בלי מסמכים מהבנק: הוגשה בקשה לנגזרת נגד הפועלים בעניין ההלוואות לפישמן - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלי מסמכים מהבנק: הוגשה בקשה לנגזרת נגד הפועלים בעניין ההלוואות לפישמן

לפני חודש דחה בית המשפט העליון בקשה לגילוי מסמכים שבידי הבנק לאחר שאושרה במחוזי ■ למרות זאת, הוגשה הבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הבנק ו-19 נושאי משרה לאורך השנים ■ בבקשה נטען כי המחדלים במתן אשראי לפישמן גרמו לבנק נזק של יותר מ–1.5 מיליארד שקל

תגובות
מימין: מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, ואליעזר פישמן
מוטי קמחי

לפני חודש קיבל השופט דוד מינץ מבית המשפט העליון את בקשת הערעור שהגיש בנק הפועלים על ההחלטה של השופט מגן אלטוביה מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לגילוי מסמכים. הוא קבע כי הבנק לא ייאלץ לחשוף את המסמכים הקשורים להלוואות שנתן לאיש העסקים אליעזר פישמן לאורך השנים.

הבקשה הוגשה ביוני 2016 על ידי בעל מניות בבנק, משה אהרוני, באמצעות עורך דין תומר ברם, עוד לפני הגשת התביעה הנגזרת עצמה. השופט מינץ פסק כי לצד האינטרס שקיים בחשיפת המידע, יש לזכור כי מדובר בשלב מקדמי בהליך לאישור תביעה נגזרת וכי קיים חשש מפני שימוש לרעה בהליך גילוי המסמכים. לכן, הוא לא אישר את חשיפת המסמכים.

למרות הכישלון בבקשת גילוי המסמכים, הגיש אתמול עו"ד ברם בקשה לתביעה נגזרת נגד הבנק ו–19 נושאי משרה בו — חברי ועדת האשראי מ–2006, יו"רים ומנכ"לים לאורך התקופה — ובהם שלמה נחמה, דני דנקנר, יאיר סרוסי, פנינה דבורין, אמרי טוב, שמעון גל, אמיר ברנע ואירית איזקסון (כולם מיוצגים על ידי משרד גורניצקי).

בבקשה הוא טוען למחדלים חריגים באופן קיצוני מצד הבנק והמשיבים, שהחלו ב–2005 לפחות ונמשכו עד לאחרונה ממש. "תוצאת מעשי ומחדלי המשיבים הינן נזק לבנק הפועלים בסך של יותר מ–1.5 מיליארד שקל נכון למועד הגשת בקשת האישור. על פי הודאת הבנק באמצעות בא כוחו, עו"ד פנחס רובין, הנזק לבנק לא יפחת ממיליארד שקל", נכתב בבקשה.

"כשל של עשור"

בשנה האחרונה מתנהלים נגד פישמן הליכי פשיטת רגל בפני השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב. בדצמבר מינה אורנשטיין את עו"ד יוסי בנקל למנהל המיוחד לנכסיו של פישמן, וביוני הוא הוכרז פושט רגל. הבקשה לתביעה נגזרת מסתמכת גם על מסמכים בהליך משפטי זה.

בבקשה נכתב כי כשל ראשון היה מתן אפשרות לפישמן להמר ב–2005–2006 על הלירה הטורקית בהיקף עצום של 4 מיליארד דולר, כשחלק ניכר מההימור התבצע באמצעות בנק הפועלים — מבלי שהבנק קיבל ביטחונות ראויים. הכשל השני היה הימנעות מהליכי גבייה מפישמן וקבוצת פישמן כלפי הבנק.

"כשל זה נמשך עשור שלם, שבמהלכו לא חל שינוי בקרן החוב כלפי בנק הפועלים. הכשל מתעצם נוכח העובדה כי כבר עם היווצרות ההפסד הענק כתוצאה מההימור על הלירה הטורקית, הבנק לא דרש ולא קבע מועדי פירעון האשראי שניתן על ידו ובכך איפשר בנק הפועלים למר פישמן לנהל בעצמו את חובו כלפי בנק הפועלים, כראות עיניו של פישמן", נכתב בבקשה.

הכשל השלישי היה החלטת הבנק להימנע מלקבל ערבויות לחובות פישמן והקבוצה מבני משפחתו, והכשל הרביעי היה מתן אשראי חדש לקבוצת פישמן ב–2016, בשתי הזדמנויות שונות לפחות, בסך עשרות מיליוני שקלים.

"רק באוגוסט 2016, לאחר שרשות המסים נקטה בפעם השנייה בהליכי פשיטת רגל כנגד מר פישמן, נזכר בנק הפועלים להעמיד את חובם של פישמן וקבוצת פישמן לפירעון מיידי ולהצטרף להליך פשיטת הרגל כאחרון הנושים, במקום להוביל אותו כנושה הגדול ביותר של פישמן וקבוצת פישמן", נכתב.

"עסקה שגרמה נזק אדיר לבנק"

עוד נכתב בבקשה כי היא נסמכת על קרוב ל–30 מסמכים — מסמכי בנק הפועלים, מסמכי פישמן (תצהיר, פרוטוקולים של חקירות, כתבי בית דין ועוד), מסמכי נושים אחרים של פישמן, מסמכים שהגיש בנקל, פרסום בנק ישראל, דו"חות רשם החברות עם פירוט שעבודים שנערכו ב–2016 כשבנק הפועלים נתן אשראי חדש לקבוצת פישמן ועוד. כמו כן, נכתב כי מרבית המסמכים לא היו בפני בית המשפט המחוזי שדן בבקשה לגילוי מסמכים ובפני השופט מינץ שהכריע נגדה, מכיוון שהם נחשפו בשלבים מאוחרים יותר למועד הגשת כתבי הטענות בבקשת הגילוי.

לבקשה מצורפת גם חוות דעת של פרופ' מאיר חת, שכיהן בעבר בין השאר כמפקח על הבנקים, יו"ר הבורסה ויו"ר בנק לאומי. חת כותב לגבי עסקת הלירה הטורקית כי "אינני יודע מה היו הליכי הבדיקה שביצע הבנק לפני מתן האשראי למר פישמן בגין העסקה, אך מתן האשראי בהיקף שכזה לעסקה מעין זאת, ללא ביטחונות ראויים, עסקה שגרמה נזק אדיר לבנק, מעיד בבירור, למיטב ניסיוני, שלא נשקלו השיקולים שאותם מחייב ניהול סיכונים סביר".

הוא מסכם את חוות דעתו באמירה כי "התנהלות הבנק ונושאי המשרה בו במקרה זה היא חריגה ביותר וסוטה מכללי ניהול בנקאי תקין. המוסדות המנהלים של הבנק — הדירקטורים ונושאי המשרה — לא עמדו בחובת הזהירות במתן ההלוואה למימון ההימור על הלירה הטורקית ונהגו ברשלנות בטיפולם בחבותו של פישמן לאורך השנים. לדעתי ועל סמך ניסיוני יש מקום לחייבם להיטיב את נזקו של הבנק".

בשלב הבא צפוי בנק הפועלים לבקש מבית המשפט לדחות את הבקשה על הסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#