חמש שנות מאסר ועבודות שרות לאחד מהאחים העיוורים שהורשעו בעבירות מחשב - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חמש שנות מאסר ועבודות שרות לאחד מהאחים העיוורים שהורשעו בעבירות מחשב

בית המשפט: "המערכת השיפוטית יוצאת בהפסדה כשהיא גוזרת על עברייני מחשב עונשים קלים ובכך מעבירה מסרים מוטעים לעבריינים פוטנציאליים"

אמיר הלמר ועתי"ם חמש שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 75 אלף שקל נגזרו היום, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על הראשון מבין שלושת האחים העיוורים ממשפחת בדיר. האחים הורשעו בשורה ארוכה של עבירות מחשב בתחום הטלקומוניקציה כלפי חברות שונות, באמצעותן ביצעו עבירות גניבה והונאה שהותירו בידיהם סכומים נכבדים. יצוין כי העבירות בוצעו בין השנים 1995-1997.

על אח נוסף נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס של 25 אלף שקל. לגבי האח השלישי, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, הסכים בית המשפט לחכות לקבלת תסקיר משלים לגביו, לפני גזר דינו.

עד היום לא הצליחו החוקרים לגלות את סוד השיטות בהן נקטו האחים כדי לבצע את העבירות, וכמו כן, לא ידוע לאן הועברו הרווחים שהופקו מעבירות אלה.

השופטת סביונה רוטלוי אמרה, כי התלבטה בין גירסת ההגנה, לפיה מדובר בסיפורם של שלושה אחים מכפר קאסם שהעולם התאכזר אליהם בכך שהחשיך את עיניהם, והם פעלו מתוך רצון להוכיח לעולם את כישוריהם. זאת, בשל העוול שנגרם להם על ידי המדינה שרדפה אותם במשך מספר שנים - לבין גירסת התביעה, לפיה מדובר במעשים חמורים ביותר שפגעו בפרטיותם של אנשים - פגיעה שאינה שונה מכל פגיעה בפרטיות אחרת שאינה נעשית באמצעות מחשב.

השופטת קבעה כי חדירה לענייניו הפרטיים והכמוסים של אדם, מערערת את שלוות חייו ותפקידו של בית המשפט להגן על פרטיות זו, במיוחד בעולם הטכנולוגי של היום.

השופטת יצאה גם נגד היחס האוהד והכמעט רומנטי להאקרים, כאילו היו מעין רובין הוד מודרני, כתוצאה מכך שבדרך כלל אין מדובר בדמויות סטראוטיפיות של עבריינים קלאסיים.

השופטת קבעה, כי המערכת השיפוטית יוצאת בהפסד, כשהיא גוזרת על עבריינים כאלה עונשים קלים ובכך מעבירה מסרים מוטעים לעבריינים פוטנציאליים. בהקשר לכך, ציינה השופטת את "האנלייזר" אהוד טננבאום, שנדון לשישה חודשי עבודות שירות בלבד והפך כמעט לגיבור תרבות, כפי שטענה ההגנה.

עם זאת, קבעה השופטת כי בכל זאת היא מתחשבת במגבלותם של הנאשמים, שעלולים לסבול יותר מאחרים בכלא בשל עיוורונם וחוסר יכולתם להתגונן מפני הצקות והתעללויות של אסירים אחרים בהם, וביכולתם לעבוד ולהשתקם.

השופטת ציינה, כי בשיקוליה היה גם היעדר הבעת חרטה בפה מלא של הנאשמים, שאף לא הסגירו את שיטות עבודתם וכן את העובדה שהוזהרו על ידי המשטרה, אך לא חדלו ממעשיהם.

השופטת קבעה עוד, כי הנאשמים ניצלו את היכרותם העמוקה עם עולם המחשבים, וטוו סביבו רשת עבריינית חובקת עולם, כאשר שני האחים הבוגרים היו הדמויות הדומיננטיות יותר בפרשה ואילו האח השלישי ניסה להידמות לשני אחיו הבוגרים. סניגורם של הנאשמים היה עו"ד אביגדור פלדמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#