גלי ההדף של טראמפ: רפורמת המס צפויה להשפיע גם על חברות ישראליות - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גלי ההדף של טראמפ: רפורמת המס צפויה להשפיע גם על חברות ישראליות

אסטרטגיית המס של חברות ישראליות רבות מבוססת על מודל של חברה אם ישראלית, חברה בת אמריקאית והעברה של מקסימום הכנסה לישראל, שבה מס החברות נמוך יותר ■ אם הרפורמה תעבור, תכנון המס עשוי להתהפך ■ התוכנית צפויה גם להקל על השקעות של תושבי חוץ בארה"ב

2תגובות
הנשיא טראמפ בראיון בחדר הסגלגל, היום
CARLOS BARRIA/רויטרס

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז ביום רביעי על תוכנית רפורמת המס, שהוכתרה על ידו כ"אחד מקיצוצי המס הגדולים בתולדות ארה"ב". התוכנית כוללת, בין השאר, הורדה חדה של מס החברות מ–35% לשיעור של 15% — נמוך ממס החברות ברוב מדינות OECD.

בשלב זה מדובר בהצעה שמייצרת בור תקציבי וצפויה לה התנגדות חריפה. סביר להניח שגם אם היא תעבור, זה יקרה אחרי שינויים בקונגרס, שיכולים להיות מהותיים.

ד"ר אמיר חנצ'ינסקי, מומחה למיסוי בינלאומי ושותף בדסק האמריקאי של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל, מציין כי טראמפ עשה מהלך מתבקש לכאורה, בשל שיעורי המיסוי הגבוהים בארה"ב (בפועל מדובר בכ–40% מס, שכן על המס הפדרלי נוסף גם מס מדינתי) — אבל הוא עשה זאת בצורה קיצונית ומרחיקת לכת.

עיקרי רפורמת המס של טראמפ
Shannon Stapleton /רויטרס, בלומברג

בהקשר הזה חשוב לזכור כי חברות רבות בישראל אינן משלמות מס חברות בשל הפסדים קיימים או צבורים וכי בפועל, מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, חברות ההיי־טק הגדולות משלמות בממוצע 16% מס חברות במרכז הארץ ו–9% בפריפריה. זאת, עוד לפני התוכנית שקידם שר האוצר, משה כחלון, להורדה משמעותית של מס החברות ל–6%–12% (כשהרף התחתון רלוונטי לחברות ענק שיפתחו וירשמו קניין רוחני בישראל), במטרה לתמרץ את תעשיית ההיי־טק בארץ.

ובכל זאת, אי־אפשר להתעלם מהשינוי שיכולה ליצור רפורמת המס של טראמפ. חנצ'ינסקי מציין כי המשמעות העיקרית כלפי החברות הישראליות היא בחלוקת העוגה של תשלום המסים בין שתי המדינות. אם עד עכשיו אסטרטגיית המס של חברות ישראליות היתה מבוססת על העיקרון שלפיו יש להעביר כמה שיותר הכנסה לישראל, שבה מס החברות נמוך יותר מאשר בארה"ב — עתה תכנון המס, של חברות חדשות וגם קיימות, עשוי להתהפך.

"בשנים האחרונות, מבחינה מיסויית טהורה, הצורה המקובלת של מודל הפעילות היתה באמצעות חברה אם ישראלית וחברה בת אמריקאית. המטרה היתה להעביר כמה שיותר מס לישראל. עכשיו חברות ישראליות יצטרכו לבחון את כל אסטרטגיית המס שלהן וגם ישראל תצטרך לחשוב על חוקי המס שלה", אומר חנצ'ינסקי.

עו"ד יניב ארליך, ראש מחלקת מיסוי במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' (GKH) מזכיר כי כדי ליהנות ממס החברות האמריקאי הנמוך לא תהיה אפשרות שהשליטה והניהול של החברה ייעשו מישראל. כלומר, יהיה צורך להקים אופרציה אמריקאית מלאה שממנה תנוהל החברה, ובמקרים מסוימים היזם אף יצטרך לעבור לארה"ב ולנתק תושבות. מצד אחד, זאת דרישה שיכולה להיות בעייתית לחברות סטארט־אפ קטנות, ומצד שני גם כיום במקרים רבים יזמים ישראליים עוברים לגור בארה"ב כדי לנהל את הפעילות שם.

אם מס החברות האמריקאי אכן יירד באופן דרמטי, סביר כי למשקיעים אמריקאיים בחברות ישראליות יהיה קל יותר ללחוץ על החברה לעבור לארה"ב. "למשקיעים אמריקאיים יש אינטרס שהחברה תהיה אמריקאית ושהיזמים יהיו קרובים אליהם", אומר עו"ד מונטי סילבר ממשרד איתן מהולל שדות, המתמחה במיסוי אמריקאי, "עכשיו גם יהיה להם קל יותר להתעקש על כך".

עו"ד־רו"ח אלדר בן רובי, מוביל תחום המס ושותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' מתייחס לחלק נוסף בהצעה, שעשוי להיות בעל השפעה דווקא על רכישות של חברות ישראליות קיימות.

בן רובי מציין כי אחד המשתנים שתדלקו בעשור האחרון את הרכישות של חברות ישראליות על ידי חברות רב־לאומיות היתה העובדה שהיו להן "רזרבות" רבות מחוץ לארה"ב — כלומר, כספים שהן לא רצו להחזיר לארה"ב בגלל המיסוי הגבוה שצפוי להן. לפי הדיווח ביום רביעי שעבר, התאגידים הרב־לאומיים יוכלו להחזיר את ה"רווחים הכלואים" בחו"ל בשיעור מס מופחת (שעוד יפורסם). לדבריו, "אם הרפורמה תעבור, המשמעות תהיה הקטנת המשאבים הכספיים מחוץ לארה"ב. כמו כן, הרצון לרכוש חברות ישראליות יירד, ויגדל הרצון לקנות חברות אמריקאיות".

ביטול מס העיזבון ימשוך השקעות בנדל"ן

תוכניתו של טראמפ מתייחסת גם למס העיזבון. מדובר במס שחל על כל הנכסים של אזרחים אמריקאים (מעל שווי של 5.5 מיליון דולר ליחיד) ועל ניירות ערך אמריקאים ונדל"ן בארה"ב (מעל שווי של 60 אלף דולר) של מי שאינו אזרח אמריקאי.

טראמפ הכריז כי מס העיזבון יבוטל, אך עדיין לא ברור אם הרפורמה שהוא מציע מתייחסת רק לנכסים של אזרחים אמריקאים או גם לנכסים בארה"ב של מי שאינו אמריקאי הממוסים כיום במקרה של פטירה. אם הפטור יחול גם על רכישות נדל"ן בארה"ב עבור מי שאינו אמריקאי, המשמעות יכולה להיות עלייה ברכישות נדל"ן של ישראלים בארה"ב.

"המצע של טראמפ בבחירות היה מפורט בהרבה מראשי הפרקים שפורסמו בשבוע שעבר, וקשה להבין מהם את המשמעויות", אומר סילבר. הוא מוסיף כי הפטורים שמציע טראמפ להעניק לעשירים אינם משרתים את האוכלוסייה שבחרה בטראמפ, ובכל מקרה צפוי מאבק קשה על ביטול מס העיזבון.

סילבר מציין היבט נוסף של הרפורמה, שלפיו שיעורי המס יירדו גם עבור מי שמשקיע בארה"ב בנדל"ן באמצעות חברה משפחתית ישראלית. השקעה בדרך זה יכולה להיות פתרון לפטור ממס עיזבון (שאינו חל על חברות) גם אם הוא לא יבוטל.

גם אם מס העיזבון יבוטל, חנצ'ינסקי מציין כי באופן היסטורי, מדובר בנושא שיש עליו מאבק בין הרפובליקאים והדמוקרטים וגם בעבר הוא בוטל ולאחר זמן קצר חזר להיות בתוקף. "גם אם ההצעה של טראמפ תעבור, היא יכולה שוב להתהפך כשייבחר הנשיא הבא, כפי שכבר קרה בעבר. לכן האי־ודאות נשארת גדולה, וכדאי לבצע בכל מקרה הגנות".

בן רובי מסכם כי בשורה התחתונה הרפורמה צפויה להקל על השקעות של תושבי חוץ בארה"ב ותאתגר את משרד האוצר, שעדיין לא השלים את ההליך של הורדת מס החברות בתעשיית ההיי־טק. האם צפויה הקלה נוספת בצד הישראלי? "יהיה קשה להוריד את מס החברות בישראל עוד יותר כי אנחנו כבר נמצאים במרוץ לתחתית. ארה"ב אולי 'לא סופרת' את ישראל. אבל אנחנו צריכים לספור את ארה"ב", אומר בן רובי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם