דו"ח חדש: התנחלויות בגדה קיבלו תחומי שיפוט הגדולים פי עשרה מהשטח הבנוי - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח חדש: התנחלויות בגדה קיבלו תחומי שיפוט הגדולים פי עשרה מהשטח הבנוי

"שלום עכשיו": למרות השטחים העצומים, כ-90% מההתנחלויות חורגות מתחומי השיפוט שלהן, לרוב על קרקע פלשתינית

תגובות

התנחלויות בגדה המערבית קיבלו לרשותן תחומי שיפוט בהיקף עצום, אולם הן ממעטות לעשות בהם שימוש: רק 9% מכלל תחומי השיפוט של ההתנחלויות בנויים ורק ב-12% נוספים נעשה שימוש כלשהו. כך, למשל, עומד תחום השיפוט של ההתנחלות מעלה אדומים על 48 אלף דונם, מעט פחות מזה של תל אביב - 51,449 דונם. אולם מספר התושבים בתל אביב גדול פי 12: 385 אלף איש לעומת 32 אלף במעלה אדומים. פרטים אלה עולים מדו"ח חדש של תנועת "שלום עכשיו", המסתמך על נתוני המינהל האזרחי בגדה ומתפרסם לראשונה ב"הארץ".

במשך שנים היתה שאלת תחום השיפוט של ההתנחלויות בגדה אחד הסודות השמורים של השלטון הישראלי בשטחים. ארגונים וכלי תקשורת שונים ניסו לשים את ידם על הנתונים, אולם נתקלו בתרגילי התחמקות של המינהל האזרחי ורשויות אחרות - אף שבתחומי הקו הירוק המידע זמין לכל אזרח. הנתונים המוצגים הושגו מהמינהל עקב עתירה שהגישו "שלום עכשיו" והתנועה לחופש המידע לפני כשנה, בהתאם לחוק חופש המידע.

עוד עולה מהדו"ח, כי למרות תחומי השיפוט הגדולים, כ-90% מההתנחלויות חורגות מתחומי השיפוט שלהן, וכשליש מהשטחים עליהם חולשות ההתנחלויות בפועל נמצא מחוץ לתחומי השיפוט שלהן - לרוב על קרקע פלשתינית.


"שלום עכשיו": מדובר במדיניות ארוכת שנים
לטענת "שלום עכשיו", הנתונים משקפים מדיניות ישראלית ארוכת שנים בשטחים, שבה משתפת המדינה פעולה עם מגמת ההתפשטות של ההתנחלויות: מצד אחד, מוכרזים שטחי שיפוט חסרי פרופורציה ליישובים ישראליים כדי למנוע בנייה פלשתינית בתוכם. ומצד שני, מרגע שתחום השיפוט חסום לפלשתינאים, מפנים המתנחלים את מאמציהם לכיוונים אחרים - ותופסים קרקעות סמוכות שאינן בתחום השיפוט ולעתים קרובות הן בבעלות פרטית פלשתינית.

בדו"ח שחיברו הרכז היוצא של צוות מעקב המאחזים ב"שלום עכשיו", דרור אטקס, ומחליפתו חגית עופרן, נכתב כי ישראל חורגת במדיניות זו מהתחייבויותיה בהסכמי אוסלו. בסעיף 7 בפרק האחרון בהסכם אוסלו ב' מ-1994 נאמר כי אף צד להסכם לא יעשה צעדים חד-צדדיים לשינוי המצב בשטח, בטרם יושלם המשא ומתן על מעמד הקבע של הגדה והרצועה. בפועל המו"מ נתקע, כידוע, אבל עוד קודם לכן נקטה ישראל מדיניות שיטתית של הרחבת תחום השיפוט.

הדברים עומדים גם בניגוד להצהרות רשמיות של ממשלות ישראל - בהן דבריו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בתום פסגה עם עבדאללה מלך ירדן במאי השנה, שלפיהם "הבנייה בהתנחלויות נעשית רק בתוך קווי המתאר המאושרים".

"שלום עכשיו" מונה 164 התנחלויות, מאחזים ואזורי תעשייה בגדה (חלק מהמאחזים הנוספים שולבו לצורך המחקר בהתנחלויות גדולות יותר, שהם נמצאים בקרבתן). באשר ל-92 מתוכן, הוגדלו תחומי השיפוט או הוגדרו מחדש לאחר הסכם אוסלו א' ב-1993.

מהלך זה לווה בתנופת בנייה ופיתוח, שבמסגרתה הוכפל מספר הישראלים בגדה בעשר השנים הראשונות שלאחר חתימת ההסכם. יש כמה התנחלויות שעד היום כלל לא הוגדר להן תחום שיפוט, כנראה משום שחלק ניכר משטחן הבנוי יושב על אדמה פרטית פלשתינית. זה המצב, למשל, בשתי התנחלויות ותיקות באזור רמאללה - עפרה ופסגות.

לדברי אטקס, ישראל עושה שימוש מטעה ומניפולטיווי במושג "תחום שיפוט" כדי לאפשר להתנחלויות התפתחות כמעט בלתי מוגבלת - ולחסום בתוך כך בנייה פלשתינית באזורים אלה, ההופכת מיידית לבלתי חוקית. ההחלטה על הגדרת תחומי השיפוט מסורה לידי מפקדי צה"ל בשטח, כריבון באזור. בפועל, נראה שהצווים מוצאים בתיאום עם הנהגת המתנחלים.


לא נעשה שימוש ב-76% מתחום השיפוט של מעלה אדומים
מעלה אדומים היא דוגמה בולטת, משום שבקביעת תחום השיפוט הרחב שלה נעשה ניסיון ליצור אזור חיץ ישראלי בין יישובים פלשתיניים בצפון הגדה לדרומה. בשטח אי-1, הנמצא בין מזרח ירושלים למעלה אדומים וצורף לתחום השיפוט של מעלה אדומים, נבנית כיום תחנת משטרת מחוז ש"י.

התחנה נמצאת במרחק רב מהשטח הבנוי של מעלה אדומים ובכלל מצדו השני, המערבי, של כביש ירושלים-יריחו, אבל היא משקפת מאמץ ליצור רצף טריטוריאלי ישראלי באזור - ובאי-1 מתוכננת בהמשך בנייה לצורכי מסחר ותיירות. כיום, לא נעשה שימוש כלשהו ב-76% מתחום השיפוט של מעלה אדומים.

השטח הגדול של התנחלויות לעומת מספר תושביהן מתבטא בהתנחלות ריחן שבאזור ג'נין, ששטחה 13,442 דונם ל-150 תושבים; בהתנחלות אספר שממזרח לבית לחם, שמתפרסת על פני 12,094 דונם ל-258 תושבים, ובהתנחלות חיננית שליד ג'נין, ששטחה 9,401 דונם ל-760 תושבים.

הגדלת תחומי השיפוט בולטת במיוחד ביישובים קטנים בבקעת הירדן ובמדבר יהודה. כך, קיבוץ מצפה-שלם שבו 180 תושבים, מחזיק בתחום שיפוט הדומה לזה של פתח תקוה: 35,408 דונם. בקיבוץ קליה לחוף ים המלח 271 תושבים, עם תחום שיפוט של 25,304 דונם.

הבנייה מחוץ לתחומי השיפוט, שהיא בלתי חוקית, נעשית לא פעם במעורבות ישירה או בעידוד של המדינה - כפי שהדבר בא לידי ביטוי במיוחד בהקמת מאחזים. דרך אחרת לחרוג מהשטח היא באמצעות גידור, עיבוד חקלאי של אדמות או הקמת מאחזים. 148 מתוך 164 ההתנחלויות בדו"ח חורגות מתחום השיפוט שלהן ומתוכן ל-21 התנחלויות ומאחזים (ברשימה כלול גם אזור תעשייה אחד, ליד קדומים) אין תחום שיפוט כלל.

החריגות בולטות במיוחד בשני אזורים שבהם הוקמו מאחזים רבים: המועצות האזוריות שומרון (אזור שכם) ובנימין (אזור רמאללה). רוב החריגות נרשמו ביישובים דתיים בעלי רקע אידיאולוגי (כלומר, פחות ביישובי "איכות חיים" הסמוכים לקו הירוק).

אטקס אמר ל"הארץ" כי "ההיגיון מאחורי השיטה שמפעילים המתנחלים והמדינה ברור: למה למהר לבנות במה שהוא כבר מראש שלך? המינהל האזרחי ממילא מונע בנייה פלשתינית בתחומי השיפוט של ההתנחלויות. מנגד, אין כמעט אכיפה נגד מתנחלים הבונים שלא כחוק ואין הריסה בפועל של בנייה כזו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#