פרשת בזק: אלוביץ' הורחק ל-60 יום, הנדלר שוחררה ממעצר הבית - אך עם מגבלות

אלוביץ' שוחרר ממעצר בית. השופטת רונית פוזננסקי כץ: "מצאתי קיומו של חשד סביר בנוגע לפרשות שנחקרות". הבוקר התקיים בבית המשפט השלום בתל אביב דיון בנוגע למעורבים נוספים בפרשה, ובהם אור אלוביץ', עוה"ד לינור יוכלמן והדירקטור עמיקם שורר

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטלה הנדלר ושאול אלוביץ'
סטלה הנדלר ושאול אלוביץ'צילום: ינאי יחיאל ואייל טואג

בדיון שהתקיים היום (ו') בבית משפט השלום בתל אביב, נקבע כי בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', ומנכ"לית החברה סטלה הנדלר, ישוחררו ממעצר הבית בו שהו בימים האחרונים, ושהוטל עליהם במסגרת חקירת רשות ניירות ערך בפרשת בזק. עם זאת, על אלוביץ' והנדלר הוטלו תנאים מגבילים, ואלוביץ' אף הורחק מהחברה ל-60 יום.

(עדכון אחרון: 12:07) רשות ניירות ערך ביקשה בדיון היום להאריך את התנאים המגבילים שחלים על חמישה חשודים מרכזיים בפרשת בזק, ביניהם בעל השליטה, שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ', ומנכ"לית בזק, סטלה הנדלר. השלושה שהו בימים האחרונים במעצר בית. הבוקר התקיים בבית המשפט השלום בתל אביב דיון בנוגע אליהם. שני חשודים נוספים שעניינם נדון היום הם מזכירת החברה, עוה"ד לינור יוכלמן והדירקטור עמיקם שורר.

בפתח הדיון הודיע עורך הדין ערן שחם שביט, נציג רשות ניירות ערך, כי הגיע להסכמה לשינוי של התנאים המגבילים בכל הנוגע לסטלה הנדלר. התנאים המגבילים יחולו במשך 60 יום. עם זאת הוא הדגיש כי יתכן שהרשות תבקש להאריך אותם בהמשך. בכל הנוגע לשאול אלוביץ' עורכי הדין לא הגיעו להסכמות מפני שלדבריהם העניין שלו הוא מורכב יותר מהאחרים.

על פי ההסכמות בעניינה, הנדלר, ששהתה עד עכשיו בתנאי מעצר בית, תשוב לעבודתה בבזק ביום א' - אך תימנע מכל עיסוק בענייני רגולציה של בזק ולא תהיה בקשר עם נושאי משרה בבזק ואנשי משרד התקשורת בנושא זה. היא תימנע גם מכל עיסוק בעסקות עם בעל השליטה אלוביץ' וגם בכל עיסוק בענייני יס, למעט בפעולות שיווק הקשורות ליס.   ההסכמות גובשו בין עורך דינה של הנדלר, נתי שמחוני (שהתפטר השבוע מייצוגו של מיקי גנור) - לנציג הרשות שחם שביט.

השופטת רונית פוזננסקי-כץצילום: אוליבייה פיטוסי

על הנדלר נאסר גם ליצור קשר עם חברי דירקטוריון בזק, היא תוכל לפעול מול הדירקטוריון רק באמצעות ממלא מקום יו"ר הדירקטוריון, דוד גרנות. הנדלר גם לא תהיה בקשר עם נושאי משרה בחברת חלל. היא נדרשת גם להתייצב בחקירה בכל עת. צו עיכוב היציאה מהארץ שחל עליה ימשיך לעמוד בתוקפו, והדרכון שלה יוחזק על ידי רשות ניירות ערך למשך 180 יום.

בעניינו של בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', עו"ד שחם שביט ביקש להסיר את מעצר הבית, ואולם עם זאת רשות ניירות ערך מבקשת להרחיק את אלוביץ' ל-90 יום נוספים מהחברה.

שחם שביט הדגיש: "בית המשפט נוכח כי המעשים שמיוחסים לחשוד התאפשרו בגלל תפקידו בחברות ויחסיו עם המעורבים האחרים. בית המשפט התרשם שקשה לתת אמון באלוביץ', שכן הוא והאחרים שעובדים תחתיו עבדו באופן עקבי מתחת לרדאר של שומרי הסף. בית המשפט ראה גם את הסתירות בגרסאות. לאלוביץ' יש יכולת השפעה על שאר המעורבים בפרשה, רובם הם עובדים שלו. אלוביץ, על פי החשד, פעל מתוך אינטרס כספי וידע לתגמל חלק מהעובדים שלו שסייעו לו. מעמדו ותפקידו הם אלה שמקנים לו את האפשרות לשבש את החקירה".

שחם שביט הוסיף כי ההרחקה נדרשת בגלל המעשים של אלוביץ' עצמם שמלמדים על חשש משיבוש הליכים על ידו. "לאלוביץ' יש כוח וסמכויות לתגמל, ולהזיז תפקיד בכל הנוגע לאנשים שנחקרו. הפרשה הזו היא פרשה מתגלגלת והמעגלים מתרחבים. אנחנו מעוניינים לתת חופש כדי לחקור ולא לפגוע בפעולותיו. אבל לחלק מהאנשים יש תפקידים צולבים, מי שיושב בבזק הוא מי שיושב ביורוקום וביס".

אור אלוביץ'צילום: עופר וקנין

השופטת רונית פוזננסקי כץ שאלה מה עוד עושה אלוביץ' מעבר לחלל, יס ובזק. עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר הסבירו כי לאלוביץ' אין ממלא מקום. "לצורך כיבוי שריפות בבזק מונה דירקטור חלופי אבל אין לו ממלא מקום", אמר חן.

חן התייחס לדבריו של שחם שביט והביע את התנגדותו לתנאי השחרור שהוא דורש: "נדמה לי שקרתה תקלה. אנחנו נמצאים כחודש לאחר תחילת החקירה, במהלכו ניתנו החלטות של בתי המשפט על בסיס הבקשות של הרשות להטלת תנאים מגבילים עד ה-27 ביולי. אנחנו נמצאים בתוך מסגרת בה הרשות מבקשת למעשה עיון חוזר בתנאים שכבר הוטלו ולכן המבחן צריך להיות נוקשה יותר".

חן הוסיף: "לא שמענו היום למה נדרשים 90 ימים לצורכי חקירה, הבקשה של הרשות היא להרחיק את אלוביץ' מבזק, במקום שאין עילה, וגם אם היתה היא מוצתה בבקשות הקודמות של הרשות".

לדבריו, "בחוק אין מסלול של הרחקה מהחברה, והרשות מבקשת להכניס את זה תחת התנאים המגבילים לשחרור בערובה. "אם הרשות היתה אומרת לי שיש להם בעיה, אבל הם צריכים עוד כמה פעולות חקירה מסוימות בימים הקרובים וצריכים שבוע שקט, לא היינו מגיעים לכאן. היינו מסכימים. אבל עצם העובדה שהם מבקשים 90 ימים בלי להניח תשתית מינימלית... למה הם צריכים כל כך הרבה ימים? הם לא יכולים להראות פעולות חקירה".

השופטת התייחסה לדבריו של חן ואמרה: "יש עוד הרבה אנשים שלא נחקרו בחברות, זו עובדה שצריך לקחת אותה בחשבון, הרי אם עובד זוטר או בכיר צריך להיחקר והאדם שהוא אמור לדבר עליו נמצא בחברה - זו בעיה".

ואולם חן המשיך לטעון כי פעולות החקירה שנדרשות לא מצדיקות אפילו לא חודש של הרחקה: "הם רוצים לחקור בתנאי מעבדה, אבל אנחנו מנסים לאזן את הנזק שנגרם לאלוביץ' שמשמש כיו"ר דירקטוריון פעיל, יש החלטות מהותיות שהוא נדרש להיות חלק מהן, מדובר בחברה של אלפי עובדים. אי אפשר לעקור אותו מהחברה ללא מידה", אמר חן.                       

השופטת לא השתכנעה: "אני לא יכולה לתת פיתרון כיררוגי בהתחשב במצעד הנחקרים".

חן הסביר כי הם ניסו להגיע לפתרונות אד הוק, כדי להמשיך לקיים את החברה. השופטת הסבירה את השינויים בתנאים המגבילים שהוחלו על אלוביץ' בחודש האחרון: "ברגע שיש פרשה חדשה שנחקרת יש לה משמעות ומשקל, וצריך לתת לה אותם. היה שחרור על סמך הפרשה הראשונה, ואחר כך היו פרשות נוספות והרשות עשתה אתחול של התנאים על סמך הפרשות החדשות שהתגלו".                        

השופטת הסבירה כי היא רואה היגיון בבקשת הרשות על פי דו"ח החקירה החסוי שהונח בפניה ובו פירוט של פעולות החקירה הנדרשות. עם זאת היא הדגישה כי היא חושבת ש-90 ימים הם זמן רב מדי - אך לדבריה יש להחיל את התנאים המגבילים לפרק זמן מסוים. "בסופו של דבר אלוביץ' עומד בראש הפירמידה והנוכחות שלו בחברה והיכולת שלו להשפיע היא משהו שיש לקחת אותו בחשבון".

חן ביקש לאפשר לאלוביץ' להשתתף בישיבות דירקטוריון של חלל בנוכחות של נציג מהרשות, זאת לנוכח הדומיננטיות שלו בחברה. ואולם השופטת הקשתה: "אתה מבין שהדומיננטיות הזו היא מה שמונע ממני לאפשר לו להיות בחברה". היא הוסיפה גם כי אין ביכולתה לחייב איש של הרשות להיות נוכח בישיבות. חן הציע להקצות לאלוביץ' עורך דין שיוצמד אליו כ"צל" וילווה אותו בכל ישיבה.

שחם שביט נציג הרשות השיב לדברים: "בדיון האחרון נקבעה עילת השיבוש כעילה מרכזית. מחלקת חקירות עובדת גם באוגוסט, התיק מלווה על ידי הפרקליטות. בכל הנוגע לבזק, בהתחלה היתה הסכמה שאלוביץ' יוכל לדבר עם הנדלר אבל מרגע שגילינו את המעורבות של הנדלר ההגבלות השתנו".

השופטת הדגישה כי יש לאפשר ליחידה החוקרת לחקור - ולדבריה יש להרחיק את אלוביץ לפחות ל-60 יום: "עד כה נמנעתי מלהגיד אמירות בנוגע לפרשה למרות החומר שנחשפתי אליו, אבל אני חושבת שיש לאפשר ליחידה החוקרת לחקור. אני לא רואה אפשרות שהוא מורחק לפחות מ-45 יום. אני ערה לצורך של אלוביץ' להגיע לדיונים חשובים ולהם יש לאפשר לו להגיע".

בסופו של ויכוח ארוך בין סנגורו של אלוביץ לנציג הרשות אמרה השופטת: "כבר בפתח הדברים אבהיר כי הדיון שבפניי נגע בעיקרו לבקשת הרשות להגביל את הרשות להתייצב בחברות יס ובזק ולהימנע מכל עיסוק הקשור לחברות אלה לתקופה של 90 ימים וחלל עד ה-4.8. בא כוח החשוד התנגד לבקשה זו, הרשות הגישה לבית משפט דו"ח סודי ובו פירוט של פעולות החקירה שהיא מבקשת לבצע בתקופה הזו, ושמצדיקות את הבקשה.

"בא כוח החשוד התנגד לבקשה זו והפנה בטיעוניו להיבט המשפטי שלא עולה בקנה אחד עם הבקשה. הוא טען כי לא התעוררו נסיבות חדשות שמצדיקות את הגשת הבקשה. הוא טען גם כי הנזק שעשוי להיגרם לחברות בהן החשוד משמש כבעל השליטה או כיו"ר הדירקטוריון, הנו חמור ביותר. הוא הפנה לכך שמדובר ביו"ר דירקטוריון פעיל שדעתו ועמדתו נדרשת בקבלת החלטות שונות ולפיכך הציע כי ליווי של עורך דין מלווה שיוכל לפקח על התנהלותו בחברות השונות ובדרך זו ניתן יהיה לצמצם את מספר הימים המבוקש".

השופטת המשיכה: "להשלמת התמונה יובהר כי נציג הרשות התנגד להצעה הזו. משהצדדים לא הגיעו להסכמה, עליי להכריע בסוגיות".

השופטת ציינה כי מצאה קיומו של חשד סביר בנוגע לפרשות שנחקרות. "ש לזכור כי לבית המשפט הוגש דו"ח סודי ובו פעולות החקירה שמבקשת הרשות לבצע, הן נוגעות לחשדות בנוגע לאלוביץ' ולחברות כולן, מן הטעם הזה הבקשה להרחקה מהחברות על פי הצרכים החקירתיים שהונחו בפניי".

"אשר לתקופה המבוקשת ולנזק שעשוי להיגרם לחברות ערה אני ערה לכך שעצם היעדרותו של יו"ר פעיל ובעל שליטה היא נזק שאין להקל בו ראש, עם זאת מונה ממלא מקום לתפקידיו של החשוד והוא יכול לעמוד עמו בקשר בכל הנוגע לניהול העניינים השוטפים וגם בסוגיות כבדות משקל".

בעניין זה לדבריה הטיעון שאלוביץ הוא יו"ר פעיל הוא טיעון שמצד אחד יש בו כדי להצדיק את צמצום התקופה המבוקשת, "אולם מנגד יש בו כדי לעלות בקנה אחד עם בקשת הרשות. העובדה שהחשוד הוא יו"ר דירקטוריון פעיל מלמדת על המעורבות שלו ועל כך שעשויה להיות לו מידת השפעה לא מבוטלת על עובדי החברות. בדו"ח שהונח בפניי נכתב כי בכוונת הרשות לחקור עובדים בחברות השונות, וכאשר החשש משיבוש קיים - יש לתת על כך את הדעת".

בסופו של דבר החליטה השופטת להיעתר לבקשת הרשות והורתה על הרחקת אלוביץ' מהחברות למשך 60 יום. עם זאת היא פסקה כי אלוביץ' יוכל להשתתף בדיונים חשובים בכפוף לכך שיתלווה אליו עורך דין מלווה. עם זאת היא פסקה כי אלוביץ' יוכל להשתתף בדיונים חשובים בכפוף לכך שיתלווה אליו עורך דין מלווה. אם הרשות לא תסכים לבקשה ספציפית שתעלה על ידי אלוביץ הוא יוכל לפנות לבית המשפט. היא פסקה כי אלוביץ' לא יוכל להתייצב בחברת חלל עד 4 באוגוסט ולא יוכל ליצור קשר עם נושאי משרה, חברי דירקטוריון ועובדים בחברה.

בכל הנוגע ליס ובזק נאסרה התייצבותו של אלוביץ  בחברות למשך 60 יום. כמו כן נאסר עליו ליצור קשר עם עובדי החברות, נושאי המשרה וחברי הדירקטוריון. הרשות תמשיך להחזיק בדרכונו של אלוביץ' ויוטל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ.

סנגורו של אור אלוביץ', דרור מתתיהו, הגיע להסכמות בנוגע לתנאים המגבילים שחלים עליו. אלוביץ' הבן ישוחרר ממעצר הבית, בין היתר נאסר עליו להתייצב בחברות יס ובזק למשך 60 ימים, כמו כן נאסר עליו ליצור קשר עם עובדי חברת יס ובזק, וכן להשתתף בישיבות דירקטוריון של חלל. הוא הורחק מחברת מחלל עד 4 באוגוסט,  ויוכל עד אז לדבר עם סמנכ"ל הכספים אבי לוי. אלוביץ' הבן יוכל לדבר עם אביו, שאול ורעייתו אורנה בנושאים שאינם קשורים לחברה.

אלוביץ' הבן לא יוכל להשתתף גם בישיבות דירקטוריון של יס ובזק. הוא נדרש להתייצב לחקירה ברשות על פי דרישה. כמו כן נקבע כי דרכונו יוחזק בידי הרשות למשך 180 יום, וצו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו יעמוד בתוקפו.

גם בכל הנוגע למזכירת בזק, לינור יוכלמן, הושגו הסכמות לפיהן היא תימנע מכל עיסוק בענייניהן של בזק ויס למשך 90 יום. כמו כן נאסר עליה ליצור קשר עם המעורבים בחקירה ועם עובדי משרד התקשורת. גם דרכונה של יוכלמן יוחזק על ידי הרשות למשך 180 יום וצו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל עליה ימשיך לעמוד בתוקפו.

אשר לדירקטור עמיקם שורר, אמר שחם שביט כי הוא מהווה את ידו הארוכה של אלוביץ' וכי המעורבות שלו היא רבה. השופטת הסכימה כי מתעורר הרושם שעבודתו של שורר היתה רחבה יותר מההגדרה היבשה של תפקידו, וכי נוצר קשר משמעותי בינו לבין אלוביץ - כך ששורר היה למעשה יד ימינו.

לדברי השופטת, מהמסמכים שהוצגו עולה חשד סביר בכל הנוגע לשורר. עם זאת פסקה פוזננסקי כץ כי ניתן להורות על השבתו לבזק בתפקידו כסמנכ"ל פיתוח עסקי וקשרי משקיעים, אלא שזה יהיה התחום היחיד בחברה שבו יותר לו לעסוק. בנוגע לשאר החברות, ביניהן yes וחלל, קבעה השופטת כי שורר יורחק מהן למשך 60 יום. בנוסף נאסר עליו ליצור קשר עם כלל המעורבים בחקירה בנוגע לנושאים הקשורים לחקירה, וכן עם חברי דירקטוריון בקבוצת בזק, עם עובדי החברות בקבוצה ועם נושאי משרה בה. כמו כן נאסר עליו ליצור קשר עם אנשי משרד התקשורת. עוד נקבע כי הרשות תמשיך להחזיק בדרכונו של שורר למשך 180 יום, וצו עיכוב היציאה מהארץ יעמוד בתוקפו.

החשדות: מרמה בנסיבות מחמירות, עבירות דיווח

החמישה שעניינם נדון היום בבית המשפט חשודים (כל אחד לפי חלקו) בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ושיבוש הליכי משפט.

החקירה הפלילית שמנהלת באחרונה רשות ניירות ערך באינטנסיביות, נפתחה בעקבות חשדות שנוגעים לעסקה בשווי כמיליארד שקל, שנחתמה במארס 2015 ובמסגרתה השלימה בזק את רכישת חברת yes. הרשות חושדת כי נושאי משרה בבזק ו-yes ביצעו פעולות מלאכותיות בקשר לעסקה, באופן שהשפיע על דיווחיה של בזק. תוך כדי החקירה החשדות הסתעפו, ובהמשך הודיעה הרשות על התרחבות החקירה גם לעסקת מתן שירותי תקשורת לוויינית בין חלל תקשורת לבין yes.

כעת עומדים על הפרק גם חשדות נוספים. אחד מהם נוגע להפעלת גורמים שעובדים בחברות השונות או נושאי משרה, סביב עסקות בעלי עניין בבזק. ישנו גם חשד להעברת מסמכים והוצאת חומרים מסווגים בין החברות. ויש גם פרשה נוספת בה מעורב מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה (מומו) פילבר, שגם הוא נעצר בפרשה ומצוי במעצר בית. פילבר חשוד בכך שפעל לצורך קידום עניינה האישי של בזק.

בעל השליטה אלוביץ' חשוד בכך שפעל בניגוד עניינים בכובעו כבעלים של יורוקום וכבעל השליטה בבזק. באשר לעסקה לרכישת מניות yes, הוא חשוד במעורבות בביצוע הפעולות המלאכותיות שהשפיעו על הדיווחים של בזק. אלוביץ' חשוד גם בהפעלת מנכ"לית בזק הנדלר, וכן גורמים נוספים, כדי להשפיע בזמן אמת על תהליכים עסקיים של בזק שמיטיבים עמו.

אלוביץ' חשוד גם בעבירות דיווח וטוהר המידות הנוגעות לקשר בינו לבין פילבר, ובהעברת מסמכים והוצאת חומרים מסווגים מבזק. פילבר פעל, על פי החשד, לקידום האינטרסים של בזק במשרד, והעביר לבעלי תפקידים בחברה מסמכים מסווגים וניירות עמדה פנימיים. לטענת הרשות, אלוביץ' והחשודים הנוספים מבזק נהגו להעביר את עמדתם על גבי מסמכים אלה, כשהם כוללים תיקונים התואמים את הצרכים האסטרטגיים שלהם. תיקונים אלה, נטען, קיבלו במקרים מסוימים ביטוי בתוצרים הסופיים.

בנו של אלוביץ', אור, שמכהן בין היתר כדירקטור בבזק ו-yes וכיו"ר הדירקטוריון בחלל תקשורת, חשוד גם הוא בפרשה. הטענות נגדו מתמקדות בכך שכאשר היה אחראי על המשא ומתן מטעם יורוקום בעסקות בעלי העניין, יחד עם אביו ועם עמיקם שורר, הם קיבלו מיוכלמן, מזכירת בזק, והנדלר המנכ"לית, מסמכים ופרטים שנדונו בוועדות הבלתי־תלויות לצורך בדיקת כדאיות עסקות בעלי העניין של רכישת yes וקבלת השירותים מחלל תקשורת. אלוביץ' הבן חשוד גם בפרשה הנוספת של קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת.

המנכ"לית הנדלר, על פי הנטען, ניצלה את מעמדה בוועדות הבלתי־תלויות ואת הגישה שלה לפרטי המשא ומתן, והעבירה לשאול אלוביץ' ואנשיו ביורוקום - הנמנים על הצד הנגדי בעסקה - פרטים ומסמכים חסויים שנדונו במסגרת הוועדות. בנוסף, כך על פי הרשות, היא פעלה בהתאם להנחיות שקיבלה מאנשי יורוקום ליזום ולסכל מהלכים כדי לקדם את האינטרסים של יורוקום במסגרת העסקות. הנדלר חשודה גם במעורבות בפרשה הנוספת של קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת.

מזכירת החברה יוכלמן, שנחשבת לאשת סודו של אלוביץ', חשודה בכך שניצלה את מעמדה בוועדות הבלתי־תלויות, העבירה מידע וקיבלה טובת הנאה כלכלית- בונוס. מתוקף תפקידה היא ריכזה את עבודת הוועדה הבלתי־תלויה, ולפי החשד ניצלה את הנגישות שלה למסמכים ולמידע, שאותם העבירה לאלוביץ' ואנשיו. בנוסף נטען כי היא פעלה יחד עם הנדלר, בהתאם להנחיות שקיבלה מאנשי יורוקום ליזום ולסכל מהלכים כדי לקדם את האינטרסים של יורוקום במסגרת העסקות.

שורר, שנחשב ליד ימינו של אלוביץ', כיהן בתקופה הרלוונטית כדירקטור בבזק, בחלל תקשורת וב-yes, וכסגן יו"ר יורוקום תקשורת. במארס מונה למנהל פעילות אסטרטגיה ופיתוח עסקי של בזק, והתפטר מתפקידיו האחרים.

החשדות שנחקרים בנוגע אליו נוגעים למידע שהועבר לאנשי יורוקום מהוועדות הבלתי־תלויות, והוא אף היה מעורב בפרשה הנוגעת למשרד התקשורת. בנוגע להעברת המידע מהוועדות, טוענים ברשות כי שאול אלוביץ', בנו אור ושורר, שהיו אמונים על המשא ומתן עם בזק, זכו כתוצאה מפעילותם ב"יתרון בלתי־הוגן על פני ציבור המשקיעים ועל פני חברי הוועדות הבלתי־תלויות במסגרת המשא ומתן שנוהל בקשר לעסקת yes וחלל, ותוך ניגוד עניינים חמור בין תפקידיהם, תוך 'זיהום' היורד לשורשן של העסקות ואגב ביצוע של עבירות פליליות חמורות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker