קניין רוחני בימי מיתון - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קניין רוחני בימי מיתון

דווקא בשעה של מצוקה כלכלית, חברות פגיעות יותר לתביעות הנוגעות לקניין רוחני. פיתוח נכסי קניין רוחני ושימורם יכול להרתיע צד שלישי מלהגיש תביעה כנגד החברה

ענף ההיי-טק מצוי במשבר קשה אשר סופו אינו נראה באופק. חברות רבות נסגרות וחברות רבות אחרות מצמצמות את הוצאותיהן.

לדעתנו, יש להתאים את הטיפול בנכסי הקניין הרוחני למציאות הכלכלית הקשה, אולם אין לזנוח נכסים אלו. אין לזנוח את נכסי הקניין הרוחני מכיוון שהוויתור עליהם יכול להיות הרסני בעתיד הקרוב או הרחוק.

דווקא בשעה של מצוקה כלכלית חברות פגיעות יותר לתביעות הנוגעות לקניין רוחני. פיתוח נכסי קניין רוחני ושימורם יכול להרתיע צד שלישי מלהגיש תביעה כנגד החברה, ויכול להוות יתרון תחרותי לחברה כנגד מתחריה.


צמצום הוצאות
עלויות החזקה של נכסי הקניין הרוחני תלויות בגורמים שונים. בין הגורמים ניתן למנות את סוג הקניין הרוחני (פטנט, סוד מסחרי, זכויות יוצרים, סימני מסחר, סימני שירות, מוניטין), את הפרישה הגיאוגרפית של הקניין הרוחני (לדוגמה, מספר הארצות בהן נרשם הפטנט או סימן המסחר), מורכבות הנכס (אין דינו של פטנט קצר וקטן בהיקפו כפטנט מורכב וגדול בהיקפו) ושכר טרחה. עיון בעלויות פיתוח נכסי קניין רוחני ושימורם מעלה כי החיסכון המשמעותי ביותר יכול להיעשות בתחום הפטנטים.

סודות מסחריים - חוק העוולות המסחריות דורש כי בעל סוד מסחרי ינקוט באמצעים סבירים לשמירת סודיות הסוד המסחרי. אמצעים נפוצים הינם הגבלת הגישה למפעל, מידור המידע הסודי, החתמה על חוזים לשמירת סודיות (NDA), הוספת כותרת המלמדת על סודיות המידע, והצפנת מידע סודי הנשלח בדואר אלקטרוני או באינטרנט.

סימני מסחר - רישום סימן מסחר מלווה בתשלום אגרות בכל מדינה בה הסימן נרשם ובתשלום שכר טרחה למשרד המטפל ברישום. המחוקק חילק את מגוון הסחורות (הטובין) לסוגים. המבקש להגן על סימן מסחר בנוגע למספר סוגי טובין ייאלץ לרשום את סימן המסחר בכל סוג וסוג. המבקש לצמצם את הוצאותיו בתחום זה ייטיב לעשות אם יבחן את סוגי הטובין הרלוונטיים לגביו, ולצמצם את הרישום בסוגים שאינם רלוונטיים. עם זאת, במקרה של ספק מומלץ להותיר על כנו את הרישום.

פטנטים - העלויות הכרוכות ברישום פטנטים הינן גבוהות יחסית. חלק מעלויות אלו נובע מהרצון לרשום בקשות פטנט במספר מדינות, ומההליכים הממושכים והמורכבים הנדרשים לקבלת פטנט. בימי הגאות הכלכלית, חברות רבות בחרו להגיש בקשת פטנט על כל המצאה, בין אם חשובה ובין אם זניחה. כיום מומלץ לבצע הערכה של תיק הפטנטים ובקשות הפטנט לאור ערכן של אלו.

ערכו של הפטנט מושפע מגורמים שונים:

(א) התחולה הטכנולוגית של הפטנט (פטנט העוסק בטכנולוגיה ראשונית שונה מפטנט העוסק בשיפור של אספקט מסוים של אותה הטכנולוגיה).

(ב) מידת הקושי ב"עקיפת" הפטנט (קיומן של מספר דרכים חלופיות להשגת אותה תוצאה המושגת באמצעות ההמצאה נשוא הפטנט).

(ג) החשיבות המסחרית של הפטנט (האם הפטנט עומד להיות מעוגן בתקן, כגון הפטנטים שנגעו לשיטת ה-CDMA של חברת קואלקום, הפטנטים העוסקים בשידור במודמי כבלים של חברת טריון).

(ד) מידת הקושי באכיפת הפטנט (האם מדובר בפטנט שקל לגלותאת הפרתו או בפטנט שלא יהיה ניתן לגלותו אף באמצעות הנדסה חוזרת).

(ה) כמות הפטנטים ובקשות הפטנט הקיימים בתחום (האם הענף הטכנולוגי רווי בפטנטים או לא).

ניתן לצמצם הוצאות בטווח הקצר על ידי נקיטת האמצעים הבאים: הגשת בקשת פטנט באמצעות מנגנון ה-PCT, שימוש בבקשת פטנט ארעית (provisional application), הגשת בקשת הפטנט הראשונה בישראל. עלות הגשת בקשת פטנט בישראל נמוכה ביחס לעלות הגשת בקשת הפטנט במדינות רבות ובכללן ארצות הברית ואירופה.

מנגנון ה-PCT מאפשר למי שמבקש להגיש בקשת פטנט במספר רב של מדינות, להגיש בקשת פטנט במדינה אחת (כגון ישראל) ולזכות בארכה של בין 20 ל-30 חודשים עד להגשת הבקשה במדינות אחרות (ללא השימוש במנגנון ה-PCT עומדת למבקש שנה להגשת בקשות במדינות אחרות). במהלך אותה ארכה נערך חיפוש ראשוני ואף ניתן לבקש בחינה ראשונית של בקשת הפטנט. תוצאות הבחינה והחיפוש יסייעו בהערכה לגבי כדאיות המשך רישום בקשת הפטנט. בקשות אשר יוגשו במדינות הנוספות במשך הארכה ייחשבו כמי שהוגשו במועד ההגשה של הבקשה הראשונה.

בארצות הברית ניתן להגיש בקשה ארעית ולהפכה לבקשה רגילה בתוך שנה ממועד הגשת הבקשה הארעית. בקשה ארעית כפופה לדרישות מופחתות מבקשה רגילה, ובמקרים רבים מוגשת על ידי החברה או הממציא בלא שתעבור תחת ידיו של עורך פטנטים. יתרון נוסף של הבקשה הארעית הוא פרק הזמן הקצר הנדרש להכנתה ולהגשתה. עם זאת, נציין כי הליך ההגשה המהיר של בקשה ארעית כולל בחובו חסרונות ובהם חוסר מיקוד ביחס לפטנטים הקיימים בתחום וצמצום אפשרי של היקף ההגנה הניתנת מכוח הבקשה הארעית.


פיטורי עובדים
חוקי הקניין הרוחני (ובהם חוק הפטנטים, חוק זכויות יוצרים וחוק זכויות מטפחים) מסדירים את סוגיית הבעלות בקניין רוחני אשר פותח על ידי עובד וחלקם אף עוסק בסוגיית התמורה המגיעה לעובד אשר תרם לפיתוח הקניין הרוחני. חוק הפטנטים מסדיר את הבעלות בהמצאה ובבקשת פטנט אשר פותחה על ידי עובד. החוק מסדיר אף את סוגיית התגמול המגיע לעובד, וקובע כי על העובד לסייע למעבידו בהגנה על בקשות הפטנט אף לאחר מועד סיום עבודתו של העובד. מעביד רשאי לקבוע הסדר השונה מההסדר המצוי בחוק הפטנטים. לעתים קרובות ההסדר הנקבע על ידי המעביד אינו שלם ומותיר פרצות בסוגיית הבעלות והתמורה. לעתים קיימת סתירה בין חוזה העבודה לנהלים אחרים של המעביד בסוגייה זו.

צמצומי הוצאות כרוכים גם בפיטורי עובדים. חברות רבות בישראל אימצו את המודל האמריקאי לפיטורי עובדים. מטרת המודל הינה לצמצם נזקים מצד עובד מפוטר. מיד עם קבלת הודעת הפיטורים מוגבלת נגישותו של העובד לחברה ולקבצי המחשב שלה. בחברות רבות, ובייחוד בחברות הנזקקות לכספים לצורך המשך פעילותן, פרק הזמן בין ההכרה בצורך לפטר עובדים לבין מתן הודעת הפיטורים אף הוא קצר ביותר. פרקי זמן אלו, בצד הרצון שלא להתריע על סכנת פיטורים קרבה מגבילים את יכולתו של המעביד לנהל משא ומתן עם העובד או לבצע שינוי מעמיק במדיניות הקניין הרוחני שלו.

אנו ממליצים למעבידים לבדוק את מערכת החוזים והתקנות בינו לבין עובדיו ולבצע שינויים במועד מוקדם ככל האפשר. שינוי מערכת ההסכמים אשר תגובה בהסכמה מצד עובדיו של המעביד יקל על המעביד לאכוף את זכויותיו בקניינו הרוחני.


אורן רכס הוא עורך פטנטים, עורך דין ומהנדס אלקטרוניקה, הבעלים של משרד העוסק ברישום פטנטים ובהגנה על קניין רוחני. אורן רכס הינו המחבר של הספר "סודות מסחר והגבלת עיסוק". כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת ינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#