו בבורסה בישראל למכור לה את מניותיהם בתמורה למניותיה.

באותו מקרה נטען כי מיילן, שהיא חברה הולנדית, כללה בתקנון שלה מנגנון מונע השתלטות — "גלולת רעל". הטענה היתה כי המנגנון שמאפשר למיילן להנפיק מניות מסוגים שונים אינו עולה בקנה אחד עם חוק ניירות ערך בישראל, שאוסר על חברות לרשום למסחר בבורסה מניות מסוגים שונים.

רונן קבעה כי כל עוד לא הונפקו מניות מסוגים שונים, בפועל רשאית מיילן להירשם למסחר בישראל. לגישתה של השופטת רונן באותו מקרה, חוק הרישום הכפול מאפשר מצב שבו חברה דואלית תהיה בעלת רמת ממשל תאגידי שונה, ואף נחותה, מרמת הממשל התאגידי המצופה בחוק מחברה ישראלית.

ייצוגית מקבילה

ההחלטה החדשה של השופטת רונן בעניין מנקיינד משמעה כי חברה דואלית תיהנה גם ברמת האחריות המקלה (או המחמירה) בהתאם לדין החל במדינה שבה היא נסחרת במקביל לישראל. במקרה של מנקיינד, באופן מובהק למדי, ההחלטה מיטיבה עם החברה.

תביעה ייצוגית מקבילה שהוגשה נגד מנקיינד בארה"ב, על פי הדין האמריקאי, נדחתה. אם השופטת רונן נדרשת לבחון גם את התביעה הישראלית על פי הדין הנהוג בארה"ב — הסיכוי לכך שתגיע למסקנה שונה מזו של בית המשפט האמריקאי אינו גדול.

עם זאת, בתביעה שמוגשת בישראל התובע הייצוגי יכול לעשות שימוש בכללים הפרוצדורליים בישראל, שאינם עומדים לרשות תובעים בארה"ב — למשל, הליכים של גילוי מסמכים. המידע שעשוי להתגלות בהליכים אלה עשוי לשפר את מצבו של התובע בישראל ולשנות את התמונה לעומת תובע ייצוגי בארה"ב.

בכל מקרה, הסוגיה שבה הכריעה השופטת רונן היא חדשנית ועדיין לא הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. לכן, גם אם מנקיינד נפרדת ממשקיעי הבורסה בתל אביב — המלה האחרונה עדיין לא נאמרה.

הנהלת מנקיינד ובכירי הבורסה פותחים את המסחר באוקטובר 2015. בימים אלה נמחקת החברה מהמסחר בתל אביב
הנהלת מנקיינד ובכירי הבורסה פותחים את המסחר באוקטובר 2015. בימים אלה נמחקת החברה מהמסחר בתל אביבצילום: קובי קנטור

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ