המוכר או המעצב: למי שייכות זכויות היוצרים בחנות אמנות מקוונת?

מעצבת תכשיטים תבעה איש מכירות שניהל עבורה חנות מקוונת באתר Etsy, לאחר שהפר לטענתה הסכם ביניהם - וביקשה לקבל את השליטה בחנות ■ ביהמ"ש קבע כי מדובר בחנות בעלת פורמט ועיצוב הזהים לחנויות אחרות - ולכן אף אחד מהצדדים אינו בעל זכויות יוצרים בה

אפרת נוימן
פרסומת לאתר Etsy
פרסומת לאתר Etsyצילום: בלומברג
אפרת נוימן

למי שייכת חנות אינטרנט מקוונת לממכר תכשיטים באתר אטסי (Etsy), המציע למכירה פרטי עבודות יד ואספנות? האם הזכויות שייכות למעצבת שהעיצובים שלה נמכרים בחנות או לאיש המכירות שמנהל בעבורה את החנות?

השופטת דפנה אבניאלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה באחרונה כי החנות שהקים איש מכירות באתר עבור מעצבת, אינה יכולה להיות מושא לזכויות יוצרים, מכיוון שהוא לא הוכיח מקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו, כפי שדורש חוק זכויות יוצרים.

השופטת דפנה אבניאלי
השופטת דפנה אבניאליצילום: אתר בתי המשפט

השופטת ציינה כי "עיון בחנויות המקוונות באתר אטסי מלמד כי החנויות זהות מבחינת עיצובן, ולמנהל החנות נותר רק 'לשתול' את תמונת המוצרים המוצעים למכירה" — ולכן אף אחד מהצדדים אינו בעל זכויות יוצרים בחנות.

מדובר בתביעה שהגישה נטע וולפה, מעצבת תכשיטים וצורפת, שהקימה בתחילת 2010 חנות מקוונת באתר שנשאה את שמה. לטענתה, לאחר כמה חודשים פנה אליה ירון צזאנה וביקש לשווק אותה. הם הסכימו כי הוא יפעיל עבורה עמוד אינטרנט באטסי תחת שם אחר מהשם של החנות המקוונת שלה, ובאמצעותו הוא ישווק את תכשיטיה. תנאי ההסכם הבטיחו לו שיעור רווח גבוה של עשרות אחוזים ממחיר המכירה של התכשיטים.

בתחילת 2013 שלח עורך דינה של וולפה מכתב לצזאנה שלפיו היא מסיימת את ההסכם ביניהם לאחר שהפר את תנאי הבלעדיות, ולכן עליו להעביר לידיה את כל ההרשאות הנדרשות לניהול החנות באטסי. צזאנה, מצדו, השיב כי וולפה לא השתתפה ברכישת עמוד החנות באתר, לא תרמה או פעלה למיתוג שלו או לבניית תוכנית שיווקית, ולכן הוא היוצר והבעלים של היצירה.

וולפה תבעה את צזאנה על סך 680 אלף שקל וטענה כי העתיק עיצובים, עשה שימוש בטקסטים שנכתבו עבור החנות שהקים עבורה, הפר זכויות יוצרים באתר פינטרסט שבו הוצגו תמונות של תכשיטים מקוריים שלה שצולמו עבור החנות, וכן היא טענה להטעיית צרכנים באתר אטסי. היא גם עתרה לצו שיורה, בין השאר, על העברת השליטה בחנות לידיה. בתגובה, צזאנה הגיש תביעה שכנגד ובה טען שוולפה היא זו שהפרה את זכויותיו ועשתה שימוש בתמונות שצילם ובטקסטים שכתב.

השופטת קבעה כי אף אחד מהצדדים אינו בעל זכות יוצרים בחנות, ואיש מהם אינו יכול לטעון להפרת זכות קניינית או מוסרית לגביה, הנובעת מהוראות חוק זכויות יוצרים. היא ציינה כי צזאנה קיבל פורמט מובנה של חנות מקוונת ואליה העלה את הצילומים של התכשיטים שעיצבה וולפה.

אתר אטסי
אתר אטסיצילום: בלומברג

זכות גישה מסויגת לדף החנות

אבניאלי קבעה כי לאחר שנפרדו שני הצדדים, עדיין יש לצזאנה זכות גישה לחנות כל עוד התכנים של וולפה אינם מופיעים בה. יש לו גם זכות יוצרים בצילומי התכשיטים שאותם צילם בעצמו, אך הוא לא היה רשאי להציגם בחנות ולמכור אותם.

מאחר שצזאנה המשיך להציג את התכשיטים ואף למכור אותם, אף שיוצרו על ידי אחרים ולא על ידי התובעת, הוא הפר את זכותה הקניינית והמוסרית של התובעת בתכשיטים עצמם. הוא אף המשיך להשתמש בטקסטים של התובעת המתארים את התכשיטים.

אבניאלי קבעה כי צזאנה ישלם לוולפה 40 אלף שקל בשל הפרת זכויותיה בתכשיטים ועוד 1,000 שקל על שימוש במשפט שלה המתאר את התכשיטים. היא נתנה צו מניעה האוסר עליו לעשות שימוש בעיצובי התכשיטים של וולפה ובצילומים שלהם, וקבעה הוצאות של 15 אלף שקל לחובתו.

במקביל, היא חייבה את וולפה בסכום של 3,000 שקל, מאחר שעשתה שימוש בתמונות התכשיטים שצילם צזאנה גם לאחר שהסתיימו היחסים העסקיים ביניהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ