משרד המשפטים תובע את אגד: "מפרה באופן שיטתי ומתמשך את ההוראות המחייבות כריזה באוטובוסים"

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה באופן תקדימי בקשה לתביעה ייצוגית נגד אגד ■ ב-156 אירועים – 30% מסך המקרים שנבדקו בירושלים – הפרו אגד ונהגיה את החובה להפעיל כריזה מלאה כנדרש באוטובוסים עירוניים

אפרת נוימן
אוטובוסים של אגד בירושלים
אוטובוסים של אגד בירושליםצילום: אמיל סלמן

בקשה לתביעה ייצוגית יוצאת דופן הוגשה על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים - הגוף הממלכתי העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל -  כנגד חברת אגד, מפעילת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל. זו הפעם הראשונה שגוף ציבורי במדינת ישראל מגיש בקשה לאישור תובענה כזו.

בבקשה, שהוגשה ביום חמישי לבית המשפט המחוזי בירושלים בשמם של שני אנשים עם מוגבלות, עופר גרוסי ויפה ריבקוב, נטען כי אגד מפרה במשך שנים את הוראות החוק והתקנות הנוגעות להסדרת הנגישות לשירותי תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלות, ובפרט אי-הפעלתה הסדירה של כריזה באוטובוסים עירוניים בירושלים.

מערכות הכריזה באוטובוסים כוללות שלושה מרכיבים: מערכת כריזה חיצונית (לרוב אוטומטית) שמכריזה אל מחוץ לאוטובוס את מספר הקו וכיוון הנסיעה, בכדי שאנשים עם מוגבלות ידעו על איזה אוטובוס לעלות; מערכת כריזה פנימית (לרוב אוטומטית), המחוברת ל-GPS של האוטובוס ומכריזה בכל תחנה את שם התחנה הנוכחית ושם התחנה הבאה, בכדי שאנשים עם מוגבלות ידעו מתי והיכן לצאת מן האוטובוס; ומערכת רמקול ידנית פנימית, הזמינה לנהג, שבאמצעותה צריך ויכול הנהג לכרוז מהי התחנה שאליה מגיע האוטובוס, במקרה שהמערכות האוטומטיות תקולות.

המחוקק קבע את החובה לכרוז בכל תחנה במספר דברי חקיקה: חוק השוויון קובע את העיקרון הכללי, תקנות הנגישות לתחבורה ציבורית קובעות את החובה להתקנה ולהפעלה של מערכות הכריזה, ותקנות התעבורה מחייבות את הנהג לכרוז בכל תחנה.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד יועד הלברסברג, נטען כי אגד, לרבות באמצעות נהגיה "הפרה ומפרה את הוראות הדין המתייחסות לחובת הפעלת הכריזה באופן שיטתי ומתמשך. באחוז ניכר מנסיעות האוטובוסים בירושלים, לא הופעלו ולא מופעלות מערכות הכריזה האוטומטיות, ולמרות זאת הנהג לא כרז ואינו כורז בעצמו בתחנות, כפי הנדרש". בבקרות שנערכו זוהו ב-156 מקרים נפרדים של הפרות – כ-30% מהמקרים שנבדקו.

התוצאה היא פגיעה ביכולת של אנשים מוגבלים לקיים חיי יום יום עצמאיים וכפועל יוצא ישנה פגיעה בכבודם, באוטונומיה שלהם ובזכויות היסוד שלהם לנגישות ולשוויון. "מערכות הכריזה באוטובוסים מאפשרות לאנשים עם מוגבלות לבצע נסיעה עצמאית ומכבדת בתחבורה ציבורית, ללא תלות בזולת. הכריזה החיצונית מאפשרת לאנשים עם מוגבלות להמתין ברוגע בתחנת האוטובוס, בדיוק כמו אוכלוסיית האנשים שאינם עם מוגבלות, עד להגעת הקו שהם זקוקים לו. הכריזה הפנימית מאפשרת לאנשים עם מוגבלות לשבת בבטחה וברוגע באוטובוס במהלך הנסיעה, באופן שוויוני לאוכלוסיית האנשים שאינם בעלי מוגבלות, מבלי ולקבל באופן עצמאי את ההחלטה מתי והיכן לרדת מן האוטובוס".

הנציבות מבקשת כי הקבוצה שעליה תחול התביעה תוגדר "כלל האנשים עם מוגבלות שנזקקים, או שנזקקו החל מ-31 בדצמבר 2014, למערכת הכריזה באוטובוסים העירוניים בירושלים, ובכלל זה: אנשים עם מוגבלות בראיה, אנשים עם מוגבלות שכלית, קוגניטיבית, התפתחותית ואנשים עם מוגבלות תקשורתית: אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי ואנשים עם מוגבלות נפשית היוצרת מחסום בפני פנייה לאחרים".

התובעים מבקשים צווים שיחייבו את אגד לדאוג באופן מידי שתופעלנה כל מערכות הכריזה החיצונית והפנימית בכל האוטובוסים העירוניים בירושלים, להורות לנהגיה כי בכל עת ובכל תחנה שבה הכריזה אינה פועלת מכל סיבה שהיא עליהם לכרוז בעצמם, לבצע בקרות סדרתיות אחר תקינות מערכות הכריזה ואחר ביצוע הנהגים של כריזה ידנית בכל עת שמערכת הכריזה האוטומטית אינה פועלת - ולנקוט בהליכים משמעתיים כנגד נהגים המחבלים במערכות הכריזה או אינם כורזים בעצמם כאשר מערכת הכריזה האוטומטית אינה פועלת.

בנוסף, הם מבקשים פיצוי שיינתן לקבוצה בשל הנזקים שנגרמו להם בעקבות ההפרות. הפיצוי המבוקש הנו 67.5 מיליון שקל - 1,500 שקל לכל אחד מחברי הקבוצה, שמונה לפי אומדן כ-45 אלף איש.

1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות

בבקשה לתביעה הייצוגית מביאה הנציבות נתונים אשר מתייחסים למצבם ואפלייתם של אנשים עם מוגבלות. לפי דו"ח הנציבות משנת 2015 בדבר מצבם של אנשים עם מוגבלות, בישראל חיים כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ-20% מהאוכלוסייה. בקרב בני עשרים ומעלה (האוכלוסייה הבוגרת), שיעור האנשים עם מוגבלות עולה ל-25%, שהם כ-1.3 מיליון אנשים. לכחצי מיליון איש מתוך האוכלוסייה הבוגרת יש מוגבלות חמורה. מעל למחצית מהאנשים עם מוגבלות (כ-55%) הם בגילאי העבודה.

בבקשה נכתב כי חוק השוויון ותקנותיו ביקש לתקן את האפליה של אנשים מוגבלים "תוך אימוץ תפיסה של שוויון מהותי, ובכלל זה חובת ביצוע התאמות נגישות. ואולם המציאות – לרבות זו המתגלה מן התביעה הנוכחית – עדיין מראה כי אנשים עם מוגבלות סובלים מאפליה ומהיעדר נגישות".

דובר אגד, רון רטנר, מסר בתגובה: "אגד השקיעה ומשקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים על מנת להתאים את השירותים הניתנים על ידה לאנשים בעלי מוגבלות וצרכים מיוחדים ועל מנת לעמוד בכל הוראות הדין, ובכללן אלה המחייבות התקנת מערכות כריזה בתוך ומחוץ לאוטובוס, ואף למעלה מכך. מערכות כאלה קיימות ופועלות בכל האוטובוסים העירוניים של אגד.

"עם זאת, כאשר מדובר בצי של כ-3,000 אוטובוסים, ייתכן כי לעיתים ישנן תקלות נקודתיות במערכות מעין אלה ואגד פועלת לטפל בהן - הן במסגרת התחזוקה השוטפת והן במסגרת טיפול נקודתי בכל תקלה שמאותרת ומדווחת. הניסיון להיאחז בתקלות נקודתיות ולהציגן ככשל מערכתי רחב היא טענה חסרת כל בסיס ואנו נשיב לה בבית המשפט בהרחבה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker