בנקל ממשיך לצוד את נכסי פישמן: הגיש בקשה לפירוק חברת השקעות כדאיות

לטענת המנהל המיוחד של נכסי פישמן, השקעות כדאיות החלה במכירת חיסול של נכסים כך שבפועל תמה ההצדקה הכלכלית לקיומה. מדו"חות 2006 עולה כי פישמן העמיד לחברה הלוואת בעלים של 245 מיליון שקל על רקע הפסד של 662 מיליון שקל בעסקות בנגזרים

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אליעזר פישמןצילום: מוטי מילרוד
אפרת נוימן

המנהל המיוחד לנכסי פישמן, עו"ד יוסי בנקל, הגיש היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפירוק חברת השקעות כדאיות בע"מ, ולמינוי שלו כמפרק זמני. בחברה מחזיקים כל בני משפחת פישמן  - פישמן עצמו מחזיק ב-26%, אשתו טובה ב-26% ושלושת הילדים בשאר - והיא עוסקת בהשקעות וניירות ערך. הנכס העיקרי שלה הוא אחזקה מלאה במניות תרזליט, שניתן כבר צו לפירוקה החודש, ובנקל מונה למנהל מיוחד שלה.

"החברה הפכה זה מכבר לחדלת פרעון, וברבעון השני של שנה זו חדלה מניהול עסקים, פיטרה את מרבית עובדיה, פינתה את משרדיה ואפילו מכרה, במהלך אפריל השנה, את הציוד המשרדי בו עשתה שימוש עד לאחרונה", נכתב בבקשה.

בנקל כותב כי החברה שימשה כמסלקה של קבוצת פישמן, באופן המעורר סימני שאלה מרובים עם ערבוב נכסים, זכויות וחובות של החייב, בני משפחתו וחברות אחרות בקבוצת פישמן – כך שהפירוק נדרש בין השאר כדי להתחקות אחרי כל זאת.

עוד הוא כותב כי מהדו"חות הכספיים של 2006 עולה כי פישמן העמיד לחברה הלוואת בעלים של 245 מיליון שקל. "במהלך תקופת הדו"ח ביצעו החברות וחברות מאוחדות עסקות במכשירים פיננסיים נגזרים אשר נשאו הפסדים בסך כ-662 מיליון שקל. במועד ביצוע העסקות נתן בעל השליטה בחברה ערבות לבנקים לצורך כיסוי ההפסדים מעסקות אלו. במהלך תקופה הדו"ח מומשה הערבות שנתן בעל השליטה ונפרעו חובות הגין הפסדים אלו בסך כ-245 מיליון שקל שנוצרו לחברה", נכתב. 

המצב הפיננסי של פישמן ב-2006 היה הבסיס לערעור מס שהוא הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הרקע לכך היה הימור כושל על הלירה הטורקית. עם פירעון החובות לבנקים,  נהפך פישמן לנושה של החברות החייבות בגובה הסכום שפרע עבור כל אחת מהן. לכן הוא ביקש לקזז הפסדי הון שנוצרו לו כתוצאה ממחילת חובות לחברות שלו - מרווחי הון שהיו לו ממניות שמכר על מנת להחזיר חובות לבנקים.

בסוף 2014, השופט מגן אלטוביה (בכובעו אז כשופט מסים) לא איפשר זאת בטענה שב-2006 לא היה ניתן לראות בחובות אלה "חובות אבודים". אחרי שפישמן עירער, העליון לא התערב בהחלטה שנהפכה לחלוטה ובעקבותיה גם הגישה רשות המסים לפני שנה בקשה לפשיטת רגל נגד פישמן. אותה בקשה הביאה לבסוף את פישמן למצב הנוכחי שבו הוכרז פושט רגל.

בנקל כותב כי הניסיון של פישמן למחול על החובות נפסל על ידי בתי המשפט ומוסיף כי בכל מקרה מחילה כזאת של בעל שליטה משמעותה העברה בעקיפין של ערך מבעל השליטה המוחל אל בעלי השליטה האחרים שהם אשתו וילדיו.

לטענת בנקל, החברה מצויה בעיצומה של מכירת חיסול של נכסים כך שבפועל תמה ההצדקה הכלכלית לקיומה. הוא מבקש מבית המשפט לפקח ובמידת הצורך לנהל את נכסי החברה, כולל במידת הצורך התערבות ומניעת כל הליך או הוצאת נכסים מרשות החברה. זאת בנוסף לאפשרות לחקור כל מי שהיתה לו נגיעה לחברה, לנכסיה ולעסקיה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker