הימורים בלתי חוקיים - השוק הנסתר שמגלגל יותר מ-11 מיליארד שקל בשנה

המשטרה נאבקת בהצלחה חלקית בתחנות ההימורים הבלתי חוקיות, שצצות ברחבי המדינה כפטריות אחר הגשם; מול ההימורים באינטרנט היא כמעט חסרת אונים; מפעל הפיס והטוטו מצליחים לטרפד הצעה לפתרון, שתחסל את התופעה אך תפגע בהכנסותיהם

גיא לשם
גיא לשם

ביום שלישי שעבר, כמה ימים לפני שחוקרי המשטרה עצרו 11 חשודים בהטיית תוצאות משחקי כדורגל, ערכה השדולה לקידום הספורט בכנסת דיון רב משתתפים שעסק בהימורים לא חוקיים. בדיון שאירגנה ראש השדולה, ח"כ רונית תירוש, נכחו נציגי המשטרה והפרקליטות, ח"כים מכל המפלגות ונציגי חברות המארגנות הימורים. רובם לא ידעו שבעוד הם מכונסים המשטרה עוקבת אחרי קבוצה גדולה של שחקני ועסקני כדורגל. עם זאת, כמעט כולם הסכימו כי על אף שהחוק בישראל אוסר הימורים, הענף מגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

לא רק סכנות הפשע הטרידו רבים מהמשתתפים בדיון, אלא דווקא הכסף הגדול שמתגלגל בתחום. לכל אחד מהמשתתפים בדיון אינטרס משלו: המדינה מעוניינת בהגדלת הכנסות ממסים על הימורים; מפעל הפיס והטוטו, שהם הגופים היחידים המוסמכים לערוך הגרלות, רוצים למנוע תחרות בתחום; וחברות פרטיות המפעילות הימורים בחו"ל מעוניינות בהסדרת החוק, כדי שיוכלו לפעול בישראל ולגרוף לכיסן נתח מהכסף הגדול.

ככה זה עובד - מסלול הכסף

בסוף המפגש לא הגיעו המשתתפים למסקנה חד-משמעית, אך אם לשפוט לפי מבול ההודעות לתקשורת שהוציא כל מי שנכח במקום נראה שהדיון הציבורי בעניין שינוי החוקים שמתייחסים להימורים לא ייעלם בקרוב. כל אחד מהצדדים כבר שכר עורכי דין, לוביסטים ויועצים מקצועיים כדי לשכנע את הקהל הישראלי ואת מקבלי ההחלטות בנכונות טיעוניו. כל אחד מהצדדים יודע שכל החלטה בתחום שווה הרבה מאוד כסף ומוכן להשקיע סכומים מכובדים בקידום עמדתו וחסימת עמדת הצדדים שמנגד.

מבית הקפה לעסקת הסמים

לאיש אין נתונים מדויקים על היקף שוק ההימורים הבלתי חוקיים בישראל. הערכות שמבוססות בעיקר על בדיקות שערכו אנשי מפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט מדברות על מחזור של 11-12 מיליארד שקל בשנה. במשטרה מסרבים לחשוף נתונים בטענה שמדובר בהערכות מודיעיניות, אך לא מכחישים שמדובר במיליארדים.

מתברר שלא צריך להיות בעל קשרים בעולם התחתון כדי להשתתף בהימורים בלתי חוקיים בישראל. החוקר הפרטי שמוליק גוזמן, מבעלי חברת גיל חקירות, עבד בעבר עבור המועצה להימורים באיתור מוקדי הימורים בלתי חוקיים והיה מעורב בחשיפת הפרשה הנוכחית של החשדות להטיית תוצאות משחקים. לדבריו, גם אנשים נורמטיוויים עוסקים בהימורים לא חוקיים.

"התופעה קיימת לא רק בפינות רחוב ובקיוסקים אלא גם בבתי הקפה היוקרתיים ביותר בתל אביב", הוא אומר. "יש מערך מסודר לגיוס מהמרים חדשים. מי שמתעניין יודע היכן מסתובבים סוכני ההימורים וכיצד להגיע אליהם. המפגש עם סוכן ההימורים לא נראה כמו מפגש עם עבריין ולכן אנשים לא חוששים. כשמתחילים להפסיד ולא משלמים פוגשים את העבריינים, ואז זה כבר פחות נעים".

מקורות הבקיאים בשוק ההימורים הבלתי חוקיים מתארים פעילות עסקית המבוססת על ארגון מקצועי שמזכיר פעילות של חברות לגיטימיות מחו"ל. עם המהמרים נפגשים סוכנים, שמציגים בפניהם הצעות להימורים המכונות "בטים" (bets). ניתן להמר על דברים רבים - מתוצאות משחקים ועד הדקה שבה יוציא השופט כרטיס צהוב ראשון. המהמר בוחר בהצעה שמתאימה לו ומפקיד סכום שמועבר על ידי הסוכן למי שמפעיל אותו. לקוחות מזדמנים משלמים במזומן, וקבועים מקבלים קווי אשראי ויכולים להעביר הימור בטלפון ולפרוע את החשבון מאוחר יותר.

הכספים מועברים ל"בנק" שעליו אחראים מארגני ההימורים, המגובים בדרך כלל בפטרון בעל מעמד בעולם התחתון שיהיה מסוגל לגבות כספים במקרה הצורך. החזר הכספים מתבצע דרך הסוכן לאחר קבלת התוצאות. בחלק ניכר מהמקרים הכסף אינו מוחזר ומהווה בסיס לקו אשראי לטובת ההימורים הבאים. לפי המשטרה, הכסף משמש בינתיים למימון פעילות עבריינית כמו זנות וסחר בסמים.

מידע שסיפק גוזמן למשטרה בשנים האחרונות הוביל לכמה תפיסות שהוכיחו את הקשר הבלתי מעורער בין ההימורים הבלתי חוקיים למשפחות הפשע. כך, למשל, נתפסה בקרית שמונה קבוצת עבריינים שהשתלטה על תחנת טוטו בעיר וניהלה בה סוכנות הימורים בלתי חוקיים. חקירת המשטרה העלתה קשר לאחת ממשפחות הפשע בצפון, שגרפה מתחנה זו בלבד רווח של לא פחות מ-13 מיליון שקל בשנה. בפרשה אחרת חשפה המשטרה מארגני הימורים שהופעלו ככל הנראה על ידי אחת ממשפחות הפשע. גם בחשבונותיהם נתפסו סכומים בהיקף דומה שלא ניתן היה להסבירם אלא בהכנסות מארגון הימורים.

באינטרנט הסיכויים גבוהים יותר

על מפעל הפיס והטוטו מאיימים גם אתרי אינטרנט המאפשרים לישראלים להמר. סיפורי ההצלחה של פארטי גיימינג הבריטית ורנדום לוג'יק הישראלית, שמפעילות עסקי הימורים באינטרנט בהיקפים של מיליארדי דולרים, הם רק דוגמה לפוטנציאל הגלום בהימורים בעולם הווירטואלי. היתרונות בהפעלת ההימורים ברשת ברורים: חיסכון בהוצאות שיווק והפצה, נגישות לאוכלוסייה רחבה יותר, פרישה גאוגרפית בלתי מוגבלת ושליטה הדוקה יותר של המפעיל על מהלך ההימורים וגובה הסכומים שמפקידים המהמרים.

באתר ההימורים ויקטור צ'נדלר, שנאלץ באחרונה להפסיק את הפעילות בישראל בשל מעמדה החוקי הלא ברור, אומרים כי ההכנסות ממהמרים מקומיים היו כמה מאות מיליוני דולרים בשנה. גם באתרים שמפעילות חברות אחרות המצב דומה וההכנסות גדלות בכל שנה.

להצלחה של אתרי ההימורים בישראל תרמו לא רק הממשק הידידותי והעובדה שאפשר להמר מהבית בלי להתחכך עם גורמים מפוקפקים. גורם נוסף שהביא לצמיחתם המהירה של האתרים הוא יחס הזכיות האטרקטיווי, כלומר הסיכוי הגבוה יותר לזכות.

אתרי ההימורים ומארגני ההימורים הבלתי חוקיים בעולם האמיתי מאפשרים להמר על תוצאותיו של משחק אחד, בניגוד לטוטו שבו לא ניתן להמר על פחות מ-16 משחקים. גם שיעור ההחזר נוח במיוחד: אתרי ההימורים מחזירים למהמרים המצליחים לזכות עד 90% מהכנסותיהם, בניגוד לכ-60% בפיס ו-42% בטוטו. כדי להתחרות בהימורים הלא חוקיים השיקו בטוטו את המשחק ווינר, שמאפשר הימור על שלושה משחקים בלבד ומציע שיעור החזר של כ-60%. גם הפיס התחיל להציע משחקים חדשים באמצעות מכונות מזל ממוחשבות הפרושות בדוכנים ברחבי המדינה. בשני המקרים ההצלחה היתה חלקית בלבד. מחזורי המכירות של הפיס עלו בכמיליארד שקל בשנה האחרונה והגיעו לכ-3.6 מיליארד. בטוטו מדווחים על עלייה בהיקף דומה, להכנסות שנתיות של 1.5 מיליארד שקל.

מקורות בשני הגופים אומרים כי אי אפשר לעמוד בתחרות עם ההימורים הלא חוקיים בשל המגבלה הקיימת בחוק על הכנסת משחקי מזל חדשים. לדברי המקורות, למהמרים חשובה עצם הזכייה ולא סכום הזכייה. ההימורים הבלתי חוקיים מאפשרים להם לשחק בתדירות יותר גבוהה - ובאופן טבעי לזכות יותר פעמים.

כמו הטוטו, גם מפעל הפיס הקים כוח משימה למלחמה בהימורים בלתי חוקיים. עד 2002 הועסק בפיס החוקר הפרטי מאיר פלבסקי, שעסק באיסוף מידע על מועדוני הימורים שפעלו ברחבי המדינה ובעיקר בדרום תל אביב. המידע הועבר למשטרה, ששמחה לקבל סיוע וחשיפה חיובית בתקשורת.

היחסים בין שני הגופים היו חמים עד כדי כך שהפיס התנדב לתת למשטרה מקומות אחסון לשולחנות הקזינו שנתפסו בפשיטות, משאיות לשינועם ואפילו סבלים. הפשיטות על מועדוני ההימורים חיסלו אותם כמעט כליל, אך המלחמה היתה ככל הנראה יעילה מדי. כמו בכל עסק, גם בעולם התחתון לא מיהרו לוותר על מקור הכנסות נוח כל כך ומצאו עד מהרה פתרון: מעבר לעולם הווירטואלי.

היתרונות שבהפעלת הימורים ברשת - היקפי הרווחים העצומים והסיכוי הנמוך להיתפס - לא נעלמו לטענת המשטרה גם מעיניהן של משפחות הפשע. לדברי דנינו, "ההימורים באינטרנט הם להערכתנו אחד מהענפים הרווחיים ביותר בתחום ההימורים הבלתי חוקיים. זהו מקור הכנסה משמעותי בעבור ארגוני הפשע, שמסייע בהעצמת פעילותם העבריינית. מעורבותם של ארגוני הפשע והעבריינים הבכירים בתחום זה עוררה עד כה סדרה של אירועים אלימים על רקע מאבקי שליטה וסכסוכים בין הארגונים. אנו צופים שתחום ההימורים באינטרנט, שהוא אטרקטיווי מבחינת עולם הפשע, ימשיך להוות זירה להתנגשויות אלימות".

בפרקליטות מכריזים מלחמה

הסכנה שבהימורים הבלתי חוקיים באינטרנט חילחלה לתודעת המשטרה והפרקליטות רק לפני כשנה, כשבישראל כבר היתה פעילות ענפה של בתי קזינו וירטואליים וחברות שהציעו הימורים על משחקי ספורט בכל העולם. באוקטובר 2005 פירסם משרד המשפטים חוות דעת שהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הכינה בעניין. בחוות הדעת צוטט מחקר שבו הוערך היקף ההימורים הבלתי חוקיים של ישראלים באמצעות האינטרנט ב-2004 בכ-125 מיליון דולר. לפי אותו מחקר כמה עשרות אלפי ישראלים היו מעורבים בהימורים באמצעות האינטרנט, כ-10% מהם בני נוער. מהמחקר גם עלה כי קצב גידול ההימורים השנתי באינטרנט הוא כ-38% - ובישראל הוא אולי אף גבוה מזה.

בפרקליטות הוחלט למקד את פעילות האכיפה בגופים המאפשרים את ביצוע ההימורים הבלתי חוקיים וחשיפתם לקהל הרחב. בין השאר הוחלט לנקוט פעולות כנגד גופים המפרסמים את אתרי ההימורים הבלתי חוקיים, כמו עיתונים ותחנות רדיו.

ההשראה לפעולות אלה הגיעה מהממשל האמריקאי, שיזם הצעת חוק האוסרת על בנקים וחברות אשראי לקבל תשלומים בעבור אתרי הימורים מקוונים. בארה"ב הוכרזה המלחמה באתרי ההימורים לא מעט בזכות הלובי החזק של רשתות בתי הקזינו, שההימורים באינטרנט נגסו קשות בהכנסותיהן. מנתוני הרשתות האלה עולה כי מאז שההימורים המקוונים נאסרו בארה"ב הכנסותיהם של בתי הקזינו המסורתיים עלו בהיקף ניכר.

גם כמה מדינות באירופה הלכו אחרי ארה"ב והחליטו להילחם בתופעה. שם הניע את המהלך שילוב של חשש מהשלכות חברתיות שליליות ולחץ מהמגזר העסקי. יוצאות הדופן היו בריטניה ואוסטרליה, שהסדירו את פעילות האתרים בחקיקה והקימו מנגנוני פיקוח על החברות. ואולם באחרונה נשמעים בכמה ממדינות אירופה קולות הקוראים להסדרת ההימורים ברשת, פשוט מכיוון שאי אפשר להילחם בשכלולים הטכנולוגיים שעושים צחוק מהחוק.

במפעל הפיס לא הסתפקו בצעדים שנקטה הפרקליטות ולחצו על היועץ המשפטי לממשלה ועל המשטרה שיטפלו בעניין באמצעות חברות האשראי. ואכן, בחודש שעבר הוציא ניצב דנינו מכתב אזהרה לחברות האשראי שבו התריע כי סליקת תשלומי הימורים היא עבירה על החוק שאוסר סיוע בארגון הימורים. בחברות החליטו שלא להרגיז את המשטרה והודיעו לחברות שמפעילות אתרי הימורים כי לא יוכלו לספק להן שירותי סליקה.

עם זאת, הבעיה טרם נפתרה. הקושי העיקרי באכיפת האיסורים הקיימים בחוק העונשין על הימורים מקוונים הוא שאלת סמכות השיפוט של מדינת ישראל על אתרים אלה. השרתים של רוב אתרי ההימורים נמצאים בחו"ל, ובכך נמנעת האפשרות להחיל עליהם את הדין הפלילי והאזרחי הישראלי. בפרקליטות מציינים שהעובדה שאותם אתרים פונים לקהל הישראלי, מופעלים בשפה העברית, ומציעים הימורים באמצעות מטבע ישראלי על תוצאות של משחקי ספורט המתקיימים בישראל הופכת אותם לבלתי חוקיים - גם אם הטכנולוגיה מאפשרת להפעילם מחוץ להישג ידו של החוק הישראלי.

חברת הכנסת תירוש, שזיהתה את הכשל, גיבשה הצעת חוק פרטית לתיקון חוק העונשין. בהצעה כמה סעיפים: הטלת קנסות כספיים על מפרסמי אתרי אינטרנט בלתי חוקיים בישראל; הענקת סמכות למשטרה להורות על סגירתו של אתר אינטרנט בישראל המספק שירותי מידע ואחסון לאתר אינטרנט בלתי חוקי, גם אם הוא מופעל מחו"ל; והטלת קנסות כספיים כבדים על חברות אשראי בישראל המספקות שירותי סליקה וחיוב לאתרי הימורים מקוונים בלתי חוקיים.

ואולם בניגוד לצפוי ולנוסח ההזמנה ששלחה תירוש למשתתפים בדיון שהתקיים בכנסת, הפרקליטות לא מיהרה לאמץ את התיקון. תירוש סיפרה השבוע שהתאכזבה מאד לשמוע שהממשלה לא תאמץ את הצעתה. "לפני הישיבה אספתי חומר ומצאתי סתירה בפסיקה בנושא הזה, שמותירה מקום רב לפרשנות", היא אמרה. "אני משוכנעת שחייבים לפעול להבהרת הנקודה. לצערי בפרקליטות לא חושבים כמוני".

בפרקליטות הסבירו השבוע כי הסיבה לחוסר ההסכמה עם הצעתה של תירוש היא הבעייתיות שבהגדרת האמצעים שבעזרתם אסור לארגן הימורים: "הטכנולוגיה משתנה כל הזמן. בחוק לא כתוב שאסור להמר באמצעות הטלפון, על אף שברור כי עצם ההימור הוא אסור ולא האמצעי שדרכו מהמרים. באותה מידה אין טעם לפרט את האיסור בשימוש באינטרנט לצורך הימורים. החוק הקיים מספק פלטפורמה רחבה מספיק למלחמה בהימורים ברשת".

מסיבת ההפתעה של מר קרלטון

לדיון שיזמה תירוש הוזמן גם מייקל קרלטון, מנכ"ל חברת ההימורים ויקטור צ'נדלר. הוא היה אמור להסביר אילו יתרונות עשויים לצמוח למדינה מהפיכת ההימורים ברשת לחוקיים. קרלטון הכין מצגת שבה דוגמאות לרגולציה בתחום במדינות אחרות ואפילו הצעה להסדרת מנגנון פיקוח שימנע הימורי קטינים ברשת. ואולם קרלטון, שהגיע במיוחד מחו"ל לדיון, לא הורשה ברגע האחרון להיכנס לשטח הכנסת בהוראת היועצת המשפטית של המשכן. גם המשטרה תרמה את חלקה במסיבת ההפתעה שאורגנה כאן לקרלטון. בלילה הגיע לחדרו במלון שליח עם זימון לחקירת משטרה בחשד להפעלת מערך הימורים בלתי חוקי. קרלטון שוחרר לאחר חקירתו וחזר לחו"ל. בשבועות הקרובים יוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום.

היעדרותו של קרלטון מהדיון חידדה את הבעייתיות בחוק הישראלי, שאינו מגדיר במדויק מה מותר ומה אסור לחברות כמו ויקטור צ'נדלר לעשות בישראל, והשפיעה על מהלך הדיון. כבר בתחילת המפגש שאל יו"ר סיעת העבודה בכנסת, ח"כ יורם מרציאנו, מדוע מונעת המדינה את הסדרת התחום בחקיקה שתביא להכנסות מתשלומי מס על רווחי הימורים. בפיס ובטוטו זעמו על ההצעה. בכיר בפיס אמר השבוע: "גם אם יוטל מס הכנסה מרחיק לכת על רווחי מפעיל פרטי, זה לעולם לא ישווה ל-100% רווחים שמחזיר מפעל הפיס לקהילה. הפעלה של הימורים על ידי גורם אחר תנגוס בעוגה הכללית על חשבון טובת הציבור, שכן הדבר יגרום לפגיעה ברווחים המועברים לרווחת הקהילה".

לדברי אותו בכיר, "מפעיל פרטי פועל משיקול אחד בלבד - מקסימום רווחים - בשעה שמפעל הפיס נוהג באחריות: רואה לנגד עיניו מכלול של אינטרסים חברתיים-קהילתיים, מגביל את ההשתתפות לבני 18 ויותר ומפעיל תוכניות גמילה למכורים מהימורים. אלה לא מונעים ממניעים כלכליים אלא משליחות ציבורית, ואת זה קשה להניח שיבצע מפעיל פרטי, גם אם יפעל ברוח החוק".

בטוטו מעבירים כמעט את כל הרווחים לספורט, אך לטענת פעילים בתחום הספורט אין מדובר בסכומים משמעותיים לעומת הכסף הפרטי שמזרימים בעלי הקבוצות העשירות - ומחסלים בכך כל סיכוי לתחרות אמיתית עם קבוצותיהם.

ואולם ניתן להניח כי מאחורי הטיעונים הציבוריים שמעלים הפיס והטוטו מסתתרים טיעונים צרים בהרבה. שני הגופים שימשו כמעט מיום הקמתם כמאגר ג'ובים נוח למפלגות השלטון. בשניהם מנגנון גדול ואמצעים כמעט בלתי מוגבלים, הנובעים בעיקר ממחזורי הענק שמגלגלים ההימורים החוקיים בישראל. בכיריהם נהנו עם השנים ממשכורות עתק, הדירקטוריונים שלהם מאוישים בנציגי מפלגות וההזרמות מתקציביהם היו לא פעם על בסיס פוליטי. קשה לדמיין את הפוליטיקאי שיוביל מהלך שיפגע בשני הגופים האלה.

זו אולי הסיבה שבגללה ימים ספורים אחרי שיצא בהכרזות נחרצות על כוונתו לשבור את המנופול, ח"כ מרציאנו אמר השבוע בביישנות בלתי אופיינית שהחליט לרדת מהיוזמה. לשאלת MarkerWeek הוא אישר שהופעלו עליו לחצים מכיוון הפיס והטוטו, אך סירב לפרט. לבריו, "יש כאן בעיה אמיתית של גופים שפועלים כמונופול בענף ההימורים, אבל החלטתי שאני לא מעוניין להיכנס לזה. תמיד ידביקו לי איזה אינטרס שאני לכאורה פועל בשמו, אף שבפועל אני פועל למען הציבור. אין שום סיבה שלא תהיה להם תחרות ובינתיים שיעבירו אחוז מסוים מהכנסותיהם למימון הקמת יחידה משטרתית שתילחם בהימורים הבלתי חוקיים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker