החוק שנועד להגן על עיצובים מהעתקות עבר בקריאה שנייה ושלישית

לפי חוק העיצובים, גם מי שלא רשם עיצוב זכאי להגנה של שלוש שנים ■ נקבע פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק עד לסך של 100 אלף שקל לכל הפרה ■ החוק ייכנס לתוקף בעוד שנה

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המעצב אורי להבי, בחנות המותג דניאלה להבי. פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק עד לסך של 100 אלף שקל לכל הפרהצילום: תומר אפלבאום
אפרת נוימן

חוק העיצובים, אשר נועד להגן על עיצובים מהעתקות, עבר היום (ד') בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. החוק מחליף הסדר ארכאי שנמצא בתוקף מאז 1924 והוא ייכנס לתוקף בעוד 12 חודשים. 

הרעיון שעומד מאחורי החוק החדש הוא שגם מעצב – וזה יכול להיות מעצב של בגדים, כוסות, עטים או תכשיטים - שאין בידיו היכולת הכלכלית לרשום כל עיצוב שלו, יזכה להגנה. השינוי הזה נועד כדי להתמודד עם "אופנות מתחלפות", וכן כדי להקל על מעצבים ובעלי עיצובים רבים שיש להם עסקים קטנים, ושאינם מודעים לצורך ברישום העיצוב כדי לזכות בהגנה, או שאינם מעוניינים לשאת בנטל הכלכלי והביורוקרטי הכרוך ברישום.

מי שאחראי על עיצוב חדש או מקורי יכול להגיש בקשה לאישור הרישום, שתאפשר לו לקבל הגנה על העיצוב. אחד הסעיפים המהותיים בחוק קובע כי גם מי שלא רשם עיצוב עדיין זכאי להגנה מרגע העיצוב או מכירתו של שלוש שנים מיום ההפצה, המכירה או הפרסום. זאת לעומת תקופת הגנה של 25 שנה שנקבעה בחוק בעבור עיצוב שנרשם - לעומת 15 שנה במצב שלפני החוק החדש.

במקרה של עיצוב רשום, ניתן לבדוק שיש רישום, ולכן קיימת הגנה אבסולוטית — והמפר לא יכול להיחשב תמים. אם העיצוב לא נרשם, בעל העיצוב יצטרך להראות שבוצעה העתקה כדי שאדם ייחשב למפר של ההגנה וניתן יהיה גם לקבל צו מניעה. אם התובע יראה שקיים דמיון בין העיצוב שלו למועתק ושהיתה נגישות להעתקה, נטל ההוכחה שלא היתה העתקה עובר אל המפר.

בחוק נוספו סעדים ונקבע פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק עד לסך של 100 אלף שקל לכל הפרה, במקרה של עיצוב רשום או לא רשום. במקרה של עיצוב רשום, מעצבים יוכלו גם לבקש לעכב במכס מוצרים נושאי עיצובים מפרים. בנוסף, במקרים מסוימים יש חשיפה לסנקציות פליליות. מי שייצר או ייבא לישראל חיקוי מדויק ("מוצר הנושא עיצוב זהה") של העיצוב, על דרך עיסוק, באופן מסחרי וללא רשות של בעל העיצוב הרשום, יהיה חשוף לקנסות לפי חוק העונשין.

בחוק החדש נוספה הוראה שמטרתה להאריך את תקופת ההגנה על עיצובים שנרשמו לפי החוק הקודם ותוקפם (15 שנה) עומד לפוג. לפי ההצעה שעברה, יהיה ניתן להגן עליהם עד 18 שנה בסך הכל. כלומר, משרד המשפטים הסכים להגנה נוספת של שלוש שנים.

בחוק גם מוגדרת תקופה של שנה שבה יוכל המעצב להתחיל לשווק או לפרסם את העיצוב, ולרשום אותו כפטנט לאחר מכן. זאת, לעומת המצב הקיים, שבו פרסום לפני הגשת בקשה לרישום עיצוב יכול לשלול הגנה מהעיצוב.

עוד שינוי שנוסף נוגע לממד גרפי, שיכול להיות רלוונטי במיוחד לתעשיית ההיי־טק, וחל גם על סימן גרפי (אייקון) של מחשב או טלפון, למעט תוכנת מחשב. כלומר, תחום העיצוב הגרפי הממוחשב נכנס לחוק — וגם עיצוב של מסך ייחשב כיום עיצוב. לפי החוק, עיצוב גרפי לא רשום יזכה להגנה של שלוש שנים. לגבי גופנים, נקבע כי הם נכנסו לתיקון עקיף לחוק זכויות יוצרים (בהגדרת "יצירה אומנותית" נוסף גם "גופן"), כך שהם יקבלו הגנה של 70 שנה.

בנוסף, נקבעו הוראות שיאפשרו לישראל להצטרף להסכם האג בנוגע לרישום בינלאומי של עיצובים תעשייתיים. הצטרפות להסכם האג תאפשר למבקשים ישראלים להגיש בקשה אחת למשרד הבינלאומי על פי ההסכם, ולנתב את הבקשה לכלל המדינות החברות בהסכם. בכך, צפוי המהלך לייעל את ההליך בעבור בעלי עיצובים ישראליים, להקל את הליכי הרישום בעבורם, ולחסוך להם זמן יקר ערך. תחולת העניין הזה תהיה בתוקף שלושה חודשים מיום ההצטרפות.

בחוק גם נקבע שכשמישהו רוכש יצירה לפי הזמנה הוא רוכש גם את הנכס וגם את הקניין הרוחני, ובעבור זה הוא משלם — כלומר, הבעלים הוא המזמין. בנוסף, הבעלים הראשון של עיצוב שעיצב עובד לצורך ביצוע תפקידו או תוך שימוש של ממש במשאבי המעסיק, הוא המעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד למעסיק. הסכמות אלה יחולו גם במקרים שבהם העובד הוא עובד מדינה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker