העונשים בתיק פסגות אמנם חמורים — אך אינם קיצוניים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העונשים בתיק פסגות אמנם חמורים — אך אינם קיצוניים

כיצד מוסבר עונש של ארבע וחצי שנות מאסר על מנהל הנוסטרו לשעבר של פסגות דוד אדרי, בשעה שנוחי דנקנר — שהורשע גם הוא בהרצת ניירות ערך — נידון לשנתיים מאסר? לדברי השופט חאלד כבוב, מדובר ב"פרשה ייחודית, שלא היה דומה לה"

7תגובות
שי בן דוד בצאתו מבית המשפט הכלכלי, ביום חמישי. אילו הוא ואדרי הורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך לפני עשר שנים, קרוב לוודאי שעונשיהם היו קלים יותר
תומר אפלבאום

עשר שנים חלפו מאז ביצעו דוד אדרי ושי בן דוד את הפעולות שהניעו את חקירת רשות ניירות ערך לגבי התנהלות בית ההשקעות פסגות. מי שהיה אז יו"ר הרשות, פרופ' זוהר גושן, כבר מזמן לא שם. פרקליט המדינה משה לדור, שאיפשר את סגירת התיק נגד בית ההשקעות עצמו, כבר בגמלאות. בית ההשקעות פסגות עצמו עבר לבעלות אחרת. מנכ"ל פסגות דאז, רועי ורמוס, פרש והגיע לפני ארבע שנים להסדר ראשוני מסוגו באותם ימים של סגירת תיק כנגד תשלום קנס של חצי מיליון שקל.

הזמן שחלף, יחד עם העובדה שהעבריינים הם עברייני צווארון לבן, או כמו שהסניגורים אוהבים לכנותם, "אנשים נורמטיבים" — יצרו את התחושה שהעונשים שיטיל בית המשפט על שני המורשעים המרכזיים בפרשה יהיו נמוכים. למעשה, אילו הורשעו אדרי ובן דוד בעבירות תרמית בניירות ערך לפני עשר שנים, קרוב לוודאי שעונשיהם באמת היו קלים יותר.

ההלם על פניהם של אדרי ובן דוד בבית המשפט הכלכלי בתל אביב ביום חמישי האחרון שיקף היטב את חומרת העונש שניחת עליהם. השופט הכלכלי חאלד כבוב השית על אדרי, לשעבר סמנכ"ל ברוקראז' ומנהל כספי הנוסטרו בפסגות, ארבע שנות מאסר וחצי בפועל וקנס גבוה של 4.5 מיליון שקל. בן דוד, שכיהן כמנהל חדר ברוקראז' בפסגות, ספג שנתיים וחצי מאסר בפועל וקנס של 1.75 מיליון שקל.

רשות ניירות ערך, שחקרה את הפרשה, ופרקליטות מיסוי וכלכלה, שניהלה את התיק, כינו את הענישה "תמרור אזהרה" לבכירים בשוק ההון. מנגד, עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב־סבאג, שייצגו את אדרי, כינו את הענישה "קיצונית בחומרתה וחסרת תקדים", וטענו כי "אינה הולמת את נסיבות המעשים ואת קביעות בית המשפט עצמו בהכרעת הדין".

דוד אדרי בצאתו מבית המשפט הכלכלי
תומר אפלבאום

עורכות הדין טוענות גם לאפליה של אדרי ביחס לממונים עליו. "העונש אינו מתיישב עם אי העמדתם לדין של המנהלים הבכירים שהיו ממונים על אדרי", כתבו בתגובתן, וכיוונו בוודאי לסגירת התיק נגד ורמוס.

אגב, הצעת חוק להטלת אחריות על מנהלים שכשלו בפיקוח על הכפיפים להם מצויה אמנם בשלבי גיבוש במשרד המשפטים, אך אינה מתקדמת.

התרמית נעשתה כלפי הקופה הציבורית

בניגוד לטענת הסניגוריה ולמרות המספרים המרתיעים, עונשיהם של אדרי ובן דוד אינם סוטים לחומרה ממגמת הענישה הנוכחית בעבירות כלכליות בשוק ההון.

הסיבה לעונש החמור נעוצה בכך שאדרי הורשע בשלוש פרשיות שונות והעונש שהושת עליו בגין כל אחת מהן הצטבר למספר השנים הגדול. בן דוד הורשע בשתי פרשיות והעונש שלו הגיע אף הוא לממדים מכאיבים — בעיקר בשל החלטת השופט להטיל את רוב העונשים במצטבר, ולא באופן חופף.

ההחלטה של השופט כבוב לא נבעה מגחמה. בשנים האחרונות מתווה בית המשפט העליון מגמה מובהקת של החמרה בענישה בעבירות צווארון לבן. בנוסף, הנחיית בית המשפט העליון היא כי כאשר עבריינים מורשעים בשורה של מעשים שאינם קשורים זה לזה, יש להטיל עליהם ככלל עונש מצטבר בגין כל מעשה ומעשה. "הנחת כמות" או "השני בחצי מחיר" — לא בענישה פלילית.

העונשים הצטברו לממדים לא צפויים עונשי המאסר בפרשת פסגות, לפי עבירות

במרכז הפרשה הראשונה והחמורה מכולן עמד מכרז החלף של משרד האוצר, שבו האוצר ממיר אג"ח ממשלתיות העומדות לפקוע באג"ח ממשלתיות חדשות, שמועד פקיעתן רחוק יותר. אדרי ובן דוד הורשעו בכך שפעלו במשותף להשפיע על שערי האג"ח הממשלתיות בימים שקדמו למכרז ההחלף.

הנרטיב של כבוב בגזר הדין מכוון כולו להצדקת ענישה מחמירה. כבוב כינה את מעשי השניים "פגיעה אדירה וקשה במשקיעים המשתתפים במכרז, באוצר, בשוק ההון עצמו, ביעילותו ובאמינות הציבור בו".

השופט הדגיש כי אדרי ובן דוד פעלו מתוך תאוות בצע. הם נהנו מבונוסים ענקיים בזכות הצלחתם שחלק מהם נבע ללא ספק מהתרמית שבה הורשעו. בשנים הרלוונטיות לכתב האישום קיבל אדרי פרמיה בסכום של 65 מיליון שקל בגין הצלחותיו; בן דוד קיבל פרמיה של כ–20 מיליון שקל.

כבוב מוסיף כי מדובר במקרה ייחודי, שבו התרמית מכוונת כלפי משרד האוצר. אדרי אף הסתיר מאנשי האוצר את העובדה שהיה אחראי על ניהול כספי הנוסטרו של פסגות שהחזיק אג"ח ממשלתיות כאשר משרד האוצר התייעץ עמו על בניית מכרזי ההחלף. לפיכך, המרומה היא הקופה הציבורית.

משקל נוסף ניתן לעובדה שמדובר בפעולות שנעשו על ידי בכירים באחד בתי ההשקעות החשובים במדינה, גוף מוסדי שהציפייה מעובדיו היא לאמינות ויושרה בדרגה הגבוהה ביותר. "מגוף מוסדי מהגדולים במשק, משקיע מתוחכם אשר מנהל כספם של אחרים, מצופה על אחת כמה וכמה כי יתנהל בהתאם להוראות הדין", כתב השופט.

בפרשה הזאת לבדה נגזרו על אדרי שנתיים וחצי מאסר ועל שותפו בן דוד שנתיים מאסר.

השופט חאלד כבוב
עמי שומן

הטיעונים להקלה הועילו לדנקנר יותר

ההשוואה המתבקשת היא לעונשו של בעל השליטה לשעבר בקונצרן אי.די.בי, נוחי דנקנר. התיק של דנקנר התנהל בפני כבוב במקביל לתיק פסגות. בשני המקרים מדובר בהרשעה בתרמית בניירות ערך. בשני המקרים מדובר בהרצת ניירות ערך שבסופה הרשעה בעבירת תרמית בניירות ערך. עבירת התרמית ועבירת השימוש במידע פנים הן שתי העבירות החמורות ביותר בחוק ניירות ערך ובצדן עונש מקסימלי של חמש שנות מאסר בפועל.

למרות זאת, קשה להשוות בין הפרשות. "הפרשה הנוכחית היא פרשה ייחודית שלא היה דומה לה בפרשות שנדונו עד כה בבתי המשפט", כתב כבוב בצדק. עם זאת, השופט כבוב עצמו נדרש להשוואה בין העונש שהטיל על אדרי ובן דוד לעונש שהושת לפני כמה חודשים על דנקנר. דנקנר נדון לשנתיים מאסר בפועל.

העובדה שדנקנר היה בעל שליטה בחברה נחשבה בעיני כבוב לשיקול מחמיר, אך כבוב מציין כי דנקנר הורשע בתרמית בנייר ערך אחד בלבד. "אמנם שם דובר בבעל השליטה בחברה שביצע את הפעילות התרמיתית, וזאת במסגרת הנפקה שהיא אירוע הון מהותי לחברה, אך עם זאת בפרשת אי.די.בי מדובר בפעילות בנייר אחד ולא בחמישה", כתב השופט. כבוב ציין לחומרה כי אדרי ובן דוד הפיקו טובת הנאה כספית משמעותית ממעשיהם בניגוד לדנקנר.

נוחי דנקנר
מוטי מילרוד

דנקנר עירער באחרונה על פסק הדין. מנגד, הפרקליטות עירערה על קולת העונש שהושת עליו. כבוב עצמו ציין בגזר דינו של דנקנר כי עונשו יהיה ברף התחתון של מתחם הענישה. בפרקליטות סברו שלא היתה הצדקה לרחמנות הזאת.

אדרי ובן דוד הציגו לא מעט שיקולים להקלה בעונש, ביניהם תרומות לחברה, פגיעה בשמם הטוב וקשיי בריאות. נדמה כי לדנקנר הטיעונים להקלה הועילו יותר.

מכיוון שפרשת הרצת האג"ח הממשלתיות היא ייחודית, קשה להשוות בין העונש שנגזר בפרשה זו על אדרי ובן דוד לעונשו של דנקנר. כדי לברר אם אמנם העונש בפרשת פסגות הוא חמור במיוחד, נכון יותר להשוות את העונש של דנקנר לעונש שנגזר על אדרי באישום השני של תיק פסגות. באישום זה הורשעו אדרי ובן דוד בהרצה של אג"ח חברת דלק נדל"ן בלבד. אדרי ספג על עבירה זו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. הוא יכול להתנחם בכך שדנקנר ספג על הרצת מניה אחת עונש כפול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#