חוק חלוץ? ומה עם חוקי שבס? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק חלוץ? ומה עם חוקי שבס?

בישראל אנחנו צריכים לצד "חוק חלוץ" את "חוק שבס", שיחייב את כל פקידי הציבור הבכירים לפרסם ברבים הצהרת הון מפורטת עם כניסתם לתפקיד ורצוי גם כמה שנים לאחר מכן

הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ לא המתין הרבה אחרי שהתפטר מתפקידו. השבוע נודע כי חלוץ הגיש לבנק לאומי דרישה לפצותו על הנזק שנגרם לו מחשיפת פקודת המכירה שנתן בתיק המניות שלו כמה שעות לפני פתיחת מלחמת לבנון.

החזית שפתח חלוץ נגד בנק לאומי החזירה לסדר היום את יוזמת החקיקה של חבר הכנסת סילבן שלום, לחיוב בכירי הסקטור הציבורי להעביר את השקעותיהם לניהול ב"נאמנות עיוורת" עם מינוים לתפקיד.

הצעת החוק של שלום, שקיבלה את הכינוי "חוק חלוץ", נראית כמעט מתבקשת: לבכירי הסקטור הציבורי יש נגישות למידע כלכלי רב ערך מתוקף תפקידם, וראוי שיימנע מהם לעשות בו שימוש בשוק ההון כדי לגרוף רווחים אישיים, או לקבל כל עדיפות על פני משקיעים אחרים.

ואולם, אם שלום באמת חרד לטוהר המידות בסקטור הציבורי - יש כמה חוקים ומהלכים דחופים הרבה יותר שכדאי להעביר בכנסת ובממשלה לפני "חוק חלוץ".

אם שר האוצר לשעבר רוצה להילחם בשחיתות הגואה בסקטור הציבורי, כדאי אולי שיחוקק את "חוקי שבס" - על שמו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, שהורשע בבית המשפט העליון במרמה ובהפרת אמונים לאחר שסייע לחבריו, האחים שולדנפריי, לגרוף רווחים של עשרות מיליוני שקלים בעסקות נדל"ן.

רגע, האם אין לנו כבר "חוקי שבס" - עבירת שוחד ועבירת מרמה והפרת אמונים?

ודאי שיש לנו, אבל מי שיעקוב אחר פסקי הדין שניתנו נגד אנשי ציבור בתחומים אלה בעשור האחרון, יגלה כיצד רוקנו בהדרגה בתי המשפט את העבירות האלה מתוכנן; כיצד אנשי ציבור מושחתים שמקדמים עסקים שלהם ושל חבריהם מצליחים לצאת עם זיכויים או בעונשים קלים.

עבירת מרמה והפרת האמונים היא אחד המכשולים הבודדים שנותרו בחוק בפני פשיטת רגל של הסקטור הציבורי; זוהי העבירה היחידה שמגינה עלינו מפוליטיקאים, פקידים ועובדים בכירים בסקטור הציבורי, שעושים מתפקידם קרדום לחצוב בו מזומנים, רכוש ורווחים עבור עצמם או עבור מקורביהם.

כך למשל, יש סיכוי שבפרשת השחיתות ברשות המסים, העבירה היחידה שבה ניתן יהיה בסופו של דבר להעמיד לדין חלק מהמעורבים היא מרמה והפרת אמונים, שכן קשה מאוד יהיה לבסס את עבירת השוחד.

עבירת המרמה והפרת האמונים נמצאת כבר זמן רב תחת מתקפה של גורמים רבים, כאשר הבולט שבהם הוא לא אחר מאשר שר המשפטים הנכנס פרופ' דניאל פרידמן.

הדעת נותנת שבתקופה שבה השחיתות בסקטור הציבורי גואה, והקשר הסימביוטי בין אנשי עסקים לאנשי ציבור מעביר מיליארדי שקלים מנכסי המדינה לכיסם של בודדים - ייעשה מאמץ גדול לחזק את משקלה של עבירה זאת. אבל נראה שיותר מדי גורמים בעלי עוצמה נהנים מחולשתה.

התומכים ב"חוק חלוץ" מזכירים, ובצדק, שחוק דומה חל בארה"ב על כל פקידי הציבור הבכירים: מרגע שהם נמצאים בתפקיד ציבורי רם, הם לא יכולים עוד לפעול בתיק ההשקעות שלהם.

אבל אם אנחנו רוצים לייבא את הנורמה האמריקאית לישראל, עלינו לייבא עוד חוק אמריקאי חשוב אף יותר.

בארה"ב חלקה של הממשלה בתוצר נמוך, ומידע פנים בשוק ההון הוא דרך פנטסטית לגרוף רווחים על חשבונם של אחרים. בישראל, לעומת זאת, שוק ההון פחות מפותח, והנתח של הממשלה במשק כפול.

לכן, בישראל אנחנו צריכים לצד "חוק חלוץ" את "חוק שבס" - חוק שיחייב את כל פקידי הציבור הבכירים, אלה שיש להם סמכות לקבל החלטות כלכליות משמעותיות, לפרסם ברבים הצהרת הון מפורטת עם כניסתם לתפקיד, במשך שירותם הציבורי - ורצוי גם כמה שנים לאחר סיום התפקיד.

שבס, למשל, סייע לחברים בסקטור העסקי לגרוף רווחים של עשרות מיליוני שקלים. והפלא ופלא - חודשים ספורים לאחר שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא החל להתעשר במהירות. בין השאר, כתוצאה מכך שנהפך ליועצם של אלה שסייע להם כאשר היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

שבס הוא אחד מני אלפים; כל יזם נדל"ן טירון, כל חבר מרכז זוטר וכל מאכער קטן בעירייה יודע שרבים מבכירי הרשויות המקומיות ורשויות התכנון מתעשרים באורח פלא בתקופת כהונתם - כאשר הם יושבים על הברזים של הפשרת קרקעות ואישור תוכניות בנייה.

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס חשף לא מכבר בדו"ח שפירסם כיצד הצליח סגן יו"ר עיריית פתח תקוה לשעבר, עו"ד סיני גלבוע, שהיה גם ממלא מקום יו"ר הוועדה המקומית, להתעשר כאשר מילא תפקידים ציבוריים בעירייה ובוועדה המקומית.

קואופרטיב דן רצה לקדם את זכויותיו הנדל"ניות בפתח תקוה. כאשר נתקל הקואופרטיב בסירוב, החליט שלא צריך לריב עם השומרים - צריך לתת להם כמה אשכולות ענבים. הוא שכר את שירותיו של סגן ראש העיר לשעבר, עו"ד גלבוע, שהיה גם במקרה ממלא מקום יו"ר הוועדה המקומית. מבקר המדינה גילה שהקואופרטיב התחייב לשלם לגלבוע לפחות 15 מיליון שקל בעבור שירותים שונים הקשורים בפרויקט שביקש הקואופרטיב לקדם.

הסקטור הציבורי והשלטון המקומי זרועים בשבסים ובסיני גלבועים - פקידים שהתפקיד הציבורי הוא עבורם מנוף לצבירת עושר אישי עצום. במדינה בה הממשלה הרחבה אוחזת בכ-50% מהתוצר - חלק גדול מהעושר מתרכז בידי מקורבי הסקטור הציבורי.

לאחר שנים ארוכות שהתאפיינו באוזלת יד של המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט בטיפול בשחיתות הכלכלית העצומה בסקטור הציבורי, השנה החליטה המשטרה לבצע שורה של חקירות ומעצרים גדולים בתפר בין ההון והשלטון, והתחילה במס הכנסה.

ואולם, הסיכוי של רשויות החוק לאתר חלק קטן מהשחיתות העצומה בסקטור הציבורי הוא קלוש. "חוק שבס" שיאלץ כל פקיד בכיר בסקטור הציבורי החולש על נכסי ציבור במיליארדי שקלים לפרסם הצהרת הון - עשוי להיות אפקטיווי הרבה יותר בריסון אנשי ציבור מושחתים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#