קואליציה בחקירה: שלושה שרים, שני ראשי ועדות וראש ממשלה אחד

החקירות שמתנהלות בימים אלה נגד נבחרי ציבור בכירים עלולות לפגוע באמון הציבור בשלטון ■ פרופ' קרמניצר: "עלול להיווצר רושם שכל העוסקים בפוליטיקה, או לפחות רובם, מושחתים" ■ ד"ר נבות: "הדבר הכי חמור הוא הפגיעה בתהליכי קבלת החלטות ובאינטרס הציבורי"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו בקבלת הפנים בליבריה
בנימין נתניהו בקבלת הפנים בליבריהצילום: קובי גדעון / לע"מ

ביום חמישי הצטרף שמו של ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) לרשימה המתארכת של חברי כנסת ושרים המצויים תחת חקירה או בדיקה של רשויות שונות. רשימה זאת כוללת עתה את ראש הממשלה, שלושה שרים לפחות ושני ראשי ועדות בכנסת.

ח"כ זוהר — החשוד בעבירות בנייה במסגרת הקמת ביתו הפרטי בקרית גת — מצטרף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, העומד במרכזה של חקירת משטרה; לשר הפנים אריה דרעי (ש"ס), שנחקר בימים אלה בפרשה אחרת; ולשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ (הליכוד) — שנחקר על ידי רשות ני"ע בחשדות שונים ושהמשטרה מבקשת לחקור אותו גם במסגרת פרשת השחיתות לכאורה בחברת התעשייה האווירית (תע"א). ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) נחקר על ידי המשטרה בחשד להטרדה מינית.

שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) לא נחקר עד כה — אך מבקר המדינה, שחיבר דו"ח חמור על התנהלותו כשר השיכון, העביר את ממצאיו ליועמ"ש, שעשוי להורות על פתיחת חקירה נגדו. כל עוד לא הורשעו, נהנים הפוליטיקאים האלה, כמו כל חשוד אחר, מחזקת החפות. ובכל זאת, החקירות עלולות לפגוע באמון הציבור בהם, בנבחרי ציבור ובמוסדות השלטון בכלל.

יחידת להב 433צילום: דודו בכר

נבחרי ציבור לא מעטים הורשעו בשנים האחרונות בעבירות שונות, ונגזרו עליהם עונשים שבין שירות ציבורי למאסר בפועל. נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הורשע באונס ובעבירות מין נוספות. ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הורשע בקבלת שוחד, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, הורשע בגניבת כספים מהסתדרות העובדים. שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, הורשע בעבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה. שר התחבורה לשעבר, איציק מרדכי, הורשע במעשים מגונים בשתי נשים.

"הציבור סלחן כלפי שחיתות ונהנתנות"

לדברי פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "חלק מהציבור לא כל כך מדקדק בהבדלים שבין חשודים לנאשמים. ברגע שנבחר ציבור נכנס לקטגוריה שבה מייחסים לו חשדות, הוא תחת הכותרת של 'מושחת'. החשש הגדול הוא שבציבור עלול להיווצר רושם שלפיו כל האנשים שעוסקים בפוליטיקה, או לפחות רובם הגדול, מושחתים. כלומר, פוליטיקה שווה שחיתות. זה מסוכן, מפני שזה מרסק את אמון הציבור בפוליטיקה".

קרמניצר הוסיף: "המסר לאנשים שנכנסים לפוליטיקה הוא שכולם כאלה, והם חושבים 'אם כולם כאלה, מה אני, פרייאר?' כלומר, עלול להיווצר רושם שלעסוק בפוליטיקה זה גם 'לעשות לביתך' בדרכים לא כשרות. יש לזה פוטנציאל משחית. מובן שזה גם לגמרי לא נכון עובדתית. יש פוליטיקאים מושחתים, אבל יש רבים שהם נקיים.

"הדימוי שנוצר כתוצאה מריבוי החקירות הוא מסוכן. זה לא אומר שלא צריך לפרסם על החקירות, אבל צריך לומר שהעובדה שחלק מהאנשים נחקרים, וחלק כנראה יימצאו אשמים, לא מצדיקה את הרושם שלפיו כולם מושחתים.

"חסרות בישראל נורמות ציבוריות, להבדיל מנורמות משפטיות. העובדה שאריה דרעי חזר לפוליטיקה לתפקיד בכיר — ועוד לאותו משרד שבו הוא פשע — מראה שאין אצלנו נורמות ציבוריות בסיסיות של דברים שלא באים בחשבון. כל מה שאין לגביו נורמה משפטית הוא כאילו כשר".

לדבריו, "אחרי כל החקירות והמשפטים של נבחרי הציבור, הדבר שהיה יכול להרתיע אותם יותר מכל הוא המשפט הציבורי ודין הבוחר. אבל הציבור משדר סלחנות לשחיתות ולנהנתנות".

ד"ר דורון נבות, מרצה בכיר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שהקדיש מחקרים לנושא השחיתות הציבורית, טוען כי השחיתות הציבורית לא רק פוגעת באמון במוסדות השלטון, אלא גם בתפקוד השלטון ובחברה כולה. לדבריו, "יש פוליטיקאים שמעורבים בשחיתות וממלאים תפקיד מרכזי בחיים של כולנו. כשאנשים כאלה הם נושאי משרה ציבורית, הם יכולים לקבל החלטות איומות, כי הם דואגים לענייניהם האישים ולא לענייני הציבור. כשיש לנבחר הציבור סמכות שלטונית שאמורה לשרת את הציבור, והוא מקבל החלטות משיקולים כמו חמדנות או עזרה לחברים — הוא בעצם לקח את הסמכות השלטונית במטרה לקדם עניינים שאינם למען הציבור. הפגיעה שלו בשלטון ובכלל החברה היא עצומה.

"אנו צריכים נבחרי ציבור שיקבלו את ההחלטות מתוך מחשבה מה הכי טוב לציבור. ברגע שנבחר ציבור הוא מושחת, הוא אינו חושב מה טוב לציבור — אלא מה טוב לו, לאשתו ולהתמודדות שלו בבחירות הבאות".

לדברי נבות, מכיוון שהאמון בנבחרים ובמוסדות השלטון נשחק, הציבור עלול לחשוב שנבחריו אינם מעוניינים לשרת אותו: "כששר אומר לציבור 'לכו להצטייד במסיכות אב"כ', האזרח יכול לחשוב שהשר רק רוצה להפחיד אותו, והוא לא מאמין לו".

בנימין נתניהו: האם יקדים הבחירות בגלל החקירות?

ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: אליהו הרשקוביץ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצא בחקירות שגורלן עשוי לקבוע את עתידו הפוליטי. החקירה ב"תיק 1000" עוסקת בחשד לכאורה לקבלת מתנות יקרות מהמיליארדר ארנון מילצ'ן, מבעלי ערוץ 10 — ובהן סיגרים, לצד תכשיטים שניתנו לרעייתו, שרה נתניהו, שנחקרה אף היא בפרשה.

בחקירת "תיק 2000" נחקרו נתניהו ומו"ל קבוצת "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס,
בחשד כי ניהלו משא ומתן על טובות הנאה שנגעו לפעילות העיתון "ישראל היום" ולסיקור
שלו זוכה נתניהו ב"ידיעות".

לפי הערכות, המשטרה — שחקירתה עדיין לא הושלמה — צפויה להמליץ ליועמ"ש, אביחי מנדלבליט, להגיש כתב אישום נגד נתניהו בפרשת מילצ'ן. ואולם בשונה משר שהוגש נגדו כתב אישום, גם אם יוגש כתב אישום נגד נתניהו, החוק אינו מחייב אותו להתפטר מתפקידו. בנוסף, ייתכן גם כי מנדלבליט יסתייג מהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה שמינה אותו, ויסתפק בפרסום "דו"ח ציבורי" חריף. נתניהו גם עשוי לפעול להקדמת הבחירות ככל שתתקדם החקירה.

כך או כך, נתניהו מכחיש את החשדות, ובלשכתו חזרו פעמים רבות על הטענה: "לא יהיה כלום — כי אין כלום".

השר אורי אריאל: כיצד הועברו הכספים לגרעינים התורניים?

השר אורי אריאלצילום: עופר וקנין

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, העביר בחודש שעבר את ממצאי הדו"ח
על מימון גרעינים תורניים באמצעות משרד השיכון אל היועץ המשפטי לממשלה, בבקשה
שיורה על פתיחתה של חקירה פלילית בעניין העברת הכספים.

בקדנציה הקודמת, שבה כיהן אריאל כשר השיכון (2015-2013), 56% מהגרעינים התורניים שקיבלו סיוע ממשרד השיכון היו בעלי זיקה אידיאולוגית דתית וקרבה לסיעות הבית היהודי ותקומה — שהיא סיעתו של אריאל.

בספטמבר  2013 אישרה הממשלה "תוכנית אסטרטרגית לעידוד וחיזוק ההתיישבות" לחיזוק הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. לתוכנית הוקצו 110מיליון שקל — מהם 50 מיליון שקל ממשרד השיכון,שהועברו באמצעות החטיבה להתיישבות.

המבקר גילה כי יישום ההחלטה מטעם משרד השיכון נעשה כולו על ידי קבוצה של אנשים שמקורבים פוליטית לאריאל, שהיו בחלקם פעילים מרכזיים בעמותות שזכו לתקצוב - "ולפיכך", לדברי המבקר, "פעלו בניגוד עניינים לכאורה".

לפי המבקר, הדרג המקצועי של משרד השיכון מודר מהתהליך. עוד מצא המבקר כי חלק גדול מהעמותות שתוקצבו במסגרת התוכנית השתתפו בפעילות שטח פוליטית למען הבית היהודי לקראת בחירות 2015.

"שמונה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-20 ערך אריאל כנס חירום בירושלים", תיאר מבקר המדינה. "במכתב הזימון לכנס שעליו הוא חתום פנה לראשי ומנהלי הגרעינים התורניים, שהיו בין מקבלי הסיוע כקבוצות התיישבות, וביקש מהם לצאת 'לשבוע של מסירות נפש' ו'לעשות הכל לבניית בית יהודי גדול וחזק'".

מטעמו של השר אריאל נמסר בתגובה לדו"ח כי אריאל הנחה את הגורמים הרלוונטיים לפעול בהתאם להנחיות המבקר. אריאל טען בתגובתו לדו"ח: "המבקר לא ממליץ להעביר את פעילות השר לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה. פרויקט הגרעינים המשימתיים אושר בידי הממשלה, וכל שומרי הסף היו שותפים לכתיבת התוכנית וליישומה בפועל".

השר חיים כץ: נחקר ברשות ני"ע, המשטרה ביקשה לחקור אותו באזהרה

צילום: ניר קידר

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ (הליכוד), נמצא במרכז שתי חקירות פליליות שכוללות חשדות לביצוע עבירות חמורות.

החקירה האחת מתנהלת על ידי רשות ניירות ערך, וכוללת חשדות לביצוע עבירות של קבלת שוחד, שימוש במידע פנים ועבירות על טוהר המידות. כץ נחקר בשנה האחרונה ברשות יותר מפעם אחת.

החקירה השנייה מנוהלת על ידי יחידת להב 433 של המשטרה,ובמרכזה פרשת שחיתות בחברת תע"א — שבה חשוד גם בנו של השר, יאיר כץ. עד מינויו לתפקיד שר, שימש כץ יו"ר ועד העובדים של החברה. כץ הבן נעצר בחשד לביצוע עבירות סחיטה באיומים ותיווך לשוחד. המשטרה חושדת כי ניצל את מעמדו כחבר ועד עובדים בתע"א ואת ייחוסו המשפחתי כדי לסחוט עובדים בתע"א להתפקד לליכוד.

הפרשה הזאת כוללת גם מקורבים נוספים לכץ. באחרונהפנתה המשטרה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה לחקור את השר כץ באזהרה בפרשה.

בעניין החקירה ברשות ני"ע, כץ נחשד תחילה בכך שבעת שכיהן כשר, קיבל מידע פנים ורכש מניות של חברת נצבא, זמן קצר לפני שהחברה דיווחה שהיא מתמזגת עם חברת איירפורט סיטי ביולי 2015 - מה שהביא לעליה בערך המניות ולרווח כספי אישי לכץ.

בשתי החברות שולט חיים צוף, מקורבו של איש העסקים קובי מימון, חברו של כץ. על פי החשד, מי שמסר לכץ את מידע הפנים הוא מוטי (מרדכי) בן־ארי, היועץ הפיננסי של שתי החברות ומקורב למימון.

כץ נחקר לראשונה במאי 2016. בהמשך, הורחבה החקירה באישור היועמ"ש, ובדצמבר כץ נחקר שוב - הפעם בחשד לעבירות שוחד וטוהר המידות. החשדות הם שניתנו לכץ טובות הנאה בתמורה לקידום נושאים הקשורים לבן־ארי ולקבוצת אקויטל, שבשליטת צוף - בין היתר בנוגע להליכי חקיקה של תיקון 44 לחוק ניירות ערך, שקודמו ב-2010.

תיקון 44 קובע כי בעל השליטה בחברה שאינה פורעת את התחייבויותיה כלפי מחזיקי אג"ח יהיה זכאי לפרוע את האג"ח שברשותו רק לאחר שנפרעו אג"ח של נושים אחרים.
בדיון שנערך בבית המשפט השלום בחודש שעבר בבקשת רשות ני"ע להארכה נוספת של תקופת השחרור בערבות של בן־ארי, שנעצר לפני כשנה בפרשה, טען נציג הרשות כי ממצאי החקירה מעלים כי בן־ארי חילץ את כץ מאחזקה במניות בבורסה - וכך, על פי החשד, נוצרה טובת הנאה לכץ. לדבריו, התיק נמצא בישורת האחרונה לפני העברתו לפרקליטות, המלווה אותו.

מקורביו של השר כץ מסרו במאי ל-TheMarker בתגובה לחשדות, כי השר שיתף פעולה באופן מלא עם הרשות וכי הוא מנוע מלהגיב לנושא. הם הוסיפו כי החקיקה המדוברת, שקודמה לפני שבע שנים, היתה מתבקשת, ונועדה להילחם בפרצות בחוק שאיפשרו
תספורות שפגעו בכספי משקיעים.

באשר לחקירה בתע"א, השר כץ אמר למקורביו: "אני עובר רצח אופי. פוגעים בשמי ובשם בני משפחתי מבלי שיש לי יכולת אמיתית להגיב. עם זאת, אני מאמין כי הפרשה תחלוף ולא יידבק בי כל רבב". עוד הוסיף כי יש כלי תקשורת שמשמשים שופר להכפשות
חסרות רסן נגדו.

"אני ממשיך ללא הפרעה בקידום רפורומות משמעותיות בתחומי העבודה והרווחה. שיתפתי פעולה באופן מלא בחקירה שהתקיימה לפני למעלה מחצי שנה. לצערי, אני מנוע מלהתייחס להאשמות נגדי, מחשש שעוד יאשימו אותי בשיבוש. אני גם לא יכול להגיב לשלל הדלפות והכפשות מגמתיות נגדי ונגד בני משפחתי, ועמלי בכלל, כל השנים כנציג ציבור נאמן, שהוביל מאבקים לטובת זכויות עובדים וגימלאים בישראל. לצערי הולכת וגוברת תופעת השיימינג של חלק מהעיתונאים, שאינם מכירים יותר בזכות החפות של אנשי ציבור - בטח לא כאלה שמייצגים עובדים וא'גנדה סדורה. מקווה כי בקרוב מאוד תתבהר העננה ואוכל להתייחס עניינית לכל".

השר אריה דרעי: מה יעלה בגורלה של ש"ס?

אריה דרעי במליאת הכנסתצילום: אוליבייה פיטוסי

המשטרה ורשות המסים מקיימות חקירה נגד מנהיג ש"ס, אריה דרעי, בין היתר על מכירת חמש דירות בשכונת גבעת שאול בירושלים לאחיו עו"ד שלמה דרעי. הדירות נמכרו ב-4.2 מיליון שקל — אך מחיר זה, לפי ההערכות, נמוך בהרבה מהשווי האמיתי שלהן.

כמו כן, נבדקות העברות כספים ממשרד הכלכלה בתקופת כהונתו של דרעי לרשת החינוך "מפעלות שמחה" לבנות דתיות, שבראשה עומדת אשתו, יפה דרעי. במשרד הכלכלה אמרו כי העברות הכספים היו כשרות, כחלק מתקצוב של עמותות רבות בתחום החינוך של נשים חרדיות.

בעמותת מפעלות שמחה פעילות גם שתי הבנות של בני הזוג דרעי — שיפי סננס ודסי אילוז. באוקטובר 2016 גויסו לעמותה תרומות בסך של כ-4 מיליון שקל. בין התורמים היו דויד שלאף, שאביו, מרטין שלאף, מימן חלק מההגנה של אריה דרעי במשפטו בתחילת שנות ה-90; אודי אנג'ל, שתרם לעמותה 100 אלף שקל; והחברות בנק לאומי ותדיראן צריכה, שתרמו 45 אלף שקל כל אחת.

סננס אמרה אז: "אבא לא ידע למי הלכנו ועם מי נפגשנו. אמא הקפידה שלא יהיה מעורב". כמו כן, נחקר כעת ניסיון להעברת כספים לעמותה "מפעלות שמחה" מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל,שגם הוא בראשותו של דרעי. מנכ"ל המשרד, אריאל משעל, נחקר בפרשה בשבוע שעבר.

נושא אחר שנחקר הוא פריטה לכאורה של תרומות לעמותת "מפעלות שמחה" למזומן בעמדת המרת כספים (צ'יינג'ים), והעברתו לגורמים אחרים - ובהם לכאורה, בני משפחת דרעי.

ח"כ ניסן סלומינסקי: נחקר על הטרדות מיניות

ניסן סלומינסקיצילום: אמיל סלמן

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), נחקר בשבוע שעבר במשך כארבע שעות. בידי המשטרה עדויות של שתי נשים שטוענות כי הוטרדו לכאורה על ידו — אך עד כה לא הוגשו למשטרה תלונות רשמיות, והיא
צפויה להתקשות בביסוס החשדות נגדו.

הבדיקה בעניין החלה לפני כחצי שנה. סלומינסקי טען אז: "אני איש לבבי שאוחז מרפק ללא כוונה מינית או רומנטית". בעקבות הפרשה, הפסיק סלומינסקי לנהל את ישיבותיה של ועדת החוקה בחצי השנה האחרונה.

בשבוע שעבר מסרה עו"ד רחל תורן בשם סלומינסקי: "הפרסומים בשעות האחרונות ביחס לחקירה אינם נכונים ואינם תואמים בשום צורה ואופן את שעלה בה. ח"כ סלומינסקי שמח על ההזדמנות שניתנה לו לשים קץ לקמפיין השמועות ולמשפט השדה שגורמים אינטרסנטיים מנסים לערוך לו".

ח"כ מיקי זוהר: חריגות בנייה - שלטענתו יאושרו

צילום: אוליבייה פיטוסי

יו"ר הוועדה לצדק חברתי ושוויון חלוקתי, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), חשוד בעבירות בנייה בבית פרטי שהוא מקים בקרית גת - כך פירסם ביום חמישי ערוץ 10. לפי הפרסום, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה זימנה את זוהר לחקירה באזהרה, לאחר בדיקה של אגף ההנדסה בעיריית קרית גת, שהעלתה כי הוא חרג מהיתר הבנייה שאושר לו.

זוהר אמר בתגובה: "אני נמצא בעיצומן של העבודות להקמת השלד. תוך כדי הבנייה היו כמה שינויים. לפני שבועיים הגשנו את תוכנית השינויים, והתקיים דיון עם אגף ההנדסה, שהעיר הערות על התוכנית, שכבר תוקנו. היום (יום א') נגיש את התוכנית עם השינויים לאישור הוועדה, והוועדה תאשר את השינויים. אין בזה כלום. הפקח כתב מכתב כביכול כדי לכסות את עצמו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker