פרשנות משפטית: ראש הממשלה עוד לא חייב להתפטר

"חוק יסוד: הממשלה" מייחס חשיבות מיוחדת להחלטה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה. זאת, בקביעתו שלא תיפתח חקירה כזו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה

זאב סגל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זאב סגל

"חוק יסוד: הממשלה" מייחס חשיבות מיוחדת להחלטה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה. זאת, בקביעתו שלא תיפתח חקירה כזו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. היועץ לא חייב להחליט על חקירה, אך הוא שצריך להסכים להחלטת גוף אחר. החלטת פרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית נגד אהוד אולמרט בחשד למעורבות פסולה בהליכי הפרטת בנק לאומי כשר האוצר, אמורה היתה להתקבל, לפי החוק, רק בהסכמת היועץ.

החלטת הפרקליט נשענת על "תשתית ראייתית" המצדיקה זאת, לדעתו. התשתית, בשלב זה, אינה מהווה "ראיות מספיקות" לכתב אישום, אולם ניתן לייחס להחלטה משמעות מהותית: היא התקבלה לאחר עיון בבדיקה המשטרתית המקדימה. הראיות יוצרות חשד לכאורה לעבירה פלילית של הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה.

חוק היסוד לא מתייחס למצב שבו נפתחה חקירה פלילית נגד רה"מ. חקירה כזאת אינה משליכה על מעמדו המשפטי. רק כתב אישום נגד רה"מ אמור להביא להתפטרותו, נוכח פסיקת בג"ץ לפיה חייב רה"מ להעביר מכהונתו שר שהואשם בעבירה חמורה. ההלכה אמורה לחול גם על רה"מ מכוח "קל וחומר".

בג"ץ פסק בעבר שייתכנו נסיבות שיחייבו העברת שר "רק" בגין פתיחת חקירה פלילית. זאת, במקרים שיהיה זה בלתי סביר קיצונית לאפשר לו להמשיך בכהונה. בישראל נוצרה "מסורת", לפיה ממשיכים ראשי ממשלה בכהונתם - גם בעת חקירה פלילית. כך היה בחקירותיהם של אהוד ברק, בנימין נתניהו ואריאל שרון שלא הובילו לכתבי אישום.

ראש הממשלה רשאי להחליט, כמובן, שלא ימשיך כל עוד מתנהלת חקירה פלילית. החוק לא מכיר בהשעייה עצמית. חוק יסוד: הממשלה, מאפשר לרה"מ להישאר בכהונתו תקופה מרבית של 100 ימים, לגביהם יצהיר שנבצר ממנו "זמנית" למלא את תפקידו. אז יחליפו ממלא מקומו. רה"מ הוא שיכול להצהיר על הפסקת ה"נבצרות".

עבירת הפרת האמונים, שעונשה המרבי 3 שנות מאסר, "מכסה" גם מקרה שבו סייע נושא תפקיד למקורבו בקבלת טובת הנאה. בעבירה זו הורשע מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, שמעון שבס, על שקידם ענייני מקורביו. בעניין שבס ביסס העליון בדיון נוסף בהרכב תשעה שופטים, את ההרשעה על "ניגוד עניינים חריף ביותר" בין האינטרס הציבורי לפרטי.

בפסק הדין ב-2004 קבע הנשיא אהרן ברק, "האיסור הפלילי על הפרת אמונים הוא מכשיר מרכזי למאבקה של החברה לשמירת טוהר השירות והשורות ולהבטחת אמון הציבור במשרתי הציבור". ההרשעה נשענה גם על כך שמנכ"ל משרד רה"מ (שבס) היה מודע שיחסיו עם חבריו היו קרובים והדוקים, וכי פעל בעניינם הפרטי בהיותו בתפקיד ציבורי". ברק הוסיף כי "ככל שמעמדו של עובד הציבור רם יותר, כן עשוי ניגוד העניינים שבו הוא מצוי להגביר את הפגיעה המהותית בערך המוגן על-ידי האיסור הפלילי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום