בעקבות פסיקת בית המשפט הכלכלי: ניר גלעד יחזיר 25 מיליון שקל שקיבל כבונוס - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעקבות פסיקת בית המשפט הכלכלי: ניר גלעד יחזיר 25 מיליון שקל שקיבל כבונוס

כך מסתמן בהסכם פשרה אשר מתגבש על ידי הצדדים, בעקבות אישור הבקשה לתביעה נגזרת נגד מנהלי החברה שקיבלו 56 מיליון שקל מכיסו הפרטי של בעל השליטה, עידן עופר ■ לפי ההסכם, יוחזרו לקופת החברה 45 מיליון שקל

11תגובות
ניר גלעד
ליאור מזרחי

בתחילת החודש אישר בית המשפט הכלכלי בתל אביב, בהחלטה תקדימית ובעלת השלכות דרמטיות על חברות ציבוריות בישראל, בקשה לתביעה נגזרת נגד החברה לישראל. במסגרת התביעה נדרשו מנהלי החברה להשיב לקופת החברה מענקים בסך 56 מיליון שקל שקיבלו מכיסו הפרטי של בעל השליטה, עידן עופר, בעבור חלקם בפיצול החברה לשתי חברות (החברה לישראל וקנון).

על פי טיוטת הסכם הפשרה המתגבשת בין הצדדים לתביעה, יחזירו הבכירים 45 מיליון שקל (80% מהסכום), כשמתוכם ישיב המנכ"ל לשעבר ניר גלעד 25 מיליון שקל. הבכירים הנוספים שישיבו כספים הם אבישר פז - המנכ"ל הנוכחי של החברה לישראל ולשעבר סמנכ"ל הכספים בה, מאיה אלשיך קפלן - לשעבר היועצת המשפטית של החברה, וערן שריג - לשעבר סמנכ"ל הפיתוח העסקי והאסטרטגיה.

הבקשה לתביעה נגזרת הוגשה על ידי יהודית דה-לנגה, באמצעות עו"ד גיל רון ממשרד גיל רון, קינן ועו"ד רונן להב. התביעה נסבה על מהלך שהחל ב-2013 לפיצולה של החברה לישראל לשתי חברות. במסגרת מהלך זה הועברו חמישה תאגידים שהוחזקו על ידי החברה לישראל ובהם צים, טאואר סמיקונדקטורס ומיזם הרכב קורוס, לחברה סינגפורית בשם קנון שמניותיה נרשמו למסחר בישראל ובארה"ב וחולקו לבעלי המניות של החברה לישראל.

דה לנגה טענה שעידן עופר שילם לארבעת הבכירים את המענק בתמורה להשלמת מהלך הפיצול שלעופר היה עניין אישי בו. לדבריה, כתוצאה מהענקת הכספים פעלו חברי הנהלת החברה בניגוד עניינים שלא אושר כחוק במוסדות החברה.

החלטה תקדימית

עד כה שלטה בכיפה הדעה לפיה כאשר בעל שליטה משלם לבעלי תפקידים בחברה מכיסו הפרטי, ולא מכיסה של החברה - אין כל סיבה להתערב במעשיו, שכן התשלום אינו בא על חשבון כלל בעלי המניות של החברה. ההחלטה של השופטת רות רונן מלמדת כי בית המשפט הישראלי שינה את הגישה.

השורה התחתונה של ההחלטה היתה נחרצת: "אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה בחברה תשלום שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה, שכן תשלום כזה מסכל את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה". השופטת רונן קבעה כי יש עילה לחייב את המנהלים להשיב את המענקים לחברה, ולחילופין יש עילה לחייב את בעל השליטה לשלם מכיסו בגין המענקים שנתן למנהלים שלא בהתאם למדיניות התגמול של החברה.

לעובדה שהחברה לישראל לא עירערה על ההחלטה יש השלכות רוחב מיידיות. בחברות ציבוריות רבות יצטרכו לברר עכשיו האם בעל השליטה הבטיח תשלומים או מענקים מכיסו הפרטי למנהלים שמדיניות התגמול חלה עליהם. החברות יצטרכו גם לברר אם מנהל בחברה ציבורית מועסק על ידי בעל השליטה בחברות פרטיות או בהעסקה נוספת אחרת. כל העסקה "צדדית" וכל תשלום "צדדי" של מנהל בחברה חייב יהיה להיבחן כדי לוודא שהוא אינו מעוות את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של המנהלים בחברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#