"הלכת הירשזון" בוטלה: העליון הפך את הפסיקה שחוללה רעידת אדמה בעולם המסים - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הלכת הירשזון" בוטלה: העליון הפך את הפסיקה שחוללה רעידת אדמה בעולם המסים

ב-2015 נקבע ברוב דעות בעליון כי ניתן במקרים המתאימים לקזז הפסדים חדשים כנגד רווחים משנים קודמות. כעת נקבע בדיון נוסף ברוב של שישה שופטים מול אחד כי הדבר לא יתאפשר. השופט אליקים רובינשטיין נותר בדעת מיעוט

23תגובות
אברהם הירשזון
תומר אפלבאום

הרכב מורחב של בית המשפט העליון ביטל היום (ג') בדיון נוסף את "הלכת הירשזון״. מדובר בהלכה שנקבעה ברוב דעות בעליון בפברואר 2015, בעניינם של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ואילנה דמארי (שני מקרים נפרדים שערעורם אוחד). לפי הלכה דרמטית זו, ניתן במקרים המתאימים, כשהצדק מכתיב זאת, לקזז הפסדים חדשים כנגד רווחים משנים קודמות.

פסק הדין של העליון מ-2015 היווה מהפכה של ממש בעולם המס, בכל הקשור להתרת קיזוז הפסדים לאחור, והוא בעל השלכות רוחב מהותיות ונפיצות שמסבכות דרמטית את רשות המסים. לאור השלכותיו מרחיקות הלכת, רשות המסים הגישה בקשה לדיון נוסף.

הנשיאה היוצאת, מרים נאור, קבעה כעת כי המחוקק, שהיה מודע לקיומה של האלטרנטיבה של קיזוז הפסדים לאחור, התכוון לאפשר אך ורק קיזוז הפסדים קדימה, כנגד הכנסות ככל שתופקנה בשנות המס הבאות. "עקרון זה נותר על כנו עד היום, וניתן לראותו בתור 'הבריח התיכון' של הסדר קיזוז ההפסדים בשיטת המס הישראלי". היא ציינה כי מדובר בהסדר שלם וסדור שלא נפל בו חסר.

הירשזון ודמארי גנבו כל אחד כספים, ולאחר שהורשעו, תשלומי הגניבה הושבו לקורבנות העבירה. בשני המקרים הוציא מס הכנסה שומה המתייחסת לשנות המס שבהן בוצעו הגניבות, והוטל עליהן מס הכנסה. הירשזון טען כי אם יראו בכספי הגניבה הכנסה חייבת במס, צריך לאפשר לקזז אותם כהפסד - למרות שהכספים הושבו מאוחר יותר.

לפי פסק הדין של השופט אליקים רובינשטיין, שאל דעתו הצטרף השופט נעם סולברג, במקרים המתאימים, וכדי למנוע עיוות מס - גם אפשר לקזז הפסדים לאחור. למרות שהשבת הכספים היתה בשנה מאוחרת יותר, ובדיני מס כל שנה נבחנת בפני עצמה, קבע רובינשטיין כי אף שהדין אינו מאפשר קיזוז הפסדים אחורה, "נראה כי במקרים מסוימים ניתן לאפשר קיזוז הפסדים באופן רטרואקטיבי כנגד הכנסה משנים שקודמות לשנת ההפסד".

נאור התייחסה לשיקולי הצדק במקרה של הירשזון, ובהם התמריץ להחזיר גניבות, וציינה כי דווקא אי התרת קיזוז הפסדים לאחור היא שמתמרצת את העבריין להחזיר את הגניבה עוד בשנה שבה ארעה (על מנת שיהיה ניתן לקזזה). "זו הדרך היחידה מבחינתו להבטיח שהוא אכן יוכל לנכות את הסכום שהשיב מהכנסתו, שכן אם יחזירו בשנות המס הבאות הוא יוכל לקזזו כהפסד רק אם יפיק הכנסות בעתיד. אם לא, עשוי לעמוד העבריין בפני שוקת שבורה בנושא קיזוז ההפסד".

בסיכום דבריה כתבה נאור כי ייתכן שהשיטה בישראל לקיזוז הפסדים אינה אופטימלית, אבל לכל מדינה יש שיקול דעת לעצב כרצונה את המנגנון לטיפול בהפסדים. "לא ניתן ליצור באופן פרשני יש מאין כללים חדשים. יתרה מכך, אף אם היה מקום לכך – וכאמור זו אינה עמדתי – המקרה הנוכחי אינו המקרה המתאים לעשות כן. בשים לב לכלל שלפיו אין ליתן לחוטא לצאת נשכר". לדבריה, ייתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את מטרותיו של הסדר קיזוז ההפסדים, ואין לשלול שיהיו מקרים שבהם הדבר יהיה ראוי – אך זהו תפקידו של המחוקק.

השופט רובינשטיין נותר בדעה שבה הוא היה בהחלטה הקודמת שנתן, וכעת היתה במיעוט. לגישתו, "ההגינות היא יסוד מוסרי ולטעמי השכל הישר מורנו שתשלום מס מלא על כספים שהוחזרו אינו צודק".

אל דעתה של נאור הצטרפו השופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות, נעם סולברג (ששינה את עמדתו לעומת ההחלטה הקודמת), חנן מלצר וניל הנדל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם