לציבור מגיע הסבר ממנדלבליט לסחבת בחקירת פרשת בנק לאומי

ההודעה של היועץ המשפטי לממשלה על החקירה בבנק לאומי עמומה מאין כמותה ■ מי נחקר ומי חשוד? ומהם החשדות? לכל תשובה אפשרית השלכות כבדות משקל ■ הערפל שפיזר היועץ סביב יעדי החקירה בעייתי מבחינה ציבורית

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה מאור (מימין) ואיתן רף. ראשי לאומי בזמן הפרשה
עידו באום

48 שעות לאחר הפרסום הראשוני של העיתונאי מרדכי גילת בערוץ הטלוויזיה הציבורי כאן, אישר שלשום היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את דבר קיומה של חקירה "בעניין בנק לאומי". ההודעה של היועץ עמומה, וזה האנדרסטייטמנט של הקיץ. היועץ לא מספק שום בדל של קצה קצהו של מידע על אודות החקירה הזאת.

שלוש שנים אחרי שהפרשה בארה"ב כבר נסגרה והסתיימה שם בהסדר מינהלי, שנה וחצי אחרי שמוּנה צוות לבדיקת העניין, ושנה אחרי שהתביעה האזרחית נגד הבנק הסתיימה בהסדר — במשרד המשפטים אמורים כבר לדעת כיצד לטפל בלאומי.

למרות זאת, הודעת היועץ לא מספרת לנו כלום. מי נחקר ומי חשוד בפרשה? הבנק? המנכ"לית שלו בתקופה שבה על פי החשד בוצעו מעשים החשודים כסיוע להעלמת מס, גליה מאור? יו"ר הדירקטוריון בתקופה הרלוונטית, איתן רף? בכירים אחרים? היועץ אינו מגלה.

מהם החשדות? גם על זה היועץ המשפטי אינו מספר דבר. הודעת היועץ מזכירה כי בנק לאומי הגיע להסדר עם שלטונות ארה"ב, שגרר תשלום שהסתכם בעלות כוללת של 400 מיליון דולר, בגין סיוע ללקוחותיו להעלים מס. את זה אנחנו כבר יודעים משלטונות ארה"ב. תודה באמת.

צוות בדיקה הוקם כבר על ידי וינשטיין

על רקע ההסדר והביקורת הציבורית על התנהלות הבנק הקים בראשית 2015 היועץ המשפטי הקודם, יהודה וינשטיין, צוות בדיקה לבחינת התנהלות בנק לאומי. בראש הצוות עומדת פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן־ארי שווקי, וחברה בו גם מי שעומדת בראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן־רטנר. ח"כ זהבה גלאון פנתה באחרונה ליועץ המשפטי והתלוננה על הסחבת בפרסום ממצאי הצוות.

המומחיות של שתי הבכירות החברות בצוות עשויה ללמד על החשדות האפשריים נגד לאומי ומנהליו לשעבר. האפשרויות התיאורטיות רבות. למשל, ייתכן שהחקירה עוסקת בעבירות מנהלים, כמו הפרת אמונים בתאגיד, אם המנהלים ידעו על כך שהתנהלות הבנק מהווה עבירה ובכל זאת המשיכו בפעילות, ובמיוחד אם הסתירו את הידיעה ואת הסיכון מהדירקטוריון.

אביחי מנדלבליטצילום: אילן אסייג

זווית פלילית אחרת יכולה לכלול עבירות לכאורה על חוק איסור הלבנת הון, אם הבנק סייע באופן כזה או אחר למניעת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על העברות שהיו אמורות להיות מדווחות. בכל הקשור לחוק איסור הלבנת הון, שרר מצב מעורפל בתחילת התקופה שבה התחילה תנועת המעבר של חשבונות מבנקים שווייציים לבנק לאומי — אבל ככל שנקפו השנים והמצב התבהר, גם הסיכונים נעשו ברורים יותר, והם היו אמורים להדליק נורות אדומות ולחייב התנהלות אחרת.

לאומי לא רק שילם קנס מינהלי בארה"ב. בהסדר בתביעה נגזרת שהוגשה נגד הבנק ושאושר על ידי השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי הסכימו שלושה מנהלים — מאור, רף וצבי איצקוביץ', ראש החטיבה הבינלאומית לשעבר בבנק — להחזיר מענקים בסך מצטבר של כ–5 מיליון שקל שקיבלו בגין רווחי הבנקים בשנים הרלוונטיות.

היועץ המשפטי לממשלה הגיש בשעתו עמדה לבית המשפט הכלכלי והסתייג מחלקים בהסדר. למשל, מכך שרק שלושה מנהלים נדרשו להשיב מענקים. אבל אז כמו גם היום, סירב היועץ להעריך מתי תסתיים בדיקת עניין לאומי או למסור פרטים עליה. השופט כבוב נאלץ לאשר את הסדר הפשרה בתנאי עמימות שיפוטית.

מחזיקי המניות מחכים לתשובה ברורה

הערפל שפיזר היועץ סביב יעדי החקירה בעייתי מבחינה ציבורית.

ראשית, מערכת הבנקאות היא עמוד השדרה הפיננסי של המשק, והתנהלותה חייבת להיות מפוקחת ביעילות. לא ברור מדוע חקירה אמריקאית יכולה להסתיים בקנס של מאות מיליוני דולרים במהירות של בנקאות דיגיטלית, ואילו רשויות האכיפה בישראל זזות בקצב של העברה בנקאית בעולם השלישי. בעת הנוכחית מגיע לציבור לפחות הסבר על העיכוב.

שנית, למשקיעים נגרם נזק. אם החקירה ממוקדת בעבירות של המנהלים, עולה השאלה אם מעשי המנהלים מיוחסים גם לתאגיד שעמדו בראשו. אם התשובה חיובית, יכול להיות שגם התאגיד ביצע עבירה פלילית — ובמקרה כזה, חוק החברות אוסר לבטח מעשים פליליים. ייתכן שחברות הביטוח שמימנו חלק ניכר מההסדר עם שלטונות ארה"ב יוכלו לדרוש להשיב להן חלק מהתשלום ששילם בנק לאומי לממשל האמריקאי, או אפילו את כולו. במקרה כזה יושת הנזק על בעלי המניות של לאומי, שהציבור הוא חלק גדול מהם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker