פרשת ישראל ביתנו: כתב אישום נגד חבר איגוד הכדורסל לשעבר, משה קליסקי

לפי כתב האישום קליסקי ניצל את קשריו עם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, כדי לקבל מאות אלפי שקלים מתקציבי מדינה ■ בכתב האישום פרשה נוספת שבה מוזכר השייט מיכאל קלגנוב, זוכה מדליית הארד באולימפיאדת סידני

יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: אילן אסייג
יסמין גואטה

כתב אישום שלישי בפרשת ישראל ביתנו הוגש היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במרכז כתב האישום עומד איש העסקים משה קליסקי, לשעבר חבר איגוד הכדורסל, שמואשם בעבירות של תיווך בשוחד, סיוע ללקיחת שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף מסמך, הלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט. בפרקליטות אומרים כי ההחלטה בעניינם של חשודים נוספים בפרשה תתקבל בתקופה הקרובה.

בכתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין ד"ר יונתן קרמר ועמרי קופלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, נטען כי קליסקי ניצל את קשריו האישיים עם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, לצורך השגת תקציבי מדינה במאות אלפי שקלים. בשנים הרלוונטיות קליסקי עסק בתחום הפרסום והדפוס, בפרט בתחום הספורט, והיה גם דמות מוכרת בענפי הכדורסל והכדוריד בישראל.

כתב האישום נגד קליסקי כולל שלוש פרשיות שונות. פרשת איגוד הכדורסל החלה בסוף 2011 אז על פי הנטען,  הציע רמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות לקליסקי להסדיר תקציב עבור איגוד הכדורסל, שמקורו בכספים קואליציוניים של ישראל ביתנו. כדי לקדם זאת, הציע כהן פגישה עם קירשנבאום.

ואכן, כתב האישום מתאר פגישה משולשת בין קליסקי, קירשנבאום וכהן. בפגישה הזו הבהירה קירשנבאום, כי איגוד הכדורסל אינו נמנה עם הגופים הנתמכים שרשאים לקבל תקציב שמקורו בכספים קואליציוניים. עם זאת, סוכם בין הצדדים, כי כדי לעקוף מגבלה זו, יאתר קליסקי  "פרויקט לאומי" שבאמצעותו ניתן יהיה לתמוך באיגוד בעקיפין.

משה קליסקיצילום: ניר שמול

בהמשך נערכה פגישה נוספת בין אבנר קופל, שהיה אז יו"ר איגוד הכדורסל, קליסקי וכהן, שהציג את עצמו כיועץ של מפלגת ישראל ביתנו ודרש לקבל עמלה בשיעור של 20%. קופל מצדו הבהיר, כי האיגוד יהא מוכן לשלם עמלה בשיעור של 10% בלבד. כתב האישום מתאר גם את הדרך שנמצאה לעקוף את האיסור על העברת תקציב מדינה לאיגוד הכדורסל והיא באמצעות העברת הכספים דרך מכון וינגייט. בסופו של דבר אושר לאיגוד הכדורסל תקציב של מיליון שקל.

לאחר ההיכרות הראשונית הזו בין קליסקי לקירנשבאום, פנה אליה קליסקי והציע לה סיוע ביחסי ציבור תמורת תמיכתה במוסדות ספורט. וכך, פעל קליסקי על מנת שקירשנבאום תזומן כנציגה רשמית מטעם המדינה לאירועי ספורט מרכזיים בעלי חשיפה תקשורתית, בעיקר בתחום הכדורסל. במהלך האירועים האלה הוא גם שימש כמלווה האישי שלה. בהמשך, הוא פנה אליה וביקש שתעזור לו במציאת עבודה כיועץ בשכר וכך הוא החל לספק שירותי הפקת דפוס למפלגת ישראל ביתנו, במסגרת מערכות בחירות ארציות ומוניציפאליות.

פרשה נוספת המתוארת בכתב האישום היא פרשת איגוד הכדוריד. הפעם קליסקי היה זה שיזם את הפניה והציע לאיגוד סיוע בקבלת תקציב תמורת עמלה עבורו. גם במקרה הזה התקציב עבר בסופו של דבר דרך מכון וינגייט. בדצמבר 2012 אושרה העברת תמיכה של חצי מיליון שקל למכון וינגייט, בהתאם לכך, בחשבונו של קליסקי התקבל סכום של 188 אלף שקל. סכום זה היווה למעלה מ-35% מסך התקציב שהועבר ממפלגת ישראל אל האיגוד דרך וינגייט. כדי להסוות את התשלום, הוציאה החברה שבבעלות קליסקי חשבונית כוזבת למכון וינגייט שהונפקה בגין "מיתוג/שיווק כדוריד 2013".

פרשה שלישית בכתב האישום נוגעת למיכאל קלגנוב, זוכה מדליית הארד בשיט בקיאק במשחקים האולימפיים בסידני בשנת 2000. קלגנוב נבחר לכהן כחבר מועצת העיר טבריה מטעם ישראל ביתנו ללא שכר, ופנה לקירשנבאום, שתסייע לו במציאת מקור פרנסה.

קליסקי מואשם בכך שסייע לקירשנבאום לקבל שוחד מעמותת הספורט עמק הירדן, בדמות העסקתו של קלגנוב במיזם שניסה לקדם לפיתוח ענף הקיאקים בישראל, וזאת בעד העברת תקציב מדינה בסך כחצי מיליון שקל לפעילות העמותה. הפרקליטות טוענת כי קירשנבאום סיכמה עם המועצה האזורית עמק הירדן ועם עמותת הספורט כי התקציב יועבר בתמורה לכך שקלגנוב יעמוד בראש המיזם. עם פרוץ החקירה המשטרתית הגלויה בפרשה, הקמת המיזם היתה בשלבים מתקדמים, מינויו של קלגנוב לעמוד בראשו הובטח, קירשנבאום מצאה מקור תקציבי למימונו, אך העברת התקציב לא התבצעה בפועל.

פאינה קירשנבאוםצילום: אילן אסייג

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום