הבקשה לחשיפת מסמכי ההלוואה לפישמן עברה להכרעה בעליון - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבקשה לחשיפת מסמכי ההלוואה לפישמן עברה להכרעה בעליון

"לא ייתכן שהבנק ישתמש בחיסיון בנקאי ככיפת ברזל", טוען עו"ד תומר ברם, המייצג את התובע שבית המשפט הכלכלי קבע כי על בנק הפועלים למסור לו מסמכים הקשורים להלוואות שנתן לאיש העסקים אליעזר פישמן ■ הפועלים: החלטה שגויה שיש בה פוטנציאל לנזק ממשי וכבד לבנק

12תגובות
אליעזר פישמן
ניר קידר

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, יכריע בשאלה אם בנק הפועלים יידרש להעביר לתובע את כל המסמכים שעוסקים במתן ההלוואות שניתנו בעשור האחרון לאליעזר פישמן. בנק הפועלים הגיש בקשת ערעור על פסק הדין שחייב אותו למסור את המסמכים — ואתמול השיב לה עורך דינו של התובע.

לפני כחודש נתן השופט הכלכלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, פסק דין דרמטי שלפיו בנק הפועלים ייאלץ למסור במסגרת תביעה נגזרת את כל המסמכים מאז 2006 הקשורים להלוואות שנתן לפישמן. ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה שהגיש משה אהרוני לפני כשנה, המאפשרת לבקש צו לגילוי מסמכים במסגרת הליך של תביעה נגזרת — לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה. מינץ ואלטוביה שניהם שופטים ותיקים, ושניהם מינויים חדשים בבית המשפט העליון והכלכלי, בהתאמה.

אלטוביה מצא כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים לאישור תביעה נגזרת נגד מנהלי הבנק וחברי הדירקטוריון, וכדי לאזן בין הזכות לקבלת המסמכים לבין זכות החיסיון הבנקאי, הוא הוציא צו האוסר על המעורבים למסור מידע או מסמך שהגיע אליהם לצדדים שלישיים.

לאחר שהבקשה התקבלה, הגיש בנק הפועלים בקשת ערעור לעליון על פסק הדין, וכן בקשה לעיכוב ביצוע. כעת השיב לה אהרוני, באמצעות עורך הדין המייצג אותו, תומר ברם. בתשובתו אומר אהרוני שהוא מבקש שלא לאפשר את עיכוב ביצוע פסק הדין עד להחלטה בערעור.

הבנק מנסה לצייר תרחיש אפוקליפטי

בנק הפועלים טוען בערעור — שהגיש באמצעות עורכי הדין פיני רובין, ירון אלכאוי ושירין גבאי מצגר — כי מדובר בהחלטה שגויה, שכוללת קביעות משפטיות לא נכונות ויש בה פוטנציאל לנזק ממשי וכבד לבנק. לבנק יש, בין השאר, טענות שלפיהן קיים חיסיון לגבי המסמכים, והרגולטור הוא זה שצריך לבחון את התנהלותו.

הבנק טוען כי פעילות אשראי היא מעצם טבעה מסוכנת, ומנהלי הבנק פועלים בתוך אותה סביבה במקצועיות וכמיטב יכולתם על מנת להשיא את פעולות הגבייה ואת רווחי הבנק, לפי שיקול דעתם המקצועי, ניסיונם ושיקולי מדיניות הבנק באותה עת. "מדובר בעניינים שנמצאים בליבת שיקול הדעת העסקי של הבנק", נכתב.

ברם השיב אתמול כי הוא העמיד תשתית ראייתית איתנה, וכי המטרה העיקרית של הערעור היא להשיג לבנק ולנושאי המשרה הנתבעים חסינות מוחלטת מפני הגשת תביעה נגזרת מעתה ועד עולם. "המבקשים מנסים לצייר תרחיש אפוקליפטי שלפיו מערכת הבנקאות כולה תקרוס עקב השארת פסק הדין של בית המשפט על כנו", כתב ברם. "המבקשים לא מהססים לטעון כי בעקבות קבלת בקשת הגילוי לקוחות הבנק יאבדו את אמונם בבנק", הוסיף.

ברם מציין בתשובתו כי חיסיון בנק־לקוח אינו מוחלט. לדבריו, לא ייתכן שהבנק ונושאי משרה בו ישתמשו בחיסיון בנקאי ככיפת ברזל מפני קבלת בקשת הגילוי — במיוחד לאור העובדה שהבנק בעצמו חשף מידע אישי וכלכלי רב ביחס לפישמן ושליטתו בחברות במסגרת הליכים שונים בשנה האחרונה. "רשות ניירות ערך מפקחת על כל החברות הציבוריות. היעלה על הדעת כי לא ניתן יהיה להגיש תביעה נגזרת כנגד חברה ציבורית? הייתכן שלא ניתן יהיה להגיש תביעה נגזרת כנגד חברת ביטוח כי רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון מפקחת עליה?"

עוד מוסיף ברם כי "לא ייתכן שחוב עצום שכזה ונזק אדיר שכזה לא ייבחנו לעומק על ידי בית המשפט. לא ייתכן שזהו המסר שיוציא בית המשפט העליון תחת ידיו, במיוחד לנוכח נסיבות מקרה זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם