הסיפור המוזר על עורך הדין שהשופטת "זרקה" אותו

באוקטובר 2016 קיבלה השופטת דניה קרת-מאיר בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמן ■ לאחר שבמשך שלוש שנים איפשרה לעו"ד יוגב חלפון לנהל את ההליך - קבעה השופטת כי לא יוכל להמשיך לנהל את התיק ■ חלפון עירער לעליון, שפסק כי הפסילה שלו בתוקף — אך קבע שקרת־מאיר לא היתה רשאית למנות עורכי דין אחרים

יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טקס סיום לימודי משפטים.
יסמין גואטה

במשך שלוש שנים ניהל עו"ד יוגב חלפון הליך משפטי נגד חברת שמן. כשהבקשה לתביעה ייצוגית שהגיש, שבה הוא גם היה התובע הייצוגי, אושרה לבסוף באוקטובר 2016 — השופטת הכלכלית דניה קרת־מאיר "זרקה" אותו מהייצוג בתיק, ואישרה לו שכר טרחה של 150 אלף שקל בלבד.

הסיפור המוזר הזה לא הסתיים בכך. קרת־מאיר (שפרשה לאחרונה) החליטה שבמקומו ימונה משרד אחר, שהיא בחרה. חלפון עירער על ההחלטה לבית המשפט העליון, ולאחרונה נקבע כי לא יוכל לנהל את התיק — אבל גם כי המינוי החלופי של השופטת קרת־מאיר לא נעשה כראוי, והתיק חזר אל השופט חאלד כבוב שהוציא אותו ל"מכרז", כלומר פירסם מודעות הקוראות לעורכי הדין להגיש את מועמדותם לתפקיד. אחרי אישור הבקשה, הסיכוי להגיע להסדר בין הצדדים — מה שיבטיח גמול יפה לעורכי הדין — גבוה. לכן צפויה היענות של עורכי דין מתחום התובענות הייצוגיות.

דניה קרת מאירצילום: עופר וקנין

אפשר להבין את התסכול של חלפון, שהשקיע בתיק שלוש שנים, כולל הגשת תצהירים, גילוי מסמכים וחקירות עדים, ואחרי שכבר עבר את המשוכה המשמעותית — הוצא בעל כורחו מהתיק בשכר טרחה נמוך. חלפון לא התכוון לוותר, ובאחרונה הוא הגיש לבית המשפט בקשה לדיון נוסף - שנדחתה אתמול.

חלפון מתוסכל: "לא הוגן שבית המשפט מחליף עורך דין שזכה בתביעה אחרי שנלחם לטובת הציבור במשך שלוש שנים ועבר את כל המכשולים. מי קבע שאני לא פעלתי בצורה הולמת? הרי עמדתי במשימה ובנטל ההוכחה, ולא היה בסיס להחליף אותי", הוא אומר.

חלפון, בכל מקרה, לא ייעלם. הוא נשאר בתיק בתפקיד התובע הייצוגי, ובמקרה של הסדר צפוי לקבל גמול, אם כי נמוך משמעותית מזה שמקבלים עורכי הדין.

"לשון משתלחת"

הסיפור החריג הזה התחיל באוקטובר 2013, לאחר שחברת שמן הודיעה כי קידוח שביצעה בים התיכון הוא קידוח "יבש", והחליטה לנטוש אותו. יום לאחר מכן הגיש חלפון בקשה לתביעה ייצוגית בסך 65 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטען כי שמן הטעתה את ציבור המשקיעים בנוגע לסיכויים למצוא נפט בקידוח. ברשימת הנתבעים הוא כלל, מלבד את החברה, גם את היו"ר לשעבר גבי אשכנזי והמנכ"ל יוסי לוי.

למהירות שבה הוגשה הבקשה היה מחיר. אחרי שלושה ימים בלבד חלפון כבר הגיש בקשה ראשונה לתיקון הבקשה על ידי מחיקת חלק מהנתבעים. לטענתו, התברר לו כי לא היתה להם נגיעה לטענות בתביעה. למחרת הוגשה בקשת תיקון נוספת, בטענה כי הושמטו בשגגה סעיפי חוק שונים. קרת־מאיר, שהיתה השופטת בתיק, נעתרה לשתי הבקשות.

עו"ד יוגב חלפוןצילום: יוגב חלפון

חלפון לא הסתפק בכך, וכמה חודשים מאוחר יותר ביקש לתקן שוב את התביעה — כך שיצורפו אליה חברי הדירקטוריון של שמן — לטענתו בשל מידע שנח­שף בפרוטוקולים. הוא גם ביקש להוסיף לקבוצה המיוצגת את מי שרכש מניות שמן "באמצעות הבנק", כלומר לא רק ישירות משמן, כך שגם הנזק הנטען צמח מ–65 מיליון שקל ל–160 מיליון שקל.

הפעם קרת־מאיר החליטה לדחות את הבקשה, וגם מתחה ביקורת על התנהלותו הדיונית של חלפון. היא קבעה כי הבקשה נוסחה ברישול והוגשה ללא תשתית ראייתית ומשפטית מתאימה, וכי חלק מטענותיו נוסחו באופן מטעה. השופטת הוסיפה כי כתבי הטענות מטעמו נוסחו בלשון בוטה ומשתלחת והורתה למחוק מהם אמירות מבישות.

חלפון הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הזו, ובדצמבר 2014 דחה שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, את בקשת רשות הערעור. גם הוא מתח ביקורת על הבקשה של חלפון ועל אופן הגשת תביעות ייצוגיות בכלל. גרוניס הדגיש כי מדובר בדוגמה אחת מיני רבות של בקשה לאישור תביעה ייצוגית שמוגשת בחופזה, בלא בדיקה מספקת ובלא הכנה ראויה. "במקרה הנוכחי הוגדשה הסאה, ולכן צדק בית המשפט משדחה את הבקשה לתיקון בקשת האישור", כתב. גרוניס התייחס לסגנונו של חלפון וכתב: "לבסוף, לא אוכל לסיים החלטתי זו בלא התייחסות ללשון הבוטה והמשתלחת שנוקט עורך הדין בכתבי הטענות מטעמו... דרך התבטאות זו, מוטב שלא היתה ננקטת".

אחרי שבקשת הערעור של חלפון נדחתה בעליון, חזר התיק לבית המשפט הכלכלי בתל אביב. התיק המשיך להתנהל כרגיל, בבית המשפט התקיימו חקירות של אשכנזי ולוי, ובסופו של דבר התקבלה הבקשה. בפסק דין מפורט, המשתרע על פני 60 עמודים, פסקה השופטת כי חלפון הרים את הנטל המוטל עליו, בשלב זה, להוכחת קשר סיבתי, לכאורה, בין העילות לנזק.

בסוף פסק הדין הופתע חלפון לגלות כי קרת־מאיר החליטה לשחרר אותו מייצוג הקבוצה. היא ייחדה פרק נפרד לשאלת הייצוג של הקבוצה, וציינה כי אחד השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לאשר בקשה להגשת תביעה ייצוגית הוא כי "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת".

האם עורך הדין יכול להיות גם תובע ייצוגי?

הקושי הראשון שהעלתה קרת־מאיר ביחס לחלפון נוגע לכך שהוא גם התובע הייצוגי ומהווה חלק מהקבוצה התובעת, וגם מייצג את הקבוצה (עניין שהיה ידוע מהתחלה). בדרך כלל תביעות ייצוגיות מוגשות על ידי עורכי דין שלא נכללים בין חברי הקבוצה. קרת־מאיר העלתה את השאלה האם תובע ייצוגי יכול לייצג את עצמו, וציינה כי בית המשפט העליון טרם נדרש לסוגיה זו. עם זאת, בבית המשפט המחוזי נפסק כמה פעמים כי אין זה מן הראוי שהתובע המייצג ישמש גם כבא כוח הקבוצה המיוצגת.

קרת־מאיר התייחסה גם לסגנונו של חלפון, ובסופו של דבר קבעה כי יש להורות על החלפתו: "לאור כל האמור לעיל, ואף לאור התרשמותי הישירה מדרך התנהלותו של חלפון במהלך הדיונים, יש למנות עורך דין מייצג אחר אשר ייצג באופן הולם ובתום לב את עניינם של חברי הקבוצה". היא קבעה בצעד תמוה, כי חלפון יוחלף על ידי עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, שימשיכו לנהל את התביעה. אשר לחלפון, היא פסקה כי אחרי שלוש שנים של עבודה, הוא יקבל שכר טרחה של 150 אלף שקל בלבד.

חלפון הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וטען כי אין בפגמים שנפלו בהתנהלותו כדי למנוע ממנו לייצג את הקבוצה. לדבריו, האירועים שבעטיים פסלה אותו קרת־מאיר התרחשו לפני זמן רב, ומאז אותה העת הוא ייצג את הקבוצה נאמנה והצליח להביא לאישור הבקשה. עובדה זו, כך נטען, מוכיחה כי יש באפשרותו לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב.

הוא הדגיש גם כי העובדה שקרת־מאיר אפשרה לו לייצג את הקבוצה לכל אורך הליכי האישור למרות הפגמים הנטענים בהתנהלותו מלמדת כי היא סבורה שפגמים אלה אינם מצדיקים את החלפתו. לדבריו, החלפתו בבאי כוח אחרים בשלב זה אינה צודקת שכן היא מביאה לכך שבאי הכוח שיבואו במקומו ייהנו מן העבודה הרבה שהושקעה על ידו במסגרת הליכי האישור, ויתעשרו על חשבונו מבלי שלקחו על עצמם סיכון כלשהו. ובכל מקרה, טען חלפון, אסור היה לקרת־מאיר למנות את גרשט ונאור בלי לקיים דיון על כך, כי אם לפרסם מודעה המזמינה עורכי דין להציע את עצמם לתפקיד. לבסוף הוא טען גם כי שכר הטרחה שנפסק לטובתו נמוך מדי ואינו משקף את הסיכון שנטל ואת המשאבים שהושקעו.

שופטת בג"ץ, אסתר חיותצילום: תומר אפלבאום

שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות, החליטה בסוף מארס שלא להתערב בהחלטתה של קרת־מאיר שלא למנות את חלפון. היא ציינה כי חוק תובענות ייצוגיות קובע שבית המשפט לא ימנה עורך דין לשמש כבא כוח מייצג אם אין יסוד סביר להניח כי הוא ינהל את ענייניה של הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב, ובמקרה הזה מקובלת עליה מסקנתה של קרת־מאיר כי התנהלותו הדיונית של חלפון במסגרת הליכי האישור מלמדת כי הוא אינו עונה לדרישה זו.

נוכח המסקנה הזו, היא החליטה שלא להכריע בשאלה האם תובע מייצג רשאי לשמש גם כבא כוח מייצג. "סוגיה זו טרם הוכרעה בבית המשפט זה, אך בפסיקתם של בתי המשפט המחוזיים ניתן ביטוי מובהק לגישה התואמת את גישתו של בית המשפט המחוזי", כתבה. "על פי גישה זו, אין לאפשר לתובע מייצג שהוא גם עורך דין לשמש כבא כוח מייצג, וזאת בין היתר בשל החשש לניגוד עניינים ובשל קשיים אתיים המתעוררים בעקבות כפל התפקידים".

למרות זאת, סברה חיות כי ההחלטה של קרת־מאיר למנות את נאור וגרשט היתה שגויה, שכן לא התקיים הליך מתאים במסגרתו יוכלו עורכי הדין המעוניינים בכך להציע את עצמם לתפקיד ובית המשפט יבחן את הבקשות למינוי ויחליט בהן. כעת חזר התיק לבית המשפט המחוזי, ונותב לאחר פרישתה של קרת־מאיר, לשופט כבוב. זה הורה לפני כשבועיים על פרסום מודעות הקוראות לעורכי הדין להגיש את מועמדותם לתפקיד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker