נפתח משפטו של גד זאבי בפרשת מלם; מואשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וברישום כוזב במסמכי תאגיד

על פי כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר להשיג אישור של אסיפת בעלי המניות, לשלם לזאבי שכר של 10,000 דולר

ארנון בן-יאיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארנון בן-יאיר

בבית משפט השלום בתל אביב נפתח היום, בפני השופטת דניאלה שריזלי, משפטו של איש העסקים גד זאבי וחברת מלם, שהיתה בשליטתו ונמכרה בינתיים לאיש העסקים שלמה אייזנברג. זאבי, שהיה יו"ר החברה, מואשם ביחד עם מנכ"ל החברה גלעד רבינוביץ', דירקטור בחברה יובל אקר ועורך הדין של החברה אסף טיבר בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וברישום כוזב במסמכי תאגיד. על פי כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר להשיג אישור של אסיפת בעלי המניות בחברה להחלטה לשלם לזאבי שכר חודשי בסך 10,000 דולר.

על פי כתב האישום, חלק ממניותיו של זאבי בחברה היה משועבד לבנק הבינלאומי עקב נטילת הלוואה. לטענת התביעה, הסכם השעבוד הותיר את זכויות ההצבעה במניות המשועבדות בידי בעליהן, כלומר זאבי, ורק במקרים שבהם הבנק ביקש לקבל לידיו את כוח ההצבעה, כוח זה היה אמור להיות מועבר אליו. לטענת התביעה, הבנק נשאל בנוגע לעסקה ספציפית זו, והשיב כי הוא אדיש לגביה ואין לו עניין בה. בנסיבות אלה, חיווה עו"ד טיבר את דעתו, כי מדובר במניות נגועות שאינן יכולות לבוא במניין לצורך אישור עסקת בעלי עניין.

לטענת התביעה, עו"ד טיבר שחשש למעמדו בחברה, פעל על פי הצעת רבינוביץ' ובניגוד לעמדתו המשפטית הראשונה, נאות להתייחס למניות המשועבדות לבנק כאילו היו בלתי קשורות לזאבי. טיבר קיבל ייפוי כוח מהבנק להצביע בשמו והצביע בעד ההחלטה לשלם לזאבי את השכר. בנוסף, מואשם טיבר בכך שיצר מצג כוזב בפני רשות ניירות ערך כדי להסתיר את אופן ההצבעה האמור.

במהלך הדיון כפרו באי כוח הנאשמים, עורכי הדין גיורא אדרת, נוית נגב, יעל גרוסמן וארז הראל, באשמה באופן כללי. כפירה מפורטת תוגש עד אמצע אוגוסט. עו"ד אדרת טען בשם לקוחו להגנה מן הצדק. לטענתו, אכיפה פלילית המקרים של הצבעת רוב בלתי נגוע היא שרירותית, במקרים רבים רשות ניירות ערך מבקשת הבהרות על החלטות שאין בהן את הרוב הדרוש, ובמקרה הצורך ההחלטה מתקבלת מחדש. סירקין השיבה כי מדיניות התביעה היא להעמיד לדין במקרים של קבלת החלטות בעלי עניין במרמה, וכי כך היה גם במקרה של אייזנברג וגם בפרשת צינורות המזרח התיכון. השופטת שריזלי לא שמעה על הפרשות והתפלאה לשמוע עליהן.

הדיון התנהל תחת הצל של שביתת בתי המשפט. הקלדנית של השופטת שריזלי לא הגיעה, ועל כן העוזרת המשפטית של השופטת קיבלה "קידום", והפכה קלדנית בצוק העתים, אך התקשתה למלא ואת התפקיד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker