באר הכספים של הכנסת שאיפשרה לפאינה קירשנבאום לחגוג - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

באר הכספים של הכנסת שאיפשרה לפאינה קירשנבאום לחגוג

מעמדה של הכנסת הידרדר בשנים האחרונות עד לכדי חותמת גומי ■ אחת הסיבות לכך היא שהגיעו לכנסת אנשים שלא באו להיטיב או לשנות — אלא קודם כל להרוויח ■ פרשת ישראל ביתנו מוכיחה שהקוד האתי של הכנסת, שלא עודכן בעשור האחרון, כבר לא רלוונטי

19תגובות
הכנסת. שורש הרע הוא בכספים הקואליציוניים
אמיל סלמן

יש קו שמחבר בין פסק דינו של בג"ץ שביטל השבוע את מס הדירה השלישית, לבין כתבי האישום הראשונים שהוגשו אתמול בפרשת ישראל ביתנו.

מצד אחד, העבודה האמיתית של חברי הכנסת בישראל רוקנה מתוכן על ידי ראשי קואליציה כוחניים, שהפכו את הכנסת לחותמת גומי של הממשלה. בג"ץ ביטל את החוק שמכוחו הוטל מס הדירה השלישית מפני שבהליך חקיקתו התרחש מצב קיצוני של קואליציה שלא סופרת את הכנסת. כפי שציינו שופטי בג"ץ, זה לא היה המקרה הראשון שבו הקואליציה הפכה את חברי הכנסת לחותמת גומי.

מצד שני, בכל השנים שבהן הידרדר מעמדה של הכנסת, גם חברי הכנסת לא ממש דאגו למעמדם הפרלמנטרי. כתב האישום שבמרכזו מצויה סגנית השר לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, פאינה קירשנבאום, מגולל מציאות שבה הכוח הקואליציוני הוא כלי שרת בידי פוליטיקאים תאבי ממון. כך הגיעו לכנסת אנשים שלא באו להיטיב או לשנות, אלא קודם כל להרוויח.

פרשת ישראל ביתנו התפוצצה ברעש עצום בדצמבר 2014, לפני הבחירות לכנסת ה–20. הפרשה נחקרה באופן סמוי, ועברה לשלב גלוי בהחלטה של היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין. ההחלטה לפתוח בגל מעצרים למרות הבחירות המתקרבות היא אולי ההחלטה החשובה ביותר שקיבל וינשטיין בזמנו.

משך הזמן שנדרש למשטרה ולפרקליטות כדי להתמודד עם כמויות העדויות והחומר נראה ממושך — כשנתיים וחצי. בהתחשב במספר החשודים ובכמות הפרשיות שנמצאות בכתבי האישום הראשונים, המוגשים עכשיו נגד עשרת הנאשמים הראשונים בפרשה — מדובר בפרק זמן סביר.

לחקירת הפרשה נדרשו משאבים אדירים. החקירה התחילה ביחידת להב 433, שם נעשתה תחת הנהגתו של תת־ניצב אפרים ברכה, והועברה בהמשך למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שם הצוותים עמלו עליה במשך אלפי שעות עבודה.

על מורכבות התיקים וכמות הראיות אפשר ללמוד מהעובדה שהשימועים לנאשמים התקיימו בספטמבר בשנה שעברה, ורק עתה מוגשים כתבי האישום הראשונים. ההחלטה בעניין קירשנבאום התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וממחישה את עומס הנושאים על שולחנו.

שורש הרע הוא בכספים בתקציב שיועדו למטרות שנקבעו על ידי המפלגות בקואליציה — הכספים הקואליציוניים. יש כסף, וצריך לחלק אותו. לפי כתב האישום, קירשנבאום לא עבדה בכנסת בשביל הציבור. לא היה לה זמן לזה. היא היתה המחלקת הראשית, ועבדה בשביל עצמה ובשביל מי ששילם לה שלמונים, מוצרי חשמל, כרטיסי טיסה, שירותי חינם והטבות אחרות.

מרגע שנפרץ הסכר, והתברר שקירשנבאום עובדת מטעם עצמה, היה מי שידע לייצר מסביבה ובעזרתה תעשיית שוחד. כתבי האישום בפרשה כוללים את קירשנבאום והמתווכים מצד אחד, ואת אלה ששילמו שוחד כדי לקבל ממנה כספים קואליציוניים מהצד האחר.

בכנסת, לקחי פרשת ישראל ביתנו עדיין לא הופקו. הכספים הקואליציוניים עדיין מהווים חלק מהתקציב הנתון לחלוקה. לפני שנתיים הנחה היועץ המשפטי לממשלה שכספים אלה יפוקחו על ידי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. זה מסביר מדוע יש שרים שחושבים שהיועץ המשפטי של המשרד צריך להיות מינוי אישי של השר ולא מינוי מקצועי. מקורות ההון וההכנסה של חברי הכנסת עדיין לא מספיק שקופים לציבור. מערך הקשרים וניגודי העניינים של חברי הכנסת אינו גלוי דיו. מאז 2006, שבה הוצע לאמץ בכנסת קוד אתי מרחיב יותר על ידי ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' יצחק זמיר, סוכלו כל הניסיונות לעדכן אותו בצורה משמעותית. מחקרי דעת קהל שנערכו בתחילת העשור הראו כי לדעת רוב הציבור חברי הכנסת נמצאים בתפקידם בעיקר למטרת רווח אישי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם