מנדלבליט מודה: לא ידעתי על תגובת הפרקליטות בעניין ההלוואות שנתן הפועלים לפישמן - "תקלה חמורה"

היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לאור החשיבות הציבורית יש מקום להתייצבותו בתיק הערעור ■ זאת אחרי שבזמן ניהול ההליך במחוזי, עורך דין מטעם הפרקליטות נמנע מלהצטרף

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליטצילום: מרק ישראל סלם

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע לבית המשפט העליון כי הוא מעוניין להביע עמדה בהליך הערעור של בנק הפועלים, על ההחלטה שמחייבת אותו למסור לתובע את כל המסמכים הרלוונטיים להלוואות שנתן הבנק לאליעזר פישמן. זאת לאחר שבמסגרת ניהול התיק בבית המשפט המחוזי, נציג הפרקליטות בחר להתחמק ולא להצטרף להליך.

"לאחר שראיתי כי זכות של מדינת ישראל או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך שלפני בית המשפט הנכבד, הריני להודיע על התייצבותי בהליך זה", נכתב בהודעה על ההתייצבות. עמדת היועמ"ש תתגבש בהמשך לאחר דיון עם המפקחת על הבנקים ועם גורמים נוספים שמעורבים בטיפול בקריסת פישמן.

בסוף יוני נתן השופט הכלכלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, פסק דין דרמטי, שלפיו בנק הפועלים ייאלץ למסור במסגרת תביעה נגזרת את כל המסמכים מאז 2006, הקשורים להלוואות שנתן לפישמן. ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה שהגיש משה אהרוני באמצעות עורך דין תומר ברם לפני כשנה - נגד הבנק ושורה ארוכה של נושאי משרה - המאפשרת לבקש צו לגילוי מסמכים, במסגרת הליך של תביעה נגזרת לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה.

אלטוביה מצא כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים לאישור תביעה נגזרת נגד מנהלי הבנק וחברי הדירקטוריון, וכדי לאזן בין הזכות לקבלת המסמכים לבין זכות החיסיון הבנקאי, הוא הוציא צו האוסר על המעורבים למסור מידע או מסמך שהגיע אליהם לצדדים שלישיים.

לאחר שהבקשה התקבלה, הגיש בנק הפועלים בקשת רשות ערעור לעליון על פסק הדין, וכן בקשה לעיכוב ביצוע. מי שידון בערעור הוא השופט דוד מינץ, שמונה לאחרונה לשופט עליון.

ההודעה של מנדלבליט כעת על התייצבות בהליך מעניינת במיוחד, לאור העובדה שבזמן שההליך התנהל בבית המשפט המחוזי, בפני השופט אלטוביה, בחרו היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל לא להתייחס לשאלה אם הם מעוניינים להצטרף להליך המשפטי. כעת כותבת עו"ד לימור פלד, סגנית מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה כי מדובר בתקלה, שכן עמדה זו הובאה ללא ידיעת מנדלבליט ולכן הם מבקשים כעת להצטרף להליך.

במסגרת ניהול התיק בבית המשפט המחוזי, הגיש עו"ד שלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) התייחסות כבא כוחם של הפיקוח על הבנקים והיועץ המשפטי לממשלה. כהן התנצל על האיחור שבו הוגשה התייחסותו, אך לא התייחס לגופו של עניין, ולא השיב לשאלת השופט מהי העמדה של הפיקוח על הבנקים והיועץ המשפטי לממשלה ביחס להצטרפות להליך המשפטי נגד בנק הפועלים.

בהודעתו כתב כהן כי ככל שהמבקש יעמוד על בקשתו לקבל מסמכים שלכאורה חוסים תחת סודיות בנקאית, הם מבקשים שתינתן להם האפשרות להגיש עמדה מטעם הפיקוח על הבנקים לפני שתינתן החלטה לגבי הבקשה.

אלטוביה הגיב בכעס וכתב כי "לאחר שחלף המועד, מגיעה הודעה זאת, שבכל הכבוד אינני יורד לסוף דעתה". לאחר שהביע ביקורת על ההתנהלות הוא כתב כי משלא הוגשה בקשה מטעם היועמ"ש והפיקוח על הבנקים להצטרף לתביעה, "הרי שהמדינה מוחזקת כמי שאינה מעוניינת להצטרף להליך".

כעת כותבת פלד כי "עמדה זו הוגשה על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, מבלי שהחלטת בית המשפט או שנוסח העמדה שהוגשה הובאו לפני היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בתקלה חמורה, אשר מעת שנתגלתה התקיימה סדרת בירורים ובעקבותיה הופקו שורה של לקחים".

התגובה של עו"ד כהן ניתנה בסוף מאי ופורסמה מיד לאחר מכן ב-TheMarker, כך שבמידה שבלשכת היועץ המשפטי לממשלה היו מעוניינים לתקן את הטעות, הם היו יכולים לעשות זאת באופן מיידי במסגרת ההליך במחוזי (פסק הדין של אלטוביה ניתן חודש לאחר מכן).

הבקשה להצטרפות מסתיימת בכך ש"לאחר ששקל היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו החליט כי לאור החשיבות הציבורית יש מקום להתייצבותו בתיק זה". הוא מבקש מבית המשפט להגיש את עמדתו עד ל-17 בספטמבר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker