מכרו חיקוי של "הטרמפולינה" של פישר פרייס - והפסידו בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון הכריע לראשונה באופן מעמיק ביחס בין זכות יוצרים לבין עיצוב ■ הוא קיבל את הערעור של החברות פישר פרייס ומאטל, וקבע כי יש להן זכות יוצרים בציור האריה שעל הטרמפולינה שהן מייצרות ■ זאת אף שחוק זכויות יוצרים קובע כי מי שלא ביקש הגנה על עיצוב של מוצר - תישלל ממנו הגנת זכויות יוצרים

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ה"טרמפוליה" של פישר פרייס (מימין) וההעתק של דוורוןצילום: חגי נצר
אפרת נוימן

בית המשפט העליון הכריע בשבוע שעבר בשאלה העקרונית האם מי שמפר זכויות יוצרים של מוצר יכול להיחשב כמפר גם במקרה שבו בעליו של המוצר המקורי לא הגן על העיצוב שלו.

הבעיה טמונה בסעיף היסטורי בדיני זכויות יוצרים, שנקבע בימי המנדט הבריטי, הקובע כי כשמוצר מסוים ראוי לקבל הגנה על העיצוב שלו אך לא התבקשה הגנה כזו — תישלל ממנו הגנה לזכות יוצרים. סעיף זה יצר בעיה במקרים רבים שבהם הוטבעו יצירות אמנותיות המוגנות בזכות יוצרים — למשל דמויות של סופרמן, בטמן או הלו קיטי במוצרים כמו ילקוטים, קלמרים ושאר מוצרי צריכה.

בעוד שמדגם (עיצוב) מחייב רישום, זכויות יוצרים נוצרות ללא צורך ברישום (מי שמצלם תמונה בטלפון הנייד, למשל, הוא בעל זכות היוצרים בה). לכן נוצר מצב שבו יצרנים רבים ששילבו ברישיון יצירות מוגנות במוצרים מתוצרתם עלולים היו למצוא עצמם ללא הגנה כלל, משום שלא רשמו מדגם במוצר עצמו, שהיצירה האומנותית הפכה לכאורה חלק ממנו.

הפרשה, שהגיעה עד להכרעה בעליון, החלה ב–2012, כשהתברר לחברות האמריקאיות פישר פרייס ומאטל כי חברה בשם דוורון משווקת בישראל תחת המותג infanti כיסא נדנדה נייד לפעוטות (טרמפולינה), שעליו דמות אריה — שהוא העתק זהה למוצר מתוצרת פישר פרייס, אך מחירו נמוך בכשני שליש ממחיר המוצר המקורי.

אליקים רובינשטייןצילום: אורן בן חקון

פישר פרייס ומאטל טענו כי יש להן זכויות יוצרים בכסא עצמו כיצירה; בריפוד המצויר שלו, שעליו דמות אריה; ובחוברת ההדרכה המצורפת לכסא. בנוסף, החברות טענו להפרת סימן המסחר פישר פרייס שהוטבע על חוברת ההדרכה ולקיום עילות נוספות כמו גניבת עין (ניצול שמו הטוב של בעל המוצר, על ידי מצג שווא כאילו שהוא שייך לאחר).

השופט יוסף בן־חמו מבית המשפט המחוזי בנצרת דחה את התביעה, וקבע כי מכיוון שפישר פרייס ומאטל לא רשמו הגנה על העיצוב או פטנט על המכלול הייחודי של הכיסא — הן לא זכאיות להגנה מכוח דיני הפטנטים או זכויות היוצרים. הוא דחה את התביעה גם בעילות האחרות.

מיקי מאוס כמקרה בוחן

פישר פרייס ומאטל עירערו על פסק הדין לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד חגי נצר ממשרד איבצן נצר וולצקי. בערעור נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתעלם מהציורים על גבי הכיסא, ובפרט מדמות האריה — המשמשת את פישר פרייס בשלל מוצרים אחרים מתוצרתה — וכי הן זכאיות להגנת זכות יוצרים.

השופט אליקים רובינשטיין — שכתב את פסק הדין שאליו הצטרפו השופטים חנן מלצר ועוזי פוגלמן — הפך את פסיקת המחוזי, וקבע כי דוורון הפרה זכויות יוצרים. בית המשפט המחוזי הניח כי הריפוד והציור "נבלעים" בכיסא כולו, אך רובינשטיין קבע כי "אין למנוע מיצירות הגנת זכויות יוצרים רק בשל העובדה שהן קיימות על גבי מוצר שכשיר להירשם כמדגם". הוא הבהיר כי כשניתן להפריד את היצירה מהחפץ — אם באופן מהותי (רעיוני) בלבד ואם באופן פיזי, כך שהיצירה האומנותית תוכל להתקיים בנפרד מהחפץ — לא תישלל הגנת זכות היוצרים בה.

רובינשטיין נתן לדוגמה את הדמות של מיקי מאוס, שאין חולק כי היא יצירה אמנותית לפי חוק זכויות יוצרים. חברת דיסני, בעלת זכות היוצרים במיקי מאוס, מוכרת מוצרים רבים הנושאים את דמותו וחלק גדול מהם כשיר להירשם כמדגם. "האם כל אימת שדמותו של מיקי מאוס מופיעה על מוצר הכשיר להירשם כמדגם עלינו לשלול את הגנת זכות היוצרים מחפצים מאותו סוג? ובאופן כללי, האם יש הצדקה לשלול זכות יוצרים מיוצר רק בשל כך שעותקים מן היצירה מופיעים על גבי מוצר הכשיר להרשם כמדגם?" שאל רובינשטיין.

לאחר סקירה השוואתית, רובינשטיין ציין כי גם שיטות משפט זרות מעניקות הגנת זכויות יוצרים מסוימת ביצירת אמנות שהיא חלק ממדגם. בקנדה, למשל, שגם בה נקבע משטר של הגנה בלעדית בדומה לישראל, לא נשללת במלואה הגנת זכות יוצרים מיצירות המוטבעות על גבי חפצים. "דומני שהמסר שעולה מסקירה זו הוא תחושת ההגינות כלפי היוצרים כדי שפרי עמלם לא יהא לנחלת הזולת בלא תמורה", אמר רובינשטיין.

לפי הפרשנות של רובינשטיין, כדי שתוענק הגנת זכות יוצרים ביצירה דו־ממדית המקובעת על גבי חפץ, יש לצלוח שלושה שלבים. בשלב הראשון יש לבחון אם החפץ (הטרמפולינה במקרה זה) כשיר להירשם כמדגם. אם התשובה חיובית — כמו במקרה של פישר פרייס — עוברים לשלב השני שהוא השלב העיקרי, שבו יש לבחון אם ניתן להפריד את היצירה מהחפץ. במקרה זה, ציור האריה יכול להתקיים בנפרד מהכיסא ועדיין להיראות כיצירה. דמות האריה אף מופיעה על גבי מוצרים אחרים של פישר פרייס. בשלב השלישי יש לבחון אם היצירה — ציור האריה במקרה זה — זוכה להגנה כיצירת אמנות לפי חוק זכויות יוצרים. גם על כך הוא השיב בחיוב במקרה זה. לכן, הוא קבע, הגנת זכות יוצרים אינה נשללת מציור האריה והוא עומד במבחנים הקבועים בחוק כדי לזכות בהגנה.

הפרה של סימן מסחר

רובינשטיין קבע גם כי במקרה זה היתה הפרה של סימן מסחר רשום. "מה סברו המשיבים בראותם חוברת ובה סימן מסחר רשום? כלום סברו כי יש ארוחות חינם בעולם מסחרי המוכר להם?", כתב. עם זאת, לדבריו, מכלול הנסיבות מצביע על כך שהנזק שנגרם לחברות כתוצאה מהפרת סימן המסחר המופיע רק על גבי שרטוטים קטנים בחוברת ההדרכה, אם נגרם, הוא נמוך ביותר — ולכן אין מקום לתת סעד בגין הפרה זו. בנוסף, הוא מצא כי לא הוכחו יסודות עוולת גניבת העין — מסקנה שעליה חלק השופט מלצר בדעת יחיד.

לסיכום קבע רובינשטיין כי הופרה זכות היוצרים של המערערות בציור האריה ובחוברת ההדרכה, וכי נעשה שימוש מפר בסימן המסחר הרשום שלהן. משמעות הקביעה היא שהדיון יחזור למחוזי כדי שיכריע בעניין הסעדים הנדרשים בגין הפרת זכות היוצרים.

לדברי עו"ד נצר, פסק הדין שניתן ברובו על ידי השופט רובינשטיין (שפרש לאחרונה) הוא פסק דין היסטורי, שלראשונה בישראל הכריע באופן מעמיק בכל הנוגע ליחס בין זכות יוצרים לבין עיצוב. "פסק הדין משתלב היטב עם המגמה להגן על יוצרים בכלל, כפי שהיא גם משתקפת בחוק העיצובים החדש, שהחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים וייכנס לתוקף ביולי 2018".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker