"יש עבריינים שנהנים מתנאי לוקסוס": החלטת בג"ץ יכולה לעלות מיליארדים – או לשנות את בתי הכלא

שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, קבע כי שטח המחיה המינימלי של אסירים יהיה 3 מ"ר בתוך תשעה חודשים, ו–4.5 מ"ר בתוך שנה וחצי. העלות המוערכת: קרוב ל-3 מיליארד שקל

יסמין גואטה
יסמין גואטה
כלא איילון
כלא איילוןצילום: דן קינן
יסמין גואטה
יסמין גואטה

בתוך תשעה חודשים אמורה המדינה לדאוג לכך ששטח המחיה של אסירים יהיה 3 מ"ר לפחות, בתוך שנה וחצי הוא אמור להיות 4.5 מ"ר - כך קבע אתמול שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

רובינשטיין בחר לסיים כהונה של 13 שנה בבית המשפט העליון בשתי עתירות שעוסקות בזכויות אדם, שאת פסקי הדין שלהן הקריא בטקס הפרישה. אחת מהן עוסקת בעתירה בעניין תנאי הכליאה של האסירים, ועתירה נוספת מבקשת לבטל את האיסור על הכנסת ציוד למתקן חולות.

"שטח המחיה הממוצע לאסיר הוא כיום 3.1 מ"ר בלבד. בשטח זה 'הכל כלול' - הוא כולל את המיטות (כ–1.5 מ"ר), שטחי האחסון וכן שטחי השירותים והמקלחת", נכתב. רובינשטיין קובע כי השטח הזה, המוקצה כיום לאסיר ולעצור, אינו עולה בקנה אחד עם פקודת בתי הסוהר ועם חובתה של המדינה להבטחת הזכות לקיום אנושי בכבוד של האסיר והעצור כחלק מהזכות לכבוד.

נתונים בתכבה

האם ההחלטה הזאת ישימה מבחינה כלכלית? כבר בתגובה שהגישה המדינה לעתירה היא הדגישה כי הבטחת שטח תא ממוצע של 4.5 מ"ר לכל אסיר תחייב בינוי מתקני כליאה חדשים בהיקף נרחב, ריווח מקומות כליאה קיימים והוספה של יותר מ-1,300 תקני כוח אדם, בעלות מוערכת של 2.7 מיליארד שקל. עוד טען שב"ס כי בניית בית סוהר חדש עם 1,000 מקומות יעלה למדינה כ-350 מיליון שקל. עמדת המדינה היתה כי הדרישה להגדלת שטח המחיה של כל אסיר בבת אחת היא דרמטית, ומצריכה הירתמות תקציבית משמעותית.

רובינשטיין מודע להשלכות הכלכליות העצומות של ההחלטה שלו, ואף ציין זאת בפסק דינו. "השלכות הכרעתנו ברורות", כתב. "כפי שציינה המדינה, הגדלת שטח המחיה באופן מיידי, יהא בה כדי להטיל נטל משמעותי על המדינה". הוא ציין כי דרך המלך היא שהמדינה תפעל לשיפוץ והרחבה של מתקני המאסר והמעצר, אך הדגיש כי זו אינה האפשרות הבלעדית העומדת בפני הרשות המחוקקת והמבצעת לפתרון הבעיה.

רובינשטיין מציע, למשל, להפחית את מספר המעצרים, וליישם את הצעות ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים. בין השאר, הציעה הוועדה להסמיך את ועדת השחרורים להעביר אסירים לריצוי מאסרם בהוסטלים (בתי מעבר), להגדיל את משך עבודות השירות משישה חודשים לתשעה (תיקון חוק העונשין), להשית יותר מאסרים על תנאי וקנסות גבוהים יותר וכן לשקול הרחבה של השחרורים המוקדמים.

נתונים בתכבה

"אין שוויון בין האסירים"

"לא ניתן לפתור את הבעיה באמצעות בינוי. הדרך היחידה היא חלופות למעצרים, ולכן ההחלטה ככל הנראה לא צפויה להטיל נטל כספי משמעותי", אומר פרופ' אורן גזל־אייל מאוניברסיטת חיפה. "ייתכן בטווח הבינוני שההחלטה הזאת דווקא תוביל לחיסכון במשאבים, כי עלותו של מאסר כיום היא 120 אלף שקל לשנה, וחלופות המאסר עולות הרבה פחות".

עם זאת, גזל־אייל הדגיש כי יש צורך להשקיע בבתי הסוהר בלי קשר לרמת הצפיפות. "יש בבתי הסוהר מבנים מתקופת המנדט הבריטי, ויש צורך בהשקעת כספים משמעותית כדי להעלות את חייהם של האסירים לרמה אנושית. בעיות הצפיפות והתנאים גורמים לאסירים להיות אלימים יותר ולצורך גדול יותר בהשקעה בביטחון".

עו"ד גלעד ברנע, שהוביל את העתירה לביטול ההפרטה של בתי הסוהר, מוסיף כי החשיבות בפסק הדין הזה נוגעת גם לכך שהטענה של עלויות תקציביות אינה טענת הגנה קבילה נגד הגנה וקיום זכויות אדם. לדבריו, העלות הכלכלית בפועל תהיה פחותה מהנטען. "ממילא היה על המדינה לסגור ולהרוס מזמן את בתי הסוהר מתקופת המנדט ולבנות במקומם בתי סוהר מודרניים. כך שהם יעשו מה שהם חייבים לעשות", הוא אומר.

"בנוסף, בתקציבי המשרד לביטחון פנים ו קיימים די מקורות למימוש פסק הדין, ועתה הם ינותבו לשם קיום זכויות אדם בסיסיות". ברנע מציין גם את חוסר השוויון בין האסירים. "יש עבריינים שנהנים מתנאי לוקסוס מפלים - העבריין אהוד אולמרט למשל. צריך גם לשאוף לקיים שוויון בין האסירים".

תא בכלא איילון ברמלהצילום: דן קינן

"התנאים הירודים מקשים על שיקום"

העתירה הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ורופאים לזכויות האדם, ועסקה בתנאי הכליאה של אסירים ועצורים בישראל. נטען בה כי שטח המחיה המסופק כיום למרבית האסירים והעצורים פוגע בזכותם לכבוד, לשלמות הגוף והנפש ולפרטיות באופן שאינו מידתי, ובלי הסמכה חוקית מפורשת.

מנתונים עדכניים מטעם מינהל התכנון בשירות בתי הסוהר שהוזכרו בפסק הדין, עולה כי שטח התא הממוצע לאדם האסיר בישראל הוא כיום 3.16 מ"ר. במסגרת זו, כ-21% מהאסירים מוחזקים בתאים שבהם שטח התא הממוצע לאסיר גדול מ-4.5 מ"ר, כ-18% מוחזקים בתאים שבהם שטח התא הממוצע לאסיר נע בין 4 ל-4.5 מ"ר, וכ-61% מוחזקים בתאים שבהם שטח התא הממוצע לאסיר קטן מ-4 מ"ר, ושני שליש מאלה - כ-40.5% מכלל האסירים - מוחזקים בתאים שבהם שטח התא הממוצע לאסיר קטן מ–3 מ"ר. חישוב שטח המחיה כולל את שטח התא כולו, לרבות מיטות וארונות, וכן את שטחי השירותים והמקלחת, ככל שאלה נמצאים בתוך התא.

בעיית הצפיפות בבתי הסוהר אינה חדשה. במשך השנים הוקמו ועדות שונות שדנו בנושא. ב-2013 פורסם דו"ח מיוחד של הסניגוריה הציבורית בנושא הצפיפות במתקני הכליאה, שבו הוצגו נתונים ודוגמאות שהעידו על כך שהצפיפות בבתי הסוהר במדינת ישראל היא מהקשות בעולם המערבי. הדו"ח ניתח בהרחבה את שורשי בעיית הצפיפות במתקני הכליאה וסיבות העומק העומדות ביסודה, וכן תיאר את השלכותיה השליליות על מצבו של האסיר ועל הציבור בכללותו.

רובינשטיין הודה כי לאורך השנים, החל מכהונתו כשופט בבית המשפט המחוזי, ובמיוחד בימיו כיועץ משפטי לממשלה ובכהונתו בבית המשפט העליון, הוא ראה חשיבות בבחינת תנאי מחייתם של אסירים, באמצעות ביקורי פתע תכופים שערך . הוא עשה את זה תוך בחירה ספונטנית של בית הסוהר, וגם ביקש כי כל המתמחים בלשכתו יראו בית סוהר מבפנים.

מבחינת הסניגוריה הציבורית, מדובר בתופעה הכרוכה לא רק בפגיעה בכבודם, בבריאותם ובשלומם של האסירים והעצורים ובזכויותיהם הבסיסיות, אלא שיש לה גם השלכות על הציבור הרחב, שכן החזקת אסירים בתנאי צפיפות קשים מנשוא פוגעת בסיכוי שהם יחזרו למוטב עם שחרורם. אתמול בירכו בסניגוריה הציבורית על ההחלטה.

"לאורך השנים, הסניגוריה שבה והתריעה כי אלפי אסירים ועצורים בישראל שוהים בתנאי צפיפות חמורים ובלתי־אנושיים, המגיעים לכדי 2 עד 3 מ"ר לאסיר בלבד, ולעתים אף פחות מכך", אומרים בסניגוריה. "בהחלטה חשובה ותקדימית, בית המשפט העליון שוכנע כי כצעד ראשון לתיקון בעיית הצפיפות יש לקבוע שטח מחיה מינימלי לאסיר, העולה בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים וימומש תוך פרקי זמן סבירים".

כבר במהלך הדיונים בתיק הציעה המדינה כמה פתרונות שגיבשה, אך אף אחד מהם לא פתר את הבעיה. כך למשל, באפריל נמסר על הקמת בית סוהר חדש במקום כלא הנשים נווה תרצה בהיקף של 311 מקומות כליאה ובעלות של 171 מיליון שקל. בשב"ס ציינו בהקשר זה כי נכון להיום שטח המחיה המוקצה לאסירות בנווה תרצה הוא 3.1 מ"ר בממוצע, בעוד בניית מתקן חדש תביא להגדלת שטח המחיה לכ–6.5 מ"ר.

בנוסף עידכן שב"ס על תוכנית לריווח תאים בחלק ממתקני הכליאה הקיימים, באמצעות הוצאת 200–500 מיטות פנויות. כמו כן נמסר כי שב"ס, בשיתוף משרד האוצר והמשרד לביטחון פנים, יתחילו בתכנון מפורט להקמת בית סוהר חדש, בנוסף למתקן המיועד לאסירות, בצד סגירתו של בית סוהר ישן. לצורך תכנונו המפורט של המתקן יוקצה סכום של עד 15 מיליון שקל, שיידון במסגרת התקציב ל–2019, ותוכנית המתאר שלו כבר מאושרת.

כלא איילון
כלא איילוןצילום: דן קינן

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ