חוק הסיעוד מציל מאות אלפי קשישים - אסור לשנותו - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק הסיעוד מציל מאות אלפי קשישים - אסור לשנותו

מי ידריך, יפקח ויעקוב אחרי עבודת המטפלות הסיעודיות אם המעסיקים הישירים שלהם יהיו הקשישים בעצמם?

תגובות

כ-700 אלף קשישים חיים כיום בישראל. מתוכם, 95% מהם מעדיפים להישאר בבתיהם, ורק 5% מתגוררים בדיור מוגן או במוסדות סיעודיים. המדינה חייבת לאפשר ל-95% האלה איכות חיים ראויה, באמצעות העמדת מנגנוני טיפול וסיוע מקצועיים וזמינים עבורם - בבתיהם ובקהילותיהם. הישארות קשישים בבתיהם היא האפשרות הנכונה ביותר למדינה מההיבט החברתי והכלכלי, והאפשרות הטובה ביותר בעבור הקשיש.

חוק הסיעוד, שנחקק בשנות ה-80, נועד לספק טיפול הולם לקשישים שחיים בבתיהם ומתקשים בתפקוד היומיומי - וכך לאפשר להם להישאר בקהילה זמן רב ככל האפשר. החוק מאפשר לקשישים לקבל מהביטוח הלאומי גמלה לשירותי סיעוד, וכ-123 אלף קשישים מקבלים כיום שירותי סיעוד מעמותות ומחברות שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי במסגרת חוק זה.

ואולם, בימים אלה מבקש המוסד לביטוח לאומי לערוך ניסוי לשינוי מתכונתו של חוק הסיעוד עבור הקשישים שמקבלים גמלת סיוע ברוב שעות היממה. הביטוח הלאומי מבקש להחליף את גמלת הסיעוד מ"גמלת שירות" ל"גמלה בכסף": מתן סכום חודשי קבוע לקשישים מהביטוח הלאומי. לכאורה, הקשישים יוכלו לעשות בכסף כראות עיניהם; אך לפי המחקרים, יש חשש כי קשישים רבים לא יעשו שימוש בגמלה למטרה שלשמה היא נועדה אלא יעדיפו "לחסוך" את הכסף עבור צרכים אחרים.

מטרת החוק אינה לספק מקור להכנסה כספית נוספת לאוכלוסיית הקשישים, אלא לדאוג למתן שירותי סיעוד. המעבר לגמלה כספית עלול להוביל לפגיעה ישירה באיכות חייו של הקשיש. בנוסף, השירותים הנלווים לטיפול - כמו ייעוץ מקצועי למטפלות, בניית תוכנית טיפול פרטנית, הדרכת מטפלות ופיקוח ובקרה על איכות השירות - לא יינתנו לקשיש הסיעודי.

חוק הסיעוד עולה למדינה סכומי כסף בלתי מבוטלים, אבל יש הוכחות לדרכים הרבות שבהן הוא חוסך כספים למדינה - בטווח הקצר והארוך. קשישים שנשארים לגור בבתיהם זוכים מתוקף החוק לקבל טיפול יומי שוטף שמאפשר פיקוח על מצב בריאותם, כמו גם פיקוח על כל הזנחה או פגיעה מצד קרוב משפחה או אדם אחר. הטיפול המקצועי היומיומי בקשישים מעניק להם תחושת ביטחון, מונע מחלות ואשפוזים ומשפר את איכות החיים - ובכך חוסך כסף רב למדינה.

חוק הסיעוד מופעל באמצעות עובדים מקצועיים מנוסים, שאחראים על המטפלות שמטפלות בקשישים. 70 אלף המטפלות הסיעודיות המועסקות כיום על ידי עמותות וחברות הסיעוד נבחרות לאחר מיון קפדני, ומקבלות הכשרה, הדרכה ופיקוח שוטפים. מי ידריך, יפקח ויעקוב אחר עבודת המטפלות אם המעסיקים הישירים שלהן יהיו הקשישים עצמם? גמלת סיעוד שתועבר ישירות אל הקשישים תצמצם את האפשרות לפיקוח והדרכה, וחוסר מעקב אחר מצבו של הזקן יגרור מספר רב יותר של מצבי הזנחה, מחלות, אשפוזים וכדומה. קשיש שאינו מטופל עלול להיות עול כלכלי על המדינה.

החלטת המחוקק בשנות ה-80 להעניק את גמלת הסיעוד כגמלת שירות התבססה על ניסיון של עובדים סוציאליים שנתקלו במצבי הזנחה קשים של קשישים, גם כאשר היו לקשישים המשאבים לרכישת השירותים הללו. חוק הסיעוד במתכונתו הנוכחית הוא סיפור הצלחה עבור הקשישים ועבור החברה הישראלית, וחשוב שנשמור עליו - למען הורינו ולמעננו.

רחל מלנקי היא מנכ"ל עמותת "מטב" שעוסקת בסיעוד ובטיפול באדם המבוגר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#