הארכת ההתמחות במשפטים: מה גרם למתווה הפשרה לקרוס? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הארכת ההתמחות במשפטים: מה גרם למתווה הפשרה לקרוס?

אתמול אושרה הצעת החוק להארכת ההתמחות לכלל הסטודנטים, שמטרתה לבלום את הצפת המקצוע ■ הדקאן למשפטים במרכז פרס: "הארכת ההתמחות אינה בשביל לשפר את מקצוע - אלא כדי לחסום אותו מלאכותית"

3תגובות
סיור סטאז'רים במשרד עורכי הדין ש.הורוביץ, ב-2014
עופר וקנין

אתמול אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שלפיה ההתמחות במשפטים תוארך לשנה וחצי במקום שנה, כפי שנהוג היום, לאחר שההצעה אושרה בוועדת החוקה. הארכת ההתמחות תחול על מי שיתחילו את לימודיהם החל בשנת הלימודים הקרובה.

מיד עם פרסום הידיעה, מיהרה שרת המשפטים, איילת שקד, לשגר לכלי התקשורת את ברכותיה: "מחזירים למקצוע את יוקרתו". לדבריה, "הארכת ההתמחות לצד החמרת הפיקוח על המאמנים במשך תקופה זו תשביח את עורכי הדין ותמנע זילות של המקצוע".

באופן אירוני, דווקא התהליך שקדם להצעה הזו ונועד להשיב למקצוע עריכת הדין את היוקרה המקצועית שלו — נוהל בצורה לא עניינית ולא שוויונית, ואף הוביל לפילוג בין דקאני המכללות למשפטים לדקאני הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות. מבחינת הדקאנים של המכללות הפרטיות, המהלכים שקדמו לדיונים בוועדת חוקה היו לא חוקיים ולא חוקתיים.

ההצעה שאושרה שונה משמעותית ממתווה הפשרה התמוה שגובש בפברואר 2016 על ידי השרה שקד; ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה; דקאני הפקולטות למשפטים ונציגי הסטודנטים למשפטים. במתווה נקבע כי ההתמחות במשפטים תוארך לשנה וחצי. כמו כן, בהחלטה שזכתה לביקורת רבה, נקבע כי סטודנטים שילמדו תואר נוסף בכל תחום שהוא יוכלו לזכות בהתמחות מקוצרת של שנה אחת בלבד, כפי שהיא כיום, בתמורה לקורס הכשרה מעשית בן 80 שעות לימוד (פרקטיקום).

יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה
עופר וקנין

ההחלטה היתה בעייתית מכמה בחינות, ובראשן העובדה שיצרה אי־שוויון בין המתמחים, ואיפשרה הקלות למי שיכול להרשות לעצמו לממן תואר נוסף. ההצעה היתה יכולה לפגוע במוסדות הלימוד בשל הירידה האפשרית בביקוש ללימודי משפטים עקב התארכות מסלול ההכשרה. עם זאת, מוסדות הלימוד יכלו גם להרוויח מכך, שכן היא הביאה להזדמנות מצדם לגבות שכר לימוד נוסף מאלה שילמדו עוד תואר כדי לקצר את ההתמחות.

סיפור הארכת ההתמחות אינו חדש. למעשה, הוא העסיק את כל שרי המשפטים שכיהנו בשנים האחרונות. מספר עורכי הדין, שנמצא בעלייה מתמדת, מטריד בשנים האחרונות את כל מערכת המשפט — ולא נמצא למצב פתרון.

אף צד לא הסכים לממן את מתווה הפשרה

הארכת ההתמחות היא יעד שגם נוה הציב לעצמו. מבחינתו, היא נועדה לפתור את הרמה המקצועית של לשכת עורכי הדין וכן להתמודד עם הצפת המקצוע ולצמצם את מספר הסטודנטים למשפטים. זאת, בהנחה שהתמחות ארוכה יותר תרתיע סטודנטים מלבחור במקצוע.

איילת שקד
אוליבייה פיטוסי

לפני כשנתיים הודיעה שקד, שרק נכנסה לתפקידה, כי היא שוקלת להאריך את ההתמחות משנה לשנתיים. היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, בכירי הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין, הביעו את תמיכתם במהלך.

ואולם שקד ונוה נתקלו בהתנגדות מצד התאחדות הסטודנטים, שגם הציגו סקר שביצע מכון מאגר מוחות עבורם שלפיו כמעט מחצית (48%) מהסטודנטים למשפטים מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם במהלך הלימודים לתואר. עוד עולה מהסקר, שבו השתתפו יותר מ–10,000 סטודנטים במגוון מקצועות מרחבי המדינה, כי 30% מהסטודנטים למשפטים מגיעים מאשכול סוציו־אקונומי נמוך (הכנסת ההורים המשותפת נמוכה מ–10,000 שקל בחודש). באופן יוצא דופן, גם בקרב כל דקאני הפקולטות למשפטים בכל המוסדות האקדמיים, שורר קונצנזוס כי הצעד שגוי.

אחרי לא מעט פגישות שהתקיימו בין הדקאנים, שקד, נוה ונציגי התאחדות הסטודנטים, הוסכם על מתווה פשרה. אלא שאז נתקל המתווה בקשיים ביישום שלו. ביוני 2016 הגיש ועד ראשי האוניברסיטאות למשרד המשפטים התנגדות, שעליה חתמו כל הדקאנים של הפקולטות למשפטים במוסדות הציבוריים — ארבע האוניברסיטאות העברית, תל אביב, בר אילן וחיפה, ושתי המכללות הציבוריות ספיר וצפת.

הדקאנים טענו כי תזכיר החוק יוצר ערבוב בעייתי בין הכשרה אקדמית להכשרה מקצועית. לשיטתם, אם מדובר בהכשרה מעשית — לשכת עורכי הדין היא זו שצריכה לקיים אותה, ואם מדובר בהכשרה אקדמית — אל לה להתערב בתכנים.

בסופו של דבר, שאלת המימון של הקורס הביאה לקריסת המתווה, והעובדה כי אף אחד מהצדדים למתווה לא היה מוכן לשאת במימון שלו. המל"ג לא אישרה מימון קורס שאינו אקדמי לאוניברסיטאות, וגם האוניברסיטאות עצמן הביעו התנגדות מוחלטת למימון.

"לא פחות משערוריה"

ניסן סלומינסקי
אמיל סלמן

בתחילת השבוע שעבר שיגרו דקאני האוניברסיטאות מכתב חריג ליו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שבו כתבו: "לא ברור לנו מדוע אם נבקש להציע את הקורס המעשי במוסדותינו נצטרך לעשות זאת על חשבוננו". הם הוסיפו כי "קורס זה הוא בעל אופי מעשי, ולכן מחייב אותנו לשכור את שירותיהם של חברי סגל מתאימים שאינם נמנים עם סגל הפנים שלנו. כמו כן, על פי הצעת החוק אין קורס זה מזכה את התלמידים בנקודות זכות נוספות, כך שלא ניתן לקבל עבורו הקצבה". הדקאנים כתבו גם כי הם אינם רשאים להעלות את שכר הלימוד כדי לקבל פיצוי בעד הצעת הקורס, מכיוון שגם שכר הלימוד שנגבה מהתלמידים נקבע לא על ידם (בניגוד למכללות שאינן מתוקצבות על ידי המל"ג), אלא על ידי מוסדות השלטון.

"הדרישה הכפולה מחד שהקורס לא יהיה חלק מתוכנית הלימודים הרגילה ועל כן לא יתוקצב, ומאידך כי לא נוכל לגבות לגביו שכר לימוד נוסף — לא היתה חלק מההבנות שקדמו להצעת החוק, ומערערת את המודל הכלכלי המאפשר את תמיכתנו בו", הדגישו הדקאנים. "נוסף על כך, גם הדרישה כי נחויב להציע את הקורס גם לתלמידים שאינם מהמוסדות שלנו היא דרישה חדשה שלא היה לה בסיס בהסכמות המקוריות", כתבו הדקאנים.

הדקאנים דרשו כי הלשכה תממן את הקורס. מנגד, לשכת עורכי הדין הדגישה כי היא מוכנה לחזור לנקודת המוצא ולקבוע התמחות של שנה וחצי לכל הסטודנטים למשפטים. הלשכה דרשה מלכתחילה הארכת התמחות של שנה וחצי לפחות לכולם, אבל בסופו של דבר התקפלה והסכימה לדרישה של הדקאנים בפקולטות למשפטים לקצר את ההתמחות לבעלי תואר נוסף. גם התאחדות הסטודנטים התנגדה למצב שבו האחריות הכלכלית על הקורס המעשי תיפול על הסטודנטים עצמם.

וכך, נותרו רק המכללות הפרטיות. אלה זומנו השבוע לפגישה דחופה אצל שקד, שבה התבקשו לממן את הקורס הזה לכלל הסטודנטים — גם לאלה שלא למדו במוסדות הלימוד שלהם. הדקאנים של המכללות מאשימים את הדקאנים של האוניברסיטאות בהפרת ההסכם. מבחינת נציגי המכללות, הניסיון לכפות עליהם את המימון של הקורס גם עבור סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות הוא לא פחות משערוריה, ומחטף שנעשה מאחורי גבם.

"חוסמים מלאכותית את המקצוע"

בדיון שהתקיים שלשום בוועדת החוקה אמרה פרופ' אורית פישמן־אפורי, דקאנית בית הספר למשפטים במכללה למינהל: "אני וחבריי למכללות עומדים מאחורי המתווה המקורי, ולפני כחודש נודע לנו באקראי שהאוניברסיטאות לא יכולות לעמוד מאחוריו. יש פה פגם שורשי והנושא לא בשל. הוא הופך את הקערה על פיה".

גם פרופ' אמנון להבי, דקאן בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, הביע את התנגדותו. "לא נסכים לשום מתווה שבמסגרתו מוסדות מסוימים יצטרכו לשאת על גבם מוסדות אחרים. אם ההסכם המקורי לא קיים, נבקש להסיר את סעיפי הפרקטיקום, כי הוא מנגנון חסר שקיפות ונותן כוח ללשכה לקבוע הסדרים ראשוניים", אמר. "זה לא חוקי ולא חוקתי. ההסדר חייב להיות שוויוני. נעדיף שנה וחצי ולא נסכים להכנסה בדלת האחורית של הבחנה חסרת תוקף חוקי וחוקתי בין הגופים הפרטיים לציבוריים".

פרופ' אשר מעוז, דקאן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס, הוסיף: "מי שישלם בסוף הם הסטודנטים במכללות, ש–80%–90% מהם ממוצא סוציו־אקונומי נמוך. הוספת חצי שנה להתמחות אינה בשביל לשפר את המקצוע, אלא בשביל לחסום אותו מלאכותית. לא רק שנממן את הפרקטיקום, אלא שהסטודנטים שלנו יהיו אלה שהכי ייפגעו מהארכת ההתמחות — כי בניגוד לאלה שיש להם כסף, להם לא יהיה איפה להתמחות".

במהלך הדיון אמר נוה כי הפתרון של קיצור ההתמחות לבעלי תואר נוסף גובש לבקשת האוניברסיטאות והמכללות. "המוסדות הם שנהנים משכר הלימוד של התואר השני, ופתאום רוצים ליהנות בלי לשלם", אמר. "הסטודנטים לא צריכים לממן, כי הם משלמים על תואר נוסף, ולשכת עורכי הדין ודאי לא צריכה לממן". לאחר תום הדיון שהתקיים שלשום בוועדת החוקה, הודיעו דקאני הפקולטות למשפטים במכללות כי המכללות אינן מוכנות לממן את הקורס המעשי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#