בנק הפועלים פוצץ את תספורת הענק של פישמן – אז למה הוא כל כך מפחד?

דירקטוריון בנק הפועלים יתכנס היום כדי לאשר את המלצת ההנהלה שלא לאשר את הסדר החוב עם פישמן — כמה ימים בלבד אחרי שהביע בו תמיכה ■ הבנק, שהתמהמה שנים בטיפול בחובות פישמן, הקשיח עמדות רק בעקבות מהלך נחוש של רשות המסים ולחץ תקשורתי כבד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אליעזר פישמן ושרי אריסוןצילום: מוטי מילרוד

שעה אחת בלבד אחרי שהסתיימה אסיפת הנושים של אליעזר פישמן ביום שני, שיגרה דוברת בנק הפועלים הודעה לקונית שבה הבהיר הבנק כי אין מקום להסדר חוב עם פישמן — וכי עמדת הבנק היא כי יש לקדם הליכי פשיטת רגל ומימוש נכסים. ההודעה התקבלה כהפתעה, שכן באסיפת הנושים הסכימו עורכי דינו של הבנק לנהל עם המנהל המיוחד, עו"ד יוסי בנקל, כדי לבחון היתכנותו של הסדר הנושים.

דירקטוריון הפועלים, בראשות היו"ר עודד ערן, צפוי להתכנס היום בכדי לאשר את המלצת הנהלת הבנק שלא לאשר את ההסדר. הבנק, המנוהל על ידי אריק פינטו, הוא הנושה הגדול ביותר של פישמן.

הסכם העקרונות שנחתם בין בנקל לעורך דינו של פישמן, שולי גולדבלט, כולל התחייבות של משפחת פישמן לתשלום של 140 מיליון שקל בלבד מתוך חובות של 1.7 מיליארד שקל, ומגלם תספורת ענקית של עד 92%. בנקל וגולדבלט הציגו שלשום באסיפת הנושים את עקרונות ההסכם, שכולל לא מעט תנאים מתלים והרבה חוסר וודאות. בנוסף, ההסכם אינו כולל הסבר מפורט בנוגע לכמה יתרום כל אחד מבני המשפחה לקופת המנהל המיוחד.

במהלך האסיפה הביעו עורכי הדין תהיות בנוגע להסכם. עו"ד מזי רנצלר, נציגת רשות המסים, הדגישה באסיפה כי בהסדר יש הרבה חורים. היא ביקשה הערכות שווי לנכסים ולחברות בכדי שברשות המסים יוכלו לאמוד את סיכויי הגבייה. רנצלר ביקשה גם כי המנהל המיוחד יציג לנושים חלופת גבייה בהליך האלטרנטיבי להסדר, כלומר מתן צו פשיטת רגל לפישמן, וזאת כדי שיוכלו לבחון את כדאיותו.

אריק פינטוצילום: ניצן זוהר / דוברות

רנצלר הביעה באסיפת הנושים הסתייגויות גם בנוגע לתרומה של האשה והילדים להסדר. נטען כי מדובר בתרומה מזערית, ובפרט בכל הנוגע לדירת המגורים בסביון, וכן הסתייגה גם מלוח הסילוקין לפריסת החוב למשך חמש שנים. בנוסף ברשות המסים מתנגדים גם לתנאים המתלים בהסכם שדורשים אישור מראש לקיזוז הפסדים מרשות המסים.

כעת, עם התנגדותו של בנק הפועלים, ייאלץ בנקל לפנות חזרה לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, בבקשה נוספת לפשיטת רגל. אורנשטיין יצטרך להכריע אם לקבל את עמדת הפועלים כבר עכשיו, או להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן בניסיון לשפר את תנאי ההסדר.

האם הפועלים באמת שלם עם ההחלטה שקיבל ונחוש להתקדם עד שפישמן יוכרז כפושט רגל, או שמדובר בהצגה ובתרגיל של יחסי ציבור שנובע מהלחץ הציבורי שמופנה באחרונה לכיוון הבנקים, שפישלו לאורך השנים בטיפול בחובותיו של פישמן שזכה מהם ליחס VIP?

לדברי עורך דין בכיר המקורב לבנקים, "בנק הפועלים נבהל מזה שכל התקשורת עטה עליו ואמר 'מה אני צריך את זה'. התחושה היא כמו בקולוסיאום של רומא העתיקה — הקהל דורש קורבן, ומנסים לרצות אותו".

אסיפת הנושים במשרדי הכנ"רצילום: אייל טואג

ואולם לדבריו, המטרה של הבנק היא להנמיך את הלהבות בשלב הזה ולחתום על ההסדר כשדעת הקהל תוסח. "פישמן יוכרז כפושט רגל ובנק הפועלים יחכה למהומה הבאה — הסדר החוב של לבייב למשל — כדי לחתום על הסכם דומה. בחסות המהומה הבאה הוא יציג את ההסכם כמשהו שונה לגמרי".

"אריק פינטו אינו חבר של אף טייקון"

מקורבים להפועלים ניסו להעביר אתמול מסר כי פינטו, שנכנס לתפקידו ב–1 באוגוסט 2016 במקומו של ציון קינן, וגם היו"ר החדש ערן, אינם חברים של טייקון כזה או אחר, וכי ההחלטות בבנק מתקבלות על סמך שיקולים כלכליים ומקצועיים בלבד.

עם זאת, לאור הניסיון של העשור האחרון (בתקופתו של קינן), ולאור היחס הרך שהפגין הפועלים כלפי פישמן, קשה שלא לתהות אם הכוונות של הבנק אכן אמיתיות, שכן הפועלים לא עשה שום צעד אופרטיבי מול פישמן כדי לגבות את חובותיו — בדומה ליחס שאליו זכה גם נוחי דנקנר, ולהבדיל מהיחס הנוקשה שאליו זכו מוטי זיסר ושרגא בירן.

אפילו את השליטה בחברה קטנה כמו טן, המחזיקה בפחות מ–50 תחנות דלק, פועלים שוקי הון — זרוע בנקאות להשקעות של הפועלים — לא הצליחה למכור ביחד עם פישמן במשך כשלוש שנים, ורק באחרונה הכונסים של הפועלים מכרו אותה תמורת מחיר נמוך של כ–137 מיליון שקל.

אלמלא המהלך של רשות המיסים, שהתחילה באוגוסט 2016 בהליכי פשיטת רגל נגד פישמן, סביר להניח כי הפועלים היה ממשיך להתמהמה בהליך מימוש שיעבודים שהחזיק כנגד חובותיו של פישמן. הבנק לא יזם את הבקשה לפשיטת רגל, למרות שפישמן לא שילם את חובותיו במשך שנים. רק אחרי שרשות המסים סללה את הדרך הוא פנה לבית המשפט בבקשה להצטרף להליכים — שבועיים לאחר פרישתו של קינן. הבנק גם ניסה לדחוף את מינויו של עו"ד פיני רובין, שמייצג אותו כמנהל מיוחד.

בהמשך, הבנק גם תמך בבקשתו של פישמן להעביר את התיק לגישור אצל השופטת בדימוס, ורדה אלשיך. גם שאר הבנקים הסכימו לכך, אך נוכח התנגדותה של רשות המסים, דחה אורנשטיין את הבקשה. בדצמבר 2016 הציג פישמן הסדר נושים ראשון, שבו התחייב לשלם כ–85 מיליון שקל בלבד מתוך סכום עתק של 1.7 מיליארד שקל שהוא חייב לנושיו — כלומר תספורת של כ–95%. רשות המסים התנגדה בתוקף להסדר, והדגישה כי מדובר ב"ניסיון נוסף לייצר לפישמן מסלול חדלות פירעון VIP, שנועד למנוע ממנו את 'עוגמת הנפש' של בדיקה וחקירה יסודית של נסיבות הקריסה". הבנקים, לעומת זאת, לא התנגדו.

במארס הגיש המנהל המיוחד בנקל בקשה להכריז על פישמן כפושט רגל. בדיון בבית המשפט הסביר כי בני משפחת פישמן מנהלים מולו מלחמת התשה ומונעים ממנו לבצע את הבדיקות הנדרשות. הוא מתח ביקורת גם על התנהלות הבנקים, וציין כי הם מתנגדים לכל בקשה שהוא מגיש. בנקל הדגיש כי עד כה היו אלה רחמי הבנקים בלבד שמנעו את פירוקן של חברות הקבוצה וההכרזה הפורמלית על פישמן כפושט רגל. בדיון שהתקיים בבית המשפט בעקבות הבקשה הזו רק רשות המסים תמכה בבקשתו של בנקל, שאר הנושים, ובראשם הבנקים הפועלים ולאומי, השאירו את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

עד כה מימש הפועלים נכסיו של פישמן בכ–250 מיליון שקל. הבנק מתקשה למצוא קונה למניות המועטות שמשועבדות לו בקבוצת ידיעות אחרונות (כ–34%), ומסיבות השמורות לו מעדיף להמתין להתאוששות בחברת הקמעונאות הום סנטר (כ–90%) — שהשווי של מניותיה כיום הוא אפסי.

לאומי השיג את הבנקים האחרים

גם בנק לאומי, המנוהל על ידי רקפת רוסק־עמינח, מתנגד להסדר שגובש בין משפחת פישמן לבנקל, ושלח לבנקל מכתב בתחילת השבוע, שבו הוא דרש לקבל הבהרות והסברים לגבי המתווה. כבר בתחילת 2015 פתח לאומי בהליכי מימוש של חלק מהשעבודים שניתנו לו על ידי פישמן. כך, בתחילת 2016 הוציא לאומי את פישמן מהשליטה בנכס המרכזי שהיה לו — חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים.

במשך שנים ארוכות פרע פישמן ללאומי סכומים גבוהים מאוד של מאות מיליוני שקלים, ולטענת ראשי לאומי, זו היתה הסיבה כי הבנק לא נקט במימוש נכסיו קודם לכן. ואולם החלטה זו התבררה כמוטעית עבור לאומי, שכן הבנק מצא את עצמו מחזיק לאורך שנים בשעבוד הטוב ביותר שניתן לבנקים מידי פישמן — כ–40% מחברת הנדל"ן כלכלית ירושלים. למרות שלאומי קיבל בגין המניות הללו מחיר צנוע של כ–20 מיליון שקל.

רקפת רוסק־עמינחצילום: עופר וקנין

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהליך המכירה התחיל בזמן שפרץ משבר כלכלי כבד ברוסיה, שפגע אנושות בשוויה של כלכלית. בנוסף, קבוצת נקש־אמפא, שסיכמה ב–2015 עם לאומי על רכישת מניות כלכלית תמורת כ–370 מיליון שקל, נסוגה מהעסקה — וכעת היא נתבעת על ידי לאומי ב–172 מיליון שקל. מעבר לכך, לאומי לא חיכה להתאוששותה של כלכלית ומכר את המניות שנותרו לו במחיר הנמוך ב–100 מיליון שקל מהשווי שלהן כיום.

עם זאת, המהלכים שלאומי ביצע בכלכלית ירושלים מנעו מהחברה להידרדר להסדר חוב מול בעלי האג"ח והבנקים בהיקף של יותר מ–2 מיליארד שקל. מלבד כלכלית, לאומי מימש בשנה האחרונה נדל"ן פרטי של פישמן ואת חברת מוניטין (השולטת בין השאר בעיתון הכלכלי "גלובס") והשיב כבר את הסכום הגבוה ביותר מכל הבנקים — כ–600 מיליון שקל — מתוך חוב של כ–1.7 מיליארד שקל.

הבנקים דיסקונט, מזרחי־טפחות ואגוד מתנגדים גם הם להסדר שגובש. שלושת הבנקים הללו, שלכל אחד מהם חשיפה של כמה מאות מיליוני שקלים לחובותיו של פישמן, לא ביצעו צעדים אופרטיביים בשנים האחרונות לגביית חובותיו. בסופו של תהליך הביטחונות שבידי הבנקים הללו אמורים למזער להם את הנזקים מעסקי האשראי עם פישמן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker