גם בנק ישראל זקוק לוועדת החקירה - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם בנק ישראל זקוק לוועדת החקירה

דחיית הסדר החוב של פישמן ושליחתו להליך פשיטת רגל לא תחשוף את הכשל שגרם לתופעת הלווים הגדולים והממונפים בשני העשורים האחרונים בישראל. אף שפירסם באחרונה מסמך המתייחס לנושא - גם לבנק ישראל אין מושג מה הוביל לפרשת פישמן

18תגובות
איתן כבל ואיילת נחמיאס־ורבין, בשבוע שעבר
אמיל סלמן

לבנקים יש הרבה מה להסתיר בכל הקשור לגלגול המתמשך של חובותיו של אליעזר פישמן. העובדה שגם בשבוע שעבר נמנעו מלשלוח נציגים לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, כמעט עשרה חודשים אחרי שהחלה להתגלגל פשיטת הרגל של פישמן בבית המשפט, מעידה עד כמה הפרשה אינה נעימה להם.

הפרשה אינה נוחה גם לבנק ישראל. המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לא הופיעה לדיון שכינס יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) בשבוע שעבר, אלא שלחה לשם את נציגה. רק בסוף השבוע הרימה בר את הכפפה והודיעה לראשונה כי היא מקדמת בברכה ועדת חקירה פרלמנטרית.

נתונים בתכה

הקריאה להקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לנסיבות קריסתו של פישמן הועלתה לראשונה ב-TheMakrer לפני כעשרה חודשים. גם דחיית הסדר החוב של פישמן ושליחתו להליך פשיטת רגל לא תחשוף את הכשל שגרם לתופעת הלווים הגדולים והממונפים בשני העשורים האחרונים בישראל.

הנאמן שימונה לפישמן, אם יוכרז פושט רגל, מוסמך לחקור את עסקיו של פישמן ולזמן לחקירה גורמים שהיו קשורים אליו כדי לעמוד על היקף נכסיו האמיתי, אך זה רחוק מלהספיק. השאלות הקשות יותר הן כיצד הצליחו בעלי עסקים לצבור חובות עצומים ולהמשיך לגלגל אותם תוך הגדלת המינוף העסקי. ובעיקר: מדוע הבנקים לא רק שלא עצרו את חגיגת החוב, אלא אפילו עודדו אותה. רק ועדת חקירה יכולה אולי להפיק לקחים מערכתיים מהפרשה.

בספטמבר האחרון פירסם בנק ישראל מסמך הבוחן את מצב הלווים הגדולים במשק ואת חשיפת הבנקים הגדולים ללווים האלה. המסמך פורסם רק ימים אחדים לאחר הקריאה לחקור את הנסיבות שאישרו את תופעת פישמן - שאינו הטייקון היחיד שזכה ליחס מלטף מהבנקים, למרות חובות תופחים והולכים.

חדוה בר. הכשלים אינם רק חלק מההיסטוריה
אמיל סלמן

כבר בספטמבר טען הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את מה שחדווה בר חזרה עליו בערוץ 2 ביום שישי האחרון: הכשלים שייכים להיסטוריה, בהווה צומצמה החשיפה של הבנקים ללווים הגדולים, בהווה הבנקים אינם מפלים לרעה בין טייקונים לציבור הרחב. ואולם, מאז ספטמבר נוכח הציבור לדעת שהכשלים אינם חלק מההיסטוריה, הם חלק מהווה.

למשל, לפי נתוני בנק ישראל האשראי לקבוצת 20 הלווים הגדולים במשק מגיע לכ-140 מיליארד שקל, שהם כ-15% מכלל תיק האשראי של הבנקים. בספטמבר כתבה המפקחת על הבנקים: "חשוב לציין שנכון להיום, מרבית האשראי הבנקאי בקבוצות הלווים הגדולות הוא אשראי תקין - כלומר, אשראי שניתן לחברות בעלות יכולת פירעון לשירות החובות - ואילו מקצתו (כ-5%) הוא אשראי שמוגדר 'בעייתי' (שמשמעותו שקיים סיכוי פוטנציאלי או ממשי לכך שלא כל החוב יוחזר)". המפקחת כתבה אז: "חשוב לציין כי רישום ההפסדים בבנקים בחלק גדול מהמקרים לא כלל ויתור משפטי כלפי החייב, לכן הבנקים עדיין מנהלים מאמצי גבייה בגין הפסדים אלה וייתכן שחלקם ייגבו בעתיד".

המסמך של הפיקוח על הבנקים יוצר את הרושם שהבנקים לא ירפו מלווים גדולים שיש להם חובות משמעותיים, ושואל שאלה רטורית: "מדוע ללווים הגדולים מבצעים הסדרי חוב, והלווים הקטנים נדרשים לשלם את הלוואותיהם עד תום?". על השאלה הוא משיב כך: "הנתונים מצביעים דווקא על מצב הפוך. יחס הסדרי חוב ליתרת החוב גבוה יותר בקרב לקוחות פרטיים לעומת לקוחות עסקיים". ובכל זאת, במקרה של פישמן נאלצה בר עצמה להתקשר לראשי הבנקים כדי לוודא שלא יסכימו להסדר חוב שהסכום הנפרע בו כה נמוך עד שקשה להבין מדוע הוא עדיף על הליך פשיטת רגל.

במסמך הלווים הגדולים ניסה בנק ישראל להסביר מדוע התגלגלו החובות של פישמן ודומיו לאן שהתגלגלו. המפקחת על הבנקים הסבירה כי ההלוואות ניתנו בין היתר בגלל הסתנוורות של ראשי הבנקים - שאמורים להיות הגורמים המקצועיים ביותר במתן אשראי וניהול סיכונים במשק - מהטייקונים. "אפקט הילה", קרא לכך הפיקוח על הבנקים.

במסמך הוסבר כי "תרמה להעלאת הסיכון באותם מקרים השפעת התחרות העזה על היקפי הפעילות שהתחוללה באותן שנים בין הבנקים הגדולים וגם בין הבנקים והגופים המוסדיים, והשפעת 'אפקט ההילה' של מספר לווים גדולים, תוך הסתמכות על שמו של הלווה ועל הניסיון הקודם בעמידה בהחזרי חובות העבר".

ואולם, בנק ישראל הודה למעשה כי אין לא מושג מה באמת הוביל לתופעת פישמן ושות'. "למעט במקרים חריגים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, הגם שיכולת הפיקוח לבדוק זאת בכלים שברשותו היא מוגבלת".

אם היכולת של אגף הפיקוח על הבנקים להגיע לחקר האמת מוגבלת, זה המקום לוועדת החקירה. ועדה כזו יכולה לנסות לברר לא רק מה גרם באמת לאפקט ההילה, אלא גם מהם הכלים שצריך לתת למפקחים הבאים על הבנקים כדי שיוכלו לשים את האצבע על הדופק של האשראי שמעניקים הבנקים לקבוצות הגדולות במשק ולוודא שהיחס אליהן משקף לא רק את ההילה של העומדים בראשן - אלא גם את הסיכון הפיננסי והמערכתי שטמון בהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם