כרטיסי הטיסה והמיליונים: כך התגלגלו כספים לכיסם של פאינה קירשנבאום ומקורביה - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כרטיסי הטיסה והמיליונים: כך התגלגלו כספים לכיסם של פאינה קירשנבאום ומקורביה

אחרי יותר מ–1,000 עדויות, 110 חשודים שנחקרו באזהרה ויותר מ– 130 אלף שיחות בהאזנות סתר - הוגשו כתבי אישום נגד נאשמי פרשת ישראל ביתנו ■ אלה 10 הפרשות שמרכיבות את כתב האישום

65תגובות

פרשת המופעים: "עמלה" של 10% על הפקת אירועי תרבות של עולים חדשים

סטס מיסז'ניקוב
אייל טואג אייל טואג

שתי דמויות משנה עומדות במרכז האישום הזה: נלי דינובצקי, הבעלים של חברת אברורה הפקות, ואיגור ריז, בן זוגה באותה תקופה. דינוביצקי הכירה את קירשנבאום בתקופה שבה היתה מזכ"לית ישראל ביתנו, ופנתה אליה ואל דאוד גודובסקי כדי שיפעילו את הקשרים שלהם ברשויות המקומיות, ויסייעו לה לזכות בהפקות אירועים.

https://www.youtube.com/watch?v=HgrDkHvokek - דלג

הסיכום ביניהם היה פשוט: על כל הפקה שדינובצקי תקבל היא תשלם לקירשנבאום וגודובסקי 10% מהתקציב. וכך היה, ב–2006–2010 זכו דינוביצקי וריז למימון של ועדת הארבעה ל–19 מופעים, בסך מצטבר של כ–1.3 מיליון שקל. ועדת הארבעה היתה אמונה על הענקת סיוע כספי בהפקת אירועי תרבות, שלפחות 50% מהאמנים המשתתפים בהם מוגדרים כעולים חדשים.

אבל זה לא הכל. ב–2008–2009 הפיקה דינוביצקי, בשיתוף "ערוץ 9", מופעים עבור הרשויות המקומיות אשדוד, באר שבע, דימונה, מעלה אדומים ורחובות. היא הפיקה גם מופע עבור עיריית ראשון לציון, לציון 20 שנה לעליית יהודי חבר המדינות העצמאיות (ברית המועצות לשעבר). עבור מופע זה, למשל, התקבל אצל דינוביצקי תקציב בסך של כ–150 אלף שקל. דינוביצקי וריז עמדו בהסכם עם קירשנבאום וגודובסקי והעבירו להם 10% מהכספים שהתקבלו מהרשויות המקומיות בגין הפקת המופעים.

חלק מהכספים הללו הופקדו במזומן בחשבון הבנק של גודובסקי, בשני מקרים אחרים מסרה דינוביצקי כסף מזומן ישירות לידי קירשנבאום, האחד בביתה של קירשנבאום, ושני בבית קפה בתל אביב. גם שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, מעורב באישום הזה. קירשנבאום תיאמה לדינובצקי פגישה עם מיסז'ניקוב — שבעקבותיה הכינה דינובצקי תכנית להפקת אירועים במולדובה ובאוקראינה, בהיקף של כ–12 מיליון שקל. באותה פגישה סוכם כי אם הפקת האירועים תצא לפועל, קירשנבאום וגודובסקי יקבלו "פרס כספי", שייגזר מהסכומים שדינוביצקי תקבל.

דינובצקי נפגשה עם גורמים שונים במשרד התיירות, כולל מיסז'ניקוב, ואלה סייעו לה לגבש את תכנית הפקת האירועים. עם זאת, הגורמים המקצועיים במשרד התיירות התנגדו לביצוע הפרויקט, ובסופו של דבר הוא לא יצא אל הפועל.

פרשת דון טבק: יבוא סיגריות בטעמים וחשבוניות בדויות

עישון סיגריות
בלומברג

באישום הזה פנתה קירשנבאום לאפיקים נוספים, בהם יבוא סיגריות. נלי דינובצקי ואיגור ריז עומדים גם במרכזו של האישום הזה. ב–2010 הם החליטו לעסוק ביבוא סיגריות בטעמים לישראל ופנו בעניין הזה לקירשנבאום.

בפגישה שקיימו איתה בעניין הוחלט על הקמת חברה לצורך כך, אבל על מנת לטשטש את מעורבותה של קירשנבאום בחברה, נרשמה הבעלות בה על שם בתה, רנית קירשנבאום ועל שם ריז. לצורך הקמת החברה נדרשה השקעה כספית ראשונית של כ–300 אלף שקל, וסוכם שכל צד יממן חצי.

קירשנבאום הבהירה לדינובצקי ששלושה גורמים יממנו את השקעתה בדון טבק, והנחתה אותה ליצור עמם קשר כדי לקבל את הכספים. שלושת הגורמים הם החברה המרכזית לפיתוח אזורי השומרון; מתנ"ס מועצת מטה בנימין; וחברת ברק רעות השקעות בבעלותו של רמי כהן.

במקרה של מועצת מטה בנימין, למשל, בסוף 2010 יצרו דינובצקי וריז, קשר עם אפי פלס, שהיה בעת ההיא גזבר מועצת מטה בנימין שביקש מהם להציג לו חשבוניות, ובהתאם לכך שלחו לו חשבוניות בדויות בסך של כ–57 אלף שקל, שלפיהן אובררה, חברת ההפקה שלהם, השתתפה בהפקת אירוע מוזיקלי ואירוע קיץ שהתקיימו עבור מתנ"ס מטה בנימין, ובהמשך הועבר הסכום הזה בהעברה בנקאית לחשבון החברה.

פרשת החברה לפיתוח השומרון: מחיקת חוב של מיליונים - תמורת עזרה במימון המפלגה

בנייה בשומרון. כשליש מחובה של החברה לפיתוח השומרון נמחק
אוליבייה פיטוסי

האישום הזה נוגע למערכת יחסים של תן וקח שנרקמה בין קירשנבאום לראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה. מערכת היחסים הזאת התחילה בפגישה שקיימו השניים בלשכה של קירשנבאום בכנסת. בפגישה סוכם כי קירשנבאום תפעל למחיקת חוב של 28 מיליון שקל של החברה לפיתוח שומרון (החל"פ), ותעביר לצורך כך 3.5 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו, ובתמורה החל"פ תשלם 1.5 מיליון שקל לצורכי המפלגה.

החל"פ היא חברה פרטית שייעודה הוא פיתוח היישובים בתחומי המועצה האזורית שומרון. מחזיקת המניות העיקרית בה היא המועצה האזורית שומרון, וראש המועצה לשעבר מסיקה כיהן גם כיו"ר מועצת המנהלים של החברה. בסוף שנות ה–90 העניקה המדינה לחל"פ הלוואה לצורך בניית יחידות מגורים בשטחי השומרון. בגין ההלוואה הזאת נותר לה חוב של 28 מיליון שקל שהיא נדרשה להשיב.

בהתאם לסיכום בין קירשנבאום למסיקה, בדצמבר 2011 נמחקו 10.5 מיליון שקל מתוך החוב — כאשר המחיקה כללה 3.5 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו שהוקצו לכך. זמן קצר לאחר מכן התחילה החל"פ לשלם את כספי השוחד — באמצעות שירותים לישראל ביתנו מבלי לגבות תשלום עבורם, ובאמצעות העברת כספים למקורבים לקירשנבאום ולמפלגה. קירשנבאום נהגה לפנות למסיקה כדי לוודא שהכספים עוברים, וכן במקרים שבהם היו עיכובים.

קירשנבאום אף הפנתה למסיקה את מקורביה. כך למשל, כמה חודשים לאחר הפגישה פנה גודובסקי למסיקה ואמר לו שישראל ביתנו זקוקה להסעות לכנס גמלאים של המפלגה, וסוכם כי החל"פ תספק את ההסעות, ללא תשלום. עלות ההסעות קוזזה מהחוב בגין כספי השוחד. קירשנבאום הפנתה למסיקה גם את כהן, ובעקבות זאת חתם כהן עם החל"פ על שני הסכמים למתן שירותי ייעוץ — האחד בעניין ההיתכנות לפיתוח הר גריזים והשני בתחום התחבורה. במסגרת הסכמים אלה קיבל כהן תשלום של כחצי מיליון שקל.

גודובסקי וכהן אינם היחידים שקירשנבאום הפנתה למסיקה. במהלך 2011 היא הפנתה אליו גם את אלכס קלויצקי, מנכ"ל בדק מדיה, שעוסקת בפרסום באתרי אינטרנט ברוסית. בעקבות הפניה הזאת, התקשרה חל"פ עם בדק מדיה, בהסכם למתן שירותי שיווק ליחידות דיור, ושילמה לה כ–300 אלף שקל.

קירשנבאום הפנתה אליו גם את הבעלים של אתר יזרוס, אתר חדשות בשפה הרוסית. בהתאם לכך, נחתם הסכם למתן שירותים בין חל"פ ליזרוס — שבמסגרתו קיבלה החל"פ שירותים מיזרוס, וליזרוס הועבר מהחל"פ תשלום של כ–156 אלף שקל.

פרשת תנועת עזרא: טיולים לבני משפחת קירשנבאום מסביב לעולם - וטאבלט במתנה

מלון הילטון ניו יורק
בלומברג

האישום נוגע למערכת היחסים בין קירשנבאום לדניאל אלינסון, שכיהן בתקופה המדוברת כמנכ''ל עזרא העולמית ונשיא עזרא ארה''ב. קירשנבאום הציעה לו לדאוג לכך שעמותות עזרא יקבלו תקציבים למימון פעילותן ממשרד הקליטה, משרד הדתות, מוסדות לאומיים, ואף מתורמים פרטיים — וכתנאי לכך דרשה 50% מהתקציבים שתשיג. אלינסון הסכים, והשניים המציאו שם לשיטת השוחד ביניהם: "פרויקטים משותפים", שנועד לשוות לטובות ההנאה הללו חזות לגיטימית.

ב–2011–2014 העבירו משרד הקליטה, משרד הדתות ותורמים פרטיים סך כולל של כ–4 מיליון שקל אל עמותות עזרא, וקירשנבאום הבהירה לאליסון שזה כתוצאה מפעילותה. בהתאם לכך, העביר אליסון לקירשנבאום את הכספים ששמשו את המפלגה ואת קירשנבאום עצמה, ואפילו את בני משפחתה. כך, למשל, עמותות עזרא מימנו נסיעות לחו"ל של קירשנבאום, בעלה, ילדיה, אחיה וגיסתה. בין היתר, הם סיכמו כי עמותות עזרא יממנו את הוצאות הנסיעה של קירשנבאום ובני משפחתה לניו יורק — הכוללות טיסה ואת השהות במלונות הילטון ו–OMNI. בנוסף, מימנו עמותות עזרא גם נסיעות של קירשנבאום ללונדון, קייב, מוסקבה, אתונה, וכן מימנו חופשה של קירשנבאום עם בני משפחתה בקנדה וארה"ב. כל הנסיעות הללו היו בהיקף של כ–40 אלף דולר.

קירשנבאום גם ביקשה מאליסון לרכוש בעבורה מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום. אלינסון רכש עבורה בין היתר טאבלט, שני מחשבים, מצלמה, בסכום כולל של כ–8,500 דולר.

קירשנבאום גם פנתה לאלינסון וביקשה ממנו שיעסיק את בנה טמיר בעזרא. הוסכם ביניהם כי המשכורת של טמיר תמומן מהכספים שנתונים לשליטתה. ואכן, מספטמבר 2013 העסיקו עמותות עזרא את טמיר במשך כמה חודשים כמנהל פורום אינטרנטי, ושילמו לו משכורות בסכום מצטבר של כ–7,000 דולר. בנוסף, דרשה קירשנבאום מאלינסון לממן סקר דעת קהל של יהודים אמריקאים, שערכה ישראל ביתנו. בעזרא מימנו את הסקר בסך 36.5 אלף דולר. כדי להצדיק את העובדה שעמותות עזרא מממנות את הסקר נכללה בסקר שאלה אחת ביחס לעמותות עזרא.

מתנועת הנוער עזרא בישראל נמסר: "אנו מבקשים להבהיר כי אין כל קשר בין עזרא העולמי לתנועת הנוער עזרא, הפועלת בישראל".

פרשת מועצה אזורית מגילות: רבע מיליון שקל לאתר עבור כתבות פרסומיות

ים המלח
מוטי מילרוד

במרכז האישום הזה עומדת המועצה האזורית מגילות, בצפון ים המלח. באותה תקופה, כיהן מרדכי דהמן כראש המועצה, והיה בקשר עם הלוביסט ישראל יהושע — שפעל כשלוחה שלו להשגת תקציבי מדינה לטובת המועצה. התקציבים הגיעו, בין היתר, מכספים קואליציוניים שהיו נתונים לשליטתה של קירשנבאום.

על פי הסיכום שאליו הגיעו דהמן ויהושע, בגין השגת תקציבי המדינה עבור מועצת מגילות קיבל יהושע מהמועצה תשלומים בהיקף כספי נרחב, כאשר חלק ניכר מהם ניתנו לו על ידי דהמן במזומן.

ב–2013 פנתה קירשנבאום לדהמן באמצעות יהושע, ודרשה כי בגין סכום של 3 מיליון שקל — שאותם אמורה לקבל מגילות דרך החטיבה להתיישבות — עליו להעביר סכום של חצי מיליון שקל למטרה שהיא תגדיר. בהמשך, הורו יהושע וקירשנבאום לדהמן לשלם 250 אלף שקל לאתר החדשות יזרוס בשפה הרוסית. דהמן נפגש עם אלכסנדר גולדנשטיין, כתב ראשי ביזרוס, והם סיכמו כי יזרוס יערוך כמה פרסומים לטובת מגילות. עוד סוכם כי התשלום ליזרוס יעבור דרך חברת תיירות קומראן.

באוגוסט 2013 נחתם הסכם שלפיו תיירות קומראן תשלם ליזרוס שכר חודשי של 10,000 שקל במשך עשרה חודשים. הסכם זה נחתם למורת רוחו של גולדנשטיין, שטען בפני דהמן כי סיכם עם קירשנבאום כי ישולם ליזרוס סכום גבוה יותר. כמה חודשים לאחר חתימת ההסכם דרשה קירשנבאום מדהמן, באמצעות יהושע, להגדיל את הסכום החודשי המשולם ליזרוס ב–5,000 שקל בחודש. תיירות קומראן המשיכה לשלם ליזרוס גם לאחר מועד סיום ההסכם, והתשלום נפסק בדצמבר 2014, עם פתיחת החקירה המשטרתית הגלויה בפרשה. במצטבר שולם ליזרוס, על פי דרישתה של קירשנבאום, סכום של 236 אלף שקל.

פרשת עמותת איילים: הכספים שעברו לישראל ביתנו ב"דרך יצירתית"

מיכאל קלגנוב
אי־פי

אישום זה עוסק בעמותת איילים — עמותה התיישבותית המקימה כפרי סטודנטים בפריפריה, ומקורות המימון שלה הם תקציבים ממשלתיים, תקציבי מוסדות לאומיים ותרומות.

איילים היתה לקוחה של משרד הלוביסטים "אימפקט", וסטיבן לוי היה אחראי מטעם המשרד על הקשר עם מפלגת ישראל ביתנו. לוי היה אמון על נושא גיוס תקציבים עבור העמותה — ובעיקר גיוס כספים קואליציוניים באמצעות ישראל ביתנו.

בהמשך נוצרה מערכת יחסים הדוקה בין יו"ר העמותה, מתן דהן, לבין גודובסקי, יו"ר מטה ישראל ביתנו, והמפלגה נתנה תקציבים בהיקף נרחב למימון פעילות העמותה, שמקורם בכספים קואליציוניים.

לאחר שגודובסקי הבהיר כי כתנאי להעברת 5 מיליון שקל העמותה נדרשת להעביר לידו חצי מיליון שקל במזומן לטובת צרכי המפלגה, ודהן סרב בשם העמותה, סוכם בפגישה — שבה נכחו גם דני גליקסברג, סגנו של דהן, ולוי — כי הכסף יחזור למפלגה ב"דרכים יצירתיות".

בכלל זאת סוכם כי העמותה תממן פרויקטים שכלפי חוץ ניתן יהיה להציגם ככאלה שעולים בקנה אחד עם מטרותיה, אך למעשה נועדו לשרת את האינטרסים של המפלגה בכלל ושל קירשנבאום בפרט. דרך יצירתית זו למתן טובות הנאה למפלגה כונתה על ידי משתתפי "פרויקטים משותפים". בהמשך, נתחים משמעותיים מהתקציבים שהתקבלו בעמותה נותבו באופן ששירת את מפלגת ישראל ביתנו ואת קירשנבאום.

בכתב האישום מתוארים שישה מקרים להעברה יצירתית וסיבובית של כספים. כך, למשל, שילמה העמותה 7,000 שקל בחודש למיכאל קלגנוב, אלוף אולימפי לשעבר ופעיל במפלגת ישראל ביתנו, עבור תפקיד פיקטיבי בעמותה. קירשנבאום הבטיחה לקלגנוב שתסייע לו, שכן מדובר בפעיל מפלגה מרכזי באזור הצפון, והיא רצתה לשמר אותו, ולאפשר לו לכהן במועצת העירייה מטעם המפלגה — אף שמדובר בתפקיד ללא שכר.

במקרה אחר, ניתן באופן סיבובי מעמותת איילים תשלום כולל של כ–220 אלף שקל למשרד יחסי הציבור של רונן צור, למשרד הייעוץ של עובד יחזקאל ולאתר Ynet עבור שירותים שהם נתנו לקירשנבאום.

פרשת התאחדות היזמים: שוחד של 19 אלף שקל באמצעות כרטיסי טיסה

סנט פטרסבורג
Dmitri Lovetsky / AP

בין אירנה וולדברג, שהיתה מנכ"לית התאחדות היזמים בישראל, לבין קירשנבאום, נוצרו קשרי עבודה, וקירשנבאום פעלה להשיג תקציבים בעבור פעילות ההתאחדות בסך כמיליון וחצי שקל.

ב–2014 פנתה וולדברג אל קירשנבאום וביקשה את עזרתה בחידוש קשר מקצועי עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים. בעקבות זאת, פנתה קירשנבאום אל יאיר גלר, שעמד בראש הרשות, והמליצה לו להיפגש עם וולדברג, במטרה לשלב את ההתאחדות בפעילות הרשות. גלר היה בקשר שוטף עם קירשנבאום, שכן הרשות היתה אחד מהארגונים שזכו לתמיכה תקציבית על ידי ישראל ביתנו באמצעות כספים קואליציוניים.

החל במארס 2014, שולבה ההתאחדות בפרויקט של המכללה למינהל בראשון לציון, בנושא של שיקום מכורים, שמומן ע"י הרשות.

עניין נוסף נוגע לכך שבאפריל ובאוגוסט 2014 ביקש גודובסקי, שהיה מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, לטוס לרוסיה, לסרביה ולאוקראינה. לפי הנחיית קירשנבאום, הוא פנה אל וולדברג בשני מועדים שונים, כדי שהעמותה תממן את כרטיסי הטיסה. וולדברג שילמה 4,000 שקל למימון כרטיס לסנט פטרבורג ו–15 אלף שקל למימון כרטיסי טיסה לסרביה ולאוקראינה בעבור גודובסקי ויועץ התקשורת של קירשנבאום, יקותיאל צפרי.

בכתב האישום נטען כי קירשנבאום וגודובסקי לקחו שוחד מוולדברג בסך 19 אלף שקל, ביודעם שכספי השוחד ניתנים בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם כעובדי ציבור, ובכלל זאת הפעולה של קירשנבאום לחבר את ההתאחדות אל הרשות.

פרשת איגוד הכדורסל: מיליון שקל מכספים קואליציוניים עברו לאיגוד; רמי כהן קיבל 10%

שחקני כדורסל. איגוד הכדורסל נתמך בעקיפין דרך מכון וינגייט
שרון בוקוב

במרכז אישום זה עומד איגוד הכדורסל ותקציבים שקיבל מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו. זה התחיל בפניה של משה קליסקי, בעל חברה המתמחה בגיוס חסויות ובפרסום בספורט וחבר הנהלת איגוד הכדורסל, לחברו רמי כהן, ממקימי ישראל ביתנו שעסק במתן ייעוץ עסקי לגופים שונים, כדי שיעזור לו לגייס כספים לאיגוד. בסוף 2011 עידכן כהן את קליסקי שיש באפשרותו להסדיר תקציב שמקורו בכספים קואליציוניים של ישראל ביתנו.

בפגישה משולשת שבה נכחו קירשבנאום, כהן וקליסקי סוכם כי מאחר שאיגוד הכדורסל אינו נמנה עם הגופים הנתמכים, שיכולים על פי חוק לקבל תקציב שמקורו בכספים קואליציוניים, יש למצוא תמיכה בעקיפין.

בעקבות זאת, פנה קליסקי אל אבנר קופל ששימש יו"ר איגוד הכדורסל, ואמר לו שיש ביכולתו לגייס מיליון שקל בעבור איגוד הכדורסל, שמקורם בכספים קואליציוניים, וכי האדם שיסדיר את העברת התקציב דורש לקבל חלק מסוים מהתקציב שיתקבל כעמלה. כהן נפגש עם קופל, הציג את עצמו כיועץ של ישראל ביתנו ודרש 20% מהתקציב שיעבור. קופל הסכים ל–10% עמלה, וכך נקבע.

כדי לעקוף את ההגבלה הקיימת, הוסכם כי התקציב יועבר למכון וינגייט, ולאחר קבלת התקציב במכון — יופסק התשלום למאמנים מהאיגוד, והם יתחילו לקבל את שכרם מהמכון עד למיצוי התקציב. בעקבות הסכמות אלה, הועבר במאי 2012 תקציב של מיליון שקל למכון וינגייט.

בהתאם להסכם, חברה ששימשה את כהן, ושאשתו בתיה כהן רשומה כבעליה, קיבלה מאיגוד הכדורסל 100 אלף שקל שהוסכמו כעמלה. הדבר לא עבר בשקט באיגוד הכדורסל, כשחלק מחברי ועדת הכספים ביקשו לברר מדוע שילם האיגוד לחברה של כהן. בעקבות סיקור בתקשורת של העמלה והביקורת עליה, התקבלה תלונה במשטרה בגין התנהלות לא תקינה של האיגוד.

בעקבות זאת, כהן הבהיר לקליסקי כי הוא רוצה ליצור מסמכים שאותם יוכל להציג למי שיפנה אליו בשאלות ביחס למערכת יחסיו עם איגוד הכדורסל. כהן יצר ארבעה מסמכים שנועדו להציג מצג כוזב באשר למהות הקשר שבינו לבין איגוד הכדורסל. גם בתיה כהן היתה מעורבת בהצגת מצגי השווא.

לאחר שכהן קיבל את העמלה בעד הסדרת התקציב לאיגוד הכדורסל וכספים נוספים שתוארו באישום הנוגע ל"פרשת החברה לפיתוח השומרון", פנתה אליו קירשנבאום בבקשה שיעסיק את בנה טמיר. וכך, החברה של כהן שילמה לטמיר בעבור משרה של "אוסף חומר באינטרנט" ובמשך כחצי שנה שכר מצטבר של 28 אלף שקל, בלי שטמיר הגיע למשרדי החברה, פגש את בני הזוג כהן ועבודתו התמצתה בשליחת כמה קישורים לכתבות.

פרשת איגוד הכדור-יד: חצי מיליון שקל לאיגוד הכדוריד לפי בקשת מקורב

שחקני כדוריד. לאיגוד הכדוריד הוצעו שירותי מיתוג ופרסום
שרון בוקוב

לאחר היכרות בין קירשנבאום למשה לקליסקי (בעלי חברה המתמחה בגיוס חסויות ובפרסום בספורט) במסגרת "פרשת איגוד הכדורסל", פנה אליה קליסקי והציע לה שבאמצעות תמיכה במוסדות ספורט היא תזכה לחשיפה תקשורתית רחבה.

קליסקי התחיל לבצע פעולות יחסי ציבור לטובת קירשנבאום. למשל, הוא דאג שהיא תוזמן כנציגה רשמית מטעם המדינה לאירועי ספורט מרכזיים בעלי חשיפה תקשורתית רחבה, בעיקר בתחום הכדורסל. בזכות הקשרים, קליסקי גם התחיל לספק שירותי הפקת דפוס לישראל ביתנו, במסגרת מערכות בחירות ארציות ומוניציפליות.

במועד מסוים לפני 2012 פנה קליסקי אל יו"ר איגוד הכדוריד, דורון שמחי, והציע לו שירותי מיתוג, שיווק ופרסום. שמחי סירב על רקע שיקולי תקציב. ב–2012 פגש קליסקי חבר אחר באיגוד הכדוריד ואמר לו שהוא יכול לקדם תקציב של חצי מיליון שקל דרך ישראל ביתנו.

בהמשך לכך, קליסקי נפגש עם שמחי ואמר לו שבאמצעות קירשנבאום הוא יכול לדאוג לתקציב, אך הוא יעשה זאת אם תובטח לו תמורה כספית. הובטחו לו 20% (כל עוד התקציב לא יפחת מחצי מיליון שקל), בנוסף להסכם למתן עבודות מיתוג וייעוץ.

קליסקי הסביר לקירשנבאום שאם היא תפעל להעברת חצי מיליון שקל לאיגוד, האיגוד יתקשר עמו בהסכם למתן שירותים. היא ביקשה מקליסקי לתאם לה פגישת היכרות עם שמחי. זמן מה לאחר הפגישה בבית קפה בתל אביב, יצרה המזכירה של קירשנבאום קשר עם שמחי, והסבירה לו שמכיוון שאיגוד הכדוריד אינו נמנה עם הגופים שניתן על פי חוק להעביר להם תקציבי מדינה שמקורם בכספים קואליציוניים, התקציב יועבר דרך מכון וינגייט. השימוש בכספים ייעשה באמצעות חשבוניות שיפנו ספקים של איגוד הכדוריד אל מכון וינגייט, עד סכום של חצי מיליון שקל ובניכוי עמלה של 6% למכון.

לאחר קבלת התקציב, גם התמורה של קליסקי, בסך 188 אלף שקל, התקבלה באמצעות הפניית חשבונית למכון וינגייט שהוצגה באופן כוזב.

קירשנבאום מואשמת בפרשה זו בעבירות מרמה והפרת אמונים, בכך שפעלה להעביר תקציב לאיגוד הכדוריד שלא כדין ובדרך עקיפה, על פי בקשתו של קליסקי מקורבה, ובידיעה שהוא ייהנה מהעברת התקציב הזאת באופן אישי.

פרשת שילה הקדומה: תקציב לעמותה - תמורת עמלה של 100 אלף שקל

שילה הקדומה
Yair Aronshtam

אישום זה מתייחס לנאשם רמי כהן, ממקימי ישראל ביתנו, שעסק במתן ייעוץ עסקי לגופים שונים במשק. הוא שימש החל בסוף 2009 כיועץ ללשכת שר התיירות דאז, סטס מיסז'ניקוב, ובמשך תקופה מסוימת (ממאי 2013 עד דצמבר 2014) גם כיהן כמנכ"ל משרד החקלאות.

כהן נאשם כי בתקופה שבה היה יועץ ללשכת מיסז'ניקוב והיה מקורב לו, הוא הציע לדובי אודסר, מנכ"ל עמותת שילה הקדומה, שהוא אתר תיירות המצוי באזור המועצה האזורית מטה בנימין, בעצמו ובתיווכו של אפי פלס, גזבר מועצת מטה בנימין, כי הוא יקדם השגת תקציב בעבור שילה הקדומה במשרד התיירות בעד עמלה. זאת, לאחר שבמאי 2011 הוא הצטרף לביקור של מיסז'ניקוב במועצה, והוצגו להם תוכניות לפיתוח האתר.

ביוני־יולי 2011 נעזר אודסר בכהן לשם ניסוח פנייה מטעם המועצה אל השר. על פי הוראת מיסז'ניקוב, הועברו לכהן עדכונים בנושא כדי שהוא יוכל לעקוב אחר התקדמות העברת התקציב. המשרד אכן העביר תקציב של 1.5 מיליון שקל לשילה הקדומה.

לאחר העברת התקציב, ביקש כהן מאודסר להעביר לחברה ששימשה אותו (ואשתו, בתיה כהן, היתה פורמלית בעלים שלה) 100 אלף שקל תמורת העברת התקציב. כדי לספק הצדקה לכך שכהן דרש לקבל נתח מתקציב מדינה שכבר עבר לשילה הקדומה, וכדי לשוות לדרישה נופך של תשלום בעד שירות ממשי, הוא יצר שלושה מסמכים שנועדו להציג מצג כוזב באשר למהות הקשר שבינו לבין שילה הקדומה. בהתאם, הוא העביר לאודסר טיוטת הסכם התקשרות כוזבת, שבין השאר תוארכה לאחור, ונכתב בה שההתקשרות בין הצדדים היא מתן שירותים שונים לתקופה של 12 חודשים. אודסר סירב לחתום על ההסכם.

כהן מואשם בהקשר זה בניסיון ללקיחת שוחד, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם