אפרת נוימן

נשיאות הארגונים העסקיים ורואה חשבון צבי פרידמן הגישו בשבוע שעבר בג"ץ נגד רשות המסים. הם טוענים כי למרות מה שנקבע בחוק ההסדרים שנכנס לתוקף בתחילת השנה, לרשות המסים אין סמכות "להכריח" חברה לחלק את רווחיה, בלי שתהיה התיישנות על אותם רווחי עבר אשר לפני שהתיקון נכנס לתוקף, חלה עליהם התיישנות לצרכי מס ולא הייתה לרשות המסים סמכות להורות על חלוקתם.

עם זאת, לאחר הגשת העתירה הסתבר שלמרות שהוגשה על ידי נשיאות הארגונים העסקיים, שהוא "ארגון גג" המאגד ומייצג את האינטרסים המשותפים של המעסיקים המרכזיים במשק, רוב הגופים וההתאחדויות שחברים בו - כמו למשל לשכת הארגונים העצמאיים בישראל (לה"ב) - כלל לא אישרו את הגשת העתירה או מסכימים למהלך, שנעשה בניגוד לעמדתם. מי שכן מתנגדת היא התאחדות התעשיינים שהיו"ר שלה, שרגא ברוש, הוא גם יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים. בעקבות זאת, בימים הקרובים תתוקן העתירה, כך שהנשיאות תמחק ובמקומה תכנס כעותרת רק התאחדות התעשיינים. בכל מקרה, סיכויי העתירה להתקבל אינם גבוהים שכן בג"ץ מתערב בחקיקה במקרים נדירים ביותר.

מבחינת רשות המסים, בשל מס החברות הנמוך יחסית כיום, יש לבעלי מניות בחברות תמריץ לצבור עושר אישי בהן, באמצעות נכסים שאינם שקורים לעסק, וכך להימנע מהעברת מס של 30% למדינה.. ברשות המסים סבורים כי יהיה צודק יותר לגבות מס במקרה של "הון עצל" כזה ולראות את הרווחים כמחולקים, מאשר לחפש אפיקים אחרים לגביית מס.

בחקיקה שעברה בחוק ההסדרים האחרון נקבע כי למנהל רשות המסים, משה אשר, יש סמכות לקבוע - לאחר התייעצות עם ועדה ציבורית ובכפוף לכמה תנאים - כי יש להתייחס לעד 50% מהרווחים שנצברו בקופת חברת מעטים (חברה שבה שולטים עד חמישה בעלי מניות) כאילו חולקו, ובהתאם לכך למסות את בעל המניות (30% מס על דיווידנד, ומס יסף אם הוא רלוונטי).

צבי פרידמןצילום: ישראל הדרי

בסוף אפריל נקבעו המועמדים לחברי הועדה המייעצת שכבר החלה מאז לפעול. נציגי המגזר הפרטי הם פרופ' יצחק הדרי, רו"ח שלומי שוב ופרופ' מומי דהן ועובדי המדינה כוללים את רו"ח עפרי שלו, עו"ד מיכל טולדנו, רו"ח אבי בכר ורו"ח ציפי יוסף, שהם בכירים ברשות המסים. 

העותרים טוענים כעת, באמצעות עורכי הדין אמנון רפאל, שלומי לזר ואלון לזר כי התיקון נושא תחולה רטרואקטיבית ולכן יש לקבוע כי הוא יחול רק לגבי רווחים שנצברו מ-2017 ואילך.

גם במצב הקיים עד כה, היתה למנהל רשות המסים סמכות, לאחר התייעצות עם ועדה, להתייחס בתנאים מסוימים לרווחים שלא חולקו כאילו חולקו (ככל הידוע, סמכות זו מעולם לא הופעלה). עם זאת הסמכות הוגבלה למשך תקופה של שלוש שנים לאחר חלוף 12 חודשים מתום שנת המס הרלוונטית. במידה והיא לא הופעלה, לא ניתן היה להפעילה לגבי השנים שחלפו.

כך למשל, לפי הנוסח הקודם, במהלך 2017 לא היה ניתן להורות על חלוקת רווחים לגבי עודפים שהצטברו ב-2012 ולפני כן אלא רק לגבי רווחים שהצטברו החל משנת 2013 וגם זאת למשך תקופה מוגבלת. העותרים מציינים כי "ספק רב אם חברי הכנסת הסכימו כלל ליתן לתיקון תחולה רטרואקטיבית- ומכל מקום מעיון בפרוטוקולים של ועדת המשנה הרלוונטית לא מצאנו הסכמה פוזיטיבית שכזו, ובפרט כאשר בהצעת החוק המקורית לא הייתה תחולה רטרואקטיבית".

הוועדה תוכל לאשר חלוקה כפויה של רווחים בכפוף לכך שחלוקת הרווחים "לא תפגע בקיומו של העסק", וכאשר הסיבה שהרווחים אינם מחולקים היא הימנעות מתשלום מס או הפחתת נטל המס. כדי שהחלוקה תתאפשר, צריך שהמקור של הכספים לא יהיה מרווחים שנצברו בחמש השנים שקדמו לחלוקה. בנוסף, לא יהיה ניתן להורות על חלוקה של רווחים אם הסכום המצטבר שלהם נמוך מ–5 מיליון שקל, ובכל מקרה, יתרת הרווחים שתיוותר בחברה לא תהיה נמוכה מ–3 מיליון שקל.

בהצעת החוק שעברה, אושרה הוראת שעה מקלה לפיה עד ספטמבר 2017, חברת מעטים תוכל לחלק לבעל מניות מהותי בה רווחים שהצטברו בה עד סוף 2016 ולשלם מס דיווידנד של 25%, במקום מס בשיעור 30% ומס יסף של 3%. כלומר יש כאן חיסכון במס של 8%, שהוא משמעותי, במיוחד אם הצטברו בחברה רווחים משמעותיים.

מרשות המסים נמסר כי מטרת הוועדה המייעצת שהחלה לפעול היא לאתר את אותן חברות שנמנעות מלחלק דיבידנדים מצד אחד ולא עושות שימוש לפיתוח עסקן מצד שני. וכי "הקריטריונים שנקבעו בחקיקה ואושרו על ידי חברי ועדת הכספים גובשו במשותף עם רשות המסים והלשכות המקצועיות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker