העליון קיבל את ערעור הפועלים: הבנק לא יחשוף את מסמכי ההלוואה לפישמן - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון קיבל את ערעור הפועלים: הבנק לא יחשוף את מסמכי ההלוואה לפישמן

השופט דוד מינץ הפך את החלטת בית המשפט הכלכלי בת"א וקבע כי לצד האינטרנט שבחשיפת המידע - מדובר בשלב מקדמי וקיים חשש מפני שימוש לרעה בהליך גילוי המסמכים

32תגובות
ציון קינן ואליעזר פישמן
מוטי קמחי

בית המשפט העליון קיבל היום (ב) את הערעור שהגיש בנק הפועלים וקבע כי הבנק לא ייאלץ לחשוף את מסמכי ההלוואות שנתן לאיש העסקים אליעזר פישמן. השופט דוד מינץ פסק כי לצד האינטרס שקיים בחשיפת המידע, יש לזכור כי מדובר בשלב מקדמי בהליך לאישור תביעה נגזרת וכי קיים חשש מפני שימוש לרעה בהליך גילוי המסמכים.

בסוף יוני נתן השופט הכלכלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, פסק דין דרמטי, שלפיו בנק הפועלים ייאלץ למסור במסגרת תביעה נגזרת את כל המסמכים מאז 2006 הקשורים להלוואות שנתן לפישמן. ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה שהגיש משה אהרוני באמצעות עורך דין תומר ברם לפני כשנה - נגד הבנק ונגד שורה ארוכה של נושאי משרה - שמאפשרת לבקש צו לגילוי מסמכים במסגרת הליך של תביעה נגזרת לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה.

בבקשה נטען לגבייה בררנית של בנק הפועלים נגד חייבים, ונשאל בה בין השאר היכן היו שומרי הסף ונושאי המשרה של הבנק לאורך השנים, שבמהלכן ניתן האשראי לפישמן. אהרוני שואל בבקשה אם הבנק נקט פעולות אופרטיביות כלשהן להקטנת החוב, או לפחות לאי־הגדלתו, ואם נושאי המשרה עמדו בחובות המוטלות עליהם כלפי הבנק ובעלי מניותיו.

אלטוביה מצא כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים לאישור תביעה נגזרת נגד מנהלי הבנק וחברי הדירקטוריון, וכדי לאזן בין הזכות לקבלת המסמכים לבין זכות החיסיון הבנקאי - הוא הוציא צו האוסר על המעורבים למסור מידע או מסמך שהגיע אליהם לצדדים שלישיים.

מה שבסופו של דבר הביא לפסק הדין של אלטוביה המאשר את גילוי המסמכים היה הליך פשיטת הרגל נגד פישמן - הליך שאיפשר לעו"ד ברם לצרף לבקשתו מסמכים נוספים המתייחסים לחובות פישמן לבנק, שבהם הוא מודה בחובות הכבדים לבנק הפועלים. 

בעקבות פסק הדין של אלטוביה, בפני התובע אהרוני ועורך דינו אמורים היו להיחשף מסמכים בהיקף רחב, ובהם מסמכי ההלוואות, הפרוטוקולים הרלוונטיים של הדירקטוריון ושל ועדות האשראי, הערכות השווי שהיו לבנק, סיכומי פגישות, דו"חות ביקורת, דו"חות של חטיבת ניהול הסיכונים בבנק, כל דו"ח אחר הקשור לחובות קבוצת פישמן בבנק, כל המסמכים המפרטים את היקף החובות המלא, וגם כל ההתכתבויות עם בנק ישראל או כל רגולטור אחר בקשר ליחסי הבנק עם קבוצת פישמן.

בנק הפועלים הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של השופט אלטוביה, שבה טען כי לעובדה שבקשת הגילוי - "שאינה אלא מסע דיג" - התקבלה בסופו של דבר על ידי בית המשפט עשויה להיות משמעות פוגענית על התנהלות המערכת הבנקאית כולה. עוד נטען גם כי החלטות אשראי וגבייה ואופן הגבייה, המתקבלות על ידי מנהלי הבנק, עומדות בליבת העסקים של הבנק. בכל יום מתקבלות החלטות כאלה בדרגים השונים של הבנק ובהיקפים כספיים גדולים, והן מקור עיקרי לרווחי הבנק, ולעתים גם להפסדים.

השופט מינץ קבע כי במקרה הזה הבקשה לגילוי המסמכים לא עומדת בדרישת "התשתית הראייתית הראשונית" שקבועה בחוק כתנאי לגילוי מסמכים. מדובר בנטל ראשוני שבו נדרש מבקש המסמכים לשכנע את בית המשפט כי הבקשה לאישור התביעה הנגזרת אינה בקשה חסרת בסיס או בקשת סרק.

"אין די בהפסד כספי כשלעצמו על מנת לבסס את התשתית הראייתית הנחוצה כאמור, שכן הפסדים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות העסקית המאופיינת לרוב בניהול סיכונים היכולים להניב רווחים או להסב הפסדים", כתב מינץ בהחלטתו. 

הוא הוסיף כי "הצהרתו של פישמן לפיה כבר בשנת 2006 נקלעה הקבוצה להפסדים כבדים אינה מעידה על היעדרן של פעולות גבייה או על מתן אשראי בלתי מבוקר מצד המבקשים". בנוסף הוא קבע כי מההתייחסות לחובות פישמן שהיתה לעו"ד פיני רובין, שייצג את הבנק באחד הדיונים שבפני השופט איתן אורנשטיין בתיק פשיטת הרגל, "לא ניתן להסיק באופן ישיר או עקיף כי אכן נמנע הבנק מנקיטת צעדים לפירעון חובות פישמן והקבוצה".

מינץ התייחס גם למינויו של עו"ד יוסי בנקל כמנהל מיוחד לנכסיו של פישמן וציין כי משמעות הדבר היא שהתובע שדרש את המסמכים לא ניצב לפני שוקת שבורה, שכן "חזקה על בעל התפקיד בהליך פשיטת הרגל של פישמן ופירוק הקבוצה שיחקור על אודות סיבת חדלות הפירעון של פישמן ושל הקבוצה". לדבריו, בידיו "הכלים להתחקות אחר הכשל הכלכלי של פישמן ושל הקבוצה, וזאת בנוסף לתפקידו לדון בתביעות החוב של הבנק לכשתוגשנה לפניו. או אז, יכול ויעלה בידי המשיב להצטייד בתשתית הראייתית הדרושה".

בעיתוי מעניין, יום לפני פסק הדין בערעור הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט לבית המשפט העליון כי הוא מעוניין להביע עמדה בהליך הערעור. זאת לאחר שבמסגרת ניהול התיק בבית המשפט המחוזי, נציג הפרקליטות בחר להתחמק ולא להצטרף להליך. היועמ"ש ציין כי העמדה של הפרקליטות לא הובאה לפניו בזמנו וזאת הייתה "תקלה קשה" שגם הופקו ממנה לקחים. 

"לאחר שראיתי כי זכות של מדינת ישראל או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך שלפני בית המשפט הנכבד, הריני להודיע על התייצבותי בהליך זה", נכתב בהודעה על ההתייצבות. עמדת היועמ"ש היתה אמורה להתגבש בהמשך לאחר דיון עם המפקחת על הבנקים ועם גורמים נוספים שמעורבים בטיפול בקריסת פישמן. כעת, הדגיש מינץ, נוכח התוצאה, התייתר הצורך להידרש לבקשה זו.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם