עודד דסאו נתן צ'ק על 1.9 מיליון דולר; בנק אגוד אישר בטעות ורוצה את הכסף בחזרה

אילן בורוכוב, היהלומן שבחשבונו בבנק המזרחי הופקד הכסף, מסרב לאפשר לבנק אגוד לחזור בו

כרמל בן צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרמל בן צור

איש העסקים והיהלומן עודד דסאו נתן צ'ק ללא כיסוי בסכום של 1.9 מיליון שקל וגרם בכך לסאגה משפטית שמתנהלת בימים אלה בין יהלומן אחר, אילן בורוכוב, שאמור היה לקבל את תמורת הצ'ק, ובין שני בנקים - בנק אגוד ובנק המזרחי - המתקוטטים ביניהם באשר לשאלה מי אשם בכך שהצ'ק הופקד וכביכול כובד אך לאחר מכן בוטל.

בלגאן בבנק

הפרשה החלה לפני כעשרה ימים, עת הפקיד בורוכוב בחשבונו בבנק המזרחי את ההמחאה שקיבל מחברת עודד דסאו יהלומים. בורוכוב, הטוען כי דסאו חייב לו 4 מיליון דולר, המתין לשעה 14.00 - השעה הקובעת בכדי לדעת האם הבנק כיבד את הצ'ק של דסאו או סרב לכבדו. באותה שעת צהריים, לפי גרסת בורוכוב, יתרת חשבון הבנק שלו הראתה מפורשות שהצק של דסאו כובד ובחשבונו נחתו 1.9 מיליון דולר.

לפי טענת בנק אגוד, הצ'ק כובד בשל טעות כביכול עליה נודע לאחר המועד הקובע לעניין החזרת צ'קים במסלקה בין-בנקאית. לפיכך, יש להחזיר את הצ'ק ולחייב את חשבונו של בורוכוב שכבר זוכה בסכום הצ'ק. פנייה ברוח זו שביצע בנק אגוד אל בנק מזרחי לא הועילה, מכיוון שהשעה 14:00 כבר עברה חלפה לה ולכן בנק המזרחי טען כי מאוחר מידי לחזור בהם מכיבוד הצ'ק.

עם ז את, על פי בורכוב, בעקבות הלחצים מכיוונו של בנק אגוד החליטו במזרחי להקפיא את הכסף בחשבונו למספר ימים. בנק אגוד הזדרז ופנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וביקש להוציא צו מניעה שימנע את שחרור הכסף עד להגשת תביעה. ואכן, במעמד צד אחד ניתן צו מניעה זמני.

בתגובה שהגיש לבקשה לצו המניעה הזמני טוען בורכוב באמצעות עו"ד רם דקל כי "הבנק מבקש בבקשתו לשנות סדרי עולם בעניין שהוא מהרגישים ביותר במהלך המסחר התקין ביהלומים בישראל. הבנק עצמו מודה בקיומו של נוהג מקובל ומחייב לעניין זה, ומבקש לשנות את הנוהג בעילה של - "הגיון עסקי סביר". כך מבקש הבנק מבית המשפט הנכבד להתערב - ללא כל עילה מוכרת בדין - בקשרי המסחר ובנוהגים מקובלים ולקבוע כי אינם סבירים בנסיבות מסוימות".

ואולם, בכך לא היה די. לדברי בורוכוב, הטעות של בנק אגוד נמשכה גם בפנייה לבית המשפט. לטענתו, מי שמופיע בצו שהוציא בית המשפט הוא אילן בורוכוב אחר, שלו מיוחסים ככל הנראה מעשים פליליים שונים. לדברי בורוכוב, הבקשה כולה נגועה בטעות ואף בהטעיה של בית המשפט, מאחר שאגוד - שהחליף בטעות בין אילן לבין אילן האחר - טען בבקשה פרטים שונים הנוגעים לאילן האחר, שמחזקים לטענתו את הצורך במתן הצו הזמני. אותם פרטים, הנוגעים למעשים פליליים לכאורה של אותו האילן האחר - שימשו בסיס למתן הצו.

בבית המשפט נסמכו על אגוד. הבקשה, טוען בורוכוב, נענתה "כמבוקש". ואולם הצו עצמו לא תוקן על ידי בית המשפט, "ולמעשה, משלא תוקן - אין לו כל תוקף פורמלי", אומר בורוכוב.

עשו לעצמם דין

בשלב זה, טוען בורכוב, הגיע השיא: כאשר המציא שליח מטעמו לבורוכוב את הצו כפי שחויב לעשות על ידי בית המשפט - תיקן השליח במעמד המסירה של הצו בכתב ידו את הפרטים של בורוכוב המוטעה ורשם תחתם את פרטיו של בורוכוב הנכון. "כך, ללא החלטה של בית המשפט המאשרת את האמור - עשה הבנק דין לעצמו ושינה (שלא לומר במחילה - זייף) צו פורמלי של בית המשפט", גורס בורוכוב.

"הבנק ניצל לרעה את כוחו ואת שליטתו בכספים ועשה לעצמו 'קיצור דרך' שלא היה מתאפשר לכל אדם או עסק אחר. בכך הפרו הבנקים לא רק את חובת הנאמנות ואת חובות הסודיות הבנקאית, אלא גם את ההתנהלות התקינה והחוקית הנדרשת בהתאם לדיני הבנקאות", מסכם בורכוב, ומבקש מבית המשפט לבטל את צו המניעה. התיק מתברר בפני השופטת דניה קרת-מאיר שטרם מסרה את החלטתה.

(בש"א 072008)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker