בית המשפט העליון קובע מתי ניתן לחייב מגיש בקשה לייצוגית בתשלום ערבות - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט העליון קובע מתי ניתן לחייב מגיש בקשה לייצוגית בתשלום ערבות

השופט ניל הנדל אישר את החלטת המחוזי לחיוב עמותה שהגישה בקשה לייצוגית בתשלום 250 אלף שקל כערובה להבטחת הוצאות משפט במקרה שתפסיד ■ הוא קבע כי ניתן לחייב בערובה כשסיכויי בקשת האישור דלים, המבקש התנהל בצורה לא ראויה ומצבו הכלכלי רעוע

3תגובות
ניל הנדל
דודו בכר

בית המשפט העליון קבע בשבוע שעבר אם ובאילו תנאים ניתן יהיה לחייב אדם או גוף שהגישו בקשה לתביעה ייצוגית בהפקדה של ערובה להוצאות משפט.

הדיון המשפטי עסק בבקשה שהוגשה באוגוסט 2016 על ידי עמותת תועלת לציבור ו"מקור הסרטים", חברה להפקת סרטים, נגד הבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי, מזרחי , אוצר החייל, אגוד, יהב, ירושלים ומרכנתיל. הטענה היתה שעל הבנקים להשיב כספים שגבו מלקוחות שאינם עסק קטן, אך חויבו בעמלות בניגוד לחוק.

הבנקים ביקשו לחייב את המבקשות בהפקדה של ערובה, כדי להבטיח תשלום הוצאות במקרה שהמבקשות יפסידו במשפט. השופטת חגית ברקוביץ מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה במאי כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את הערובה. לדבריה, ההתייחסות לעמותת תועלת לציבור צריכה להיות לפי אמות המידה שנקבעו בחוק החברות, כשאת ההכרעה היא ביססה על המצב הכלכלי הרעוע של העמותה וסיכויי הבקשה, שהעריכה כי אינם גבוהים במיוחד. לאחר שקבעה כי הבקשה של הבנקים לחיוב כל אחת מהמבקשות בלפחות 800 אלף שקל היא מוגזמת, היא חייבה אותן בערובה של 250 אלף שקל כל אחת.

עמותת תועלת לציבור הגישה בקשת רשות ערעור לעליון (מקור הסרטים לא עירערה, וכפי הנראה גם נמחקה מבקשת האישור). היא טענה כי לפי תקנה 2(ו) לתקנות תובענות ייצוגיות, בית המשפט לא יתנה בקשה לאישור בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. לטענתה, מצב כלכלי וסיכויי הבקשה אינה עולים בגדר אותם טעמים מיוחדים. השופט הנדל דחה את הבקשה.

"מסה קריטית"

בנוסף לתקנות תובענות ייצוגיות, לפי תקנות סדר דין אזרחי, בית המשפט רשאי לחייב תובע בתשלום ערובה — אך הדבר אינו נעשה כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים נדירים ובנסיבות חריגות. לעומת זאת, לגבי תובע שהוא חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה היא הכלל, ולא החריג.

הנדל ציין כי התובע במקרה זה נמצא בקטגוריה עצמאית, שכן הוא לא תובע יחיד ולא חברה, ובחן את היחס בין שלוש ההוראות. הוא קבע כי התוכן שיש לצקת בתקנה 2(ו) להוראות תובענות ייצוגיות הוא שיהיה ניתן לחייב את המבקש בתשלום ערובה בכפוף ל"מבחן אינטגרטיבי". מדובר, לדבריו, במבחן שרלוונטי גם למבקש יחיד וגם לגופים בעלי מטרות ציבוריות, המציב כמה תנאים מצטברים: לבקשת האישור סיכויים דלים, מצבו הכלכלי של המבקש רעוע, והוא התנהל בצורה לא ראויה. "כשהתמונה אינה ברורה ועל בית המשפט להיכנס בעובי הקורה כדי לבחון את העמידה במבחן האינטגרטיבי, לא יהיה מקום לערוך בירור זה ולחייב את מבקש האישור בהפקדת ערובה", הוסיף השופט.

הנדל הבהיר כי לא מדובר בנוסחה מתמטית קשיחה, ואף שמדובר בתנאים מצטברים שמייצרים "מסה קריטית", ייתכן כי במקרה מסוים שייחשב חריג, שיקול אחד יתפוס את מרכז הבמה ויאפשר לחייב בערובה גם אם התנאים האחרים לא התקיימו במלואם. "המבחן הרגיל מתחשב בשלושת השיקולים, תוך חיוב מבקש האישור בערובה במצבים יוצאי־דופן שאינם מותירים מנוס מן המסקנה שזוהי התוצאה הצודקת בנסיבות העניין, למרות האינטרס הציבורי בקידום מהיר ויעיל של הליך האישור. הכוח המצטבר של השיקולים חייב להיות רב ומרשים". הוא הוסיף כי בפן הדיוני, הנתבע צריך להציג הוכחות ברורות ונחרצות, "שכן בית המשפט לא יצלול לבירור ראייתי מעמיק בשלב הקדם מקדמי שבו עסקינן".

במקרה הנוכחי, מצא הנדל כי אי־הפרכת סימני השאלה לגבי המצב הכלכלי של העמותה — וכן קיומו של דו"ח מטעם רשות התאגידים שבו הוצגו ליקויים חמורים בתפקודה — מלמדת על מצב כלכלי רעוע והתנהלות לא ראויה הרלוונטית לשאלת החיוב בערובה. הוא הוסיף כי גם סיכויי הבקשה מעלים קשיים ניכרים. "כל עוד דו"ח הרשות תלוי ועומד, לא ניתן להתעלם ממנו ומסימני השאלה שהוא מעלה לגבי היכולת של עשרת הנתבעים בהליך דנן — שהתובענה הייצוגית נגדם הוגשה על סך סכום דמיוני של מיליארד שקל — להיפרע מן המבקשת את הוצאות המשפט שעשויות להיפסק להם".

לכן, דחה הנדל את בקשת רשות הערעור, ללא צורך בתשובה מטעם המשיבים וללא צו להוצאות. על העמותה להפקיד את הערובה עד לתחילת נובמבר. אם הסכום לא יופקד — תימחק הבקשה לאישור התביעה נגד הבנקים כייצוגית.

בנק הפועלים יוצג על ידי משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'; הבנקים דיסקונט, לאומי, ירושלים ומרכנתיל יוצגו על ידי משרד יגאל ארנון ושות'; מזרחי יוצג על ידי משרד ב. לוינבוק ושות'; ובנק יהב על ידי משרד קמחי, פלד, פוזנר, שילה ושות'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם