נאמני מגה ביקשו שכר טרחה של 154 מיליון שקל - הכנ"ר מסכים לפחות מחמישית - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נאמני מגה ביקשו שכר טרחה של 154 מיליון שקל - הכנ"ר מסכים לפחות מחמישית

הנאמנים הדגישו כי "מדובר בתיק הקפאת הליכים והסדר נושים מהמורכבים ביותר שהתנהלו בארץ מאז ומעולם" ■ לפי הכנ"ר, "שכר הטרחה שביקשו בעלי התפקיד גדול עשרות מונים מן הנהוג בסביבת הענף בו נדרשו לפעול"

7תגובות
משמאל לימין: גבי טרבלסי, אהוד גינדס ואמיר ברטוב
עופר וקנין וגילי ומירית סטודי

נאמני מגה ביקשו מבית המשפט לאשר להם שכר טרחה בסכום חסר תקדים של 154 מיליון שקל, אחרי שהצליחו למכור את הרשת הקורסת ליינות ביתן. ואולם, כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), כך מתברר היום, מתנגד לכך בתוקף ומדגיש כי יש להגביל את שכר הטרחה לסכום של 28 מיליון שקל בלבד - פחות מחמישית מהסכום המבוקש. עוד מדגיש הכנ"ר כי תוצאת שכר הטרחה של הנאמנים - רו"ח גבי טרבלסי ועורכי הדין אהוד גינדס ואמיר ברטוב - "כלל אינה מתקבלת על הדעת".

על פי עמדת הכנ"ר, שהוגשה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות עו"ד אורי ולרשטיין ממחלקת תאגידים בכונס הרשמי, יש צורך להתייחס לשלושה רכיבים בקביעת שכרם של הנאמנים: שכר טרחה בגין בדיקת תביעות החוב של העובדים (כ-1.025 מיליון שקל); שכר הטרחה המשקף את היקף הפעילות, האחריות, והעבודה שנדרשה (כ-23.7 מיליון שקל); ושכר בעד מאמץ מיוחד ויוזמות יוצאות דופן שננקטו על ידי הנאמנים בשלב הקפאת ההליכים ולאחר אישור ההסדר (כ-3 מיליון שקל).

לצורך השוואה לשיעורי התגמול המקובלים בענף בו פועלת מגה, הציע הכנ"ר ללמוד מהנתונים של רשת שופרסל. הוא מציין כי פעילותה של רשת שופרסל גדולה משמעותית מפעילותה של מגה תחת בעלי התפקיד, ועלות השכר של המנכ"ל שלה ב-2016 עמדה על כ-7.4 מיליון שקל.

"יוצא אם כן, כי הגם שבעלי התפקיד הפעילו את מגה במשך שישה חודשים (שווה ערך ל-3.7 מיליון שקל במונחי עלות שכר מנכ"ל רשת שופרסל), והגם שהיקף פעילותם הקמעונאית קטן מהיקפי שופרסל, והגם שתחום פעילותם לא כלל את שוק ההון, ההשקעות והנדל"ן, וללא שהובא בחשבון כי פעולותיהם גובו בהתייעצות שוטפת על הכנ"ר ומהלכיהם העסקיים ושיקול דעתם תוקפו בהחלטות בית המשפט - עדיין שכר הטרחה שביקשו בעלי התפקיד גדול עשרות מונים מן הנהוג בסביבת הענף בו נדרשו לפעול".

סניף של רשת מגה
עופר וקנין

שלושת הנאמנים מונו לפני למעלה משנה, עם מתן צו הקפאת הליכים לרשת מגה, שנקלעה לחובות של למעלה ממיליארד שקל והגישה לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים. בינואר הם הגישו בקשה לפסוק להם שכר טרחה, בה ציינו כי חילקו לנושים סכום של 486 מיליון שקל, ולכן ביקשו לאשר להם באותו שלב 7% מהסכום הזה - כלומר 34 מיליון שקל.

הנאמנים ציינו גם כי פעילותם בתקופת ההקפאה תביא בסופו של יום לקופת הפירוק כ-1.025 מיליארד שקל, כלומר, שיעור ההחזר הממוצע לנושים צפוי לעמוד על כ-85%. הנאמנים ביקשו לאשר להם בסופו של דבר שכר טרחה של 15% מתוך הסכום שיחולק בפועל לנושים - כ-154 מיליון שקל.

הבקשה של  הנאמנים בוססה על תקנה 8א לתקנות החברות, שקובעת שכר חלוקה על פי תוצאה, כלומר, שכר שנגזר מהצלחת הטיפול והתועלת שנוצרה בפועל לנושים. על פי התקנה, רשאי בעל תפקיד "לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים, בכסף או ב"שווה כסף", על פי אחוזים הנגזרים משיעור החלוקה בפועל לכל הנושים.

תקנות השכר קובעות כי בגין חלוקה של למעלה מ-80% מסך הנשייה, השיעור שישולם כשכר טרחה הוא 11%-12%. התקנות גם קובעות כי "בנסיבות מיוחדות, שנבעו ממאמץ מיוחד, רשאי בית המשפט לפסוק שכר של בין 12%-15% מסך הנשייה לחלוקה". הנאמנים נסמכים על כך וטוענים כי במקרה הזה מגיע להם שכר טרחה של 15%.

הם הדגישו כי "מדובר בתיק הקפאת הליכים והסדר נושים מהמורכבים ביותר שהתנהלו בארץ מאז ומעולם, ושהסתיים בפועל בשיקום של חברה תפעולית, אגב אישור הסדר נושים שהגשים את האינטרסים של הנושים אף מעבר לציפיות". לדבריהם, תפקידם התאפיין באינטנסיביות ועבודה רבה, ודרש נטילת סיכונים מחושבים, קבלת החלטות מורכבות, יצירתיות והשקעת כמות עצומה של שעות עבודה.

תקנות השכר קובעות שלושה מסלולי שכר אפשריים לתגמולו של בעל תפקיד, כאשר המסלול נבחר בהתאם לנסיבות וכפוף לאישורו של בית המשפט: מסלול הניהול שמאופיין בשיעור שכר מדורג, המשקף אחריות ותשומות הנדרשות מבעל התפקיד בהתייחס למחזורי ניהול החברה בהליך חדלות פירעון; מסלול המימוש, המאופיין בשיעור שכר מדורג שמביא ביטוי ראוי לפעולות שנדרשות מבעל התפקיד במכירת נכסי ועסקי החברה בהליך חדלות פירעון; ומסלול החלוקה, שמאופיין בשיעור שכר מדורג המתייחס לשיעור החזר החוב לכלל הנושים ואמור לתגמל בעלי תפקיד בעד ערך מוסף שיצרו לנושים. במקרה הזה ביקשו הנאמנים לקבל שכר על פי המסלול השלישי, כלומר לפי הערך שהשיאו לנושים.

הכנ"ר משווה את התוצאה של המסלול הזה למסלולים האחרים: לפי מסלול הניהול, הנאמנים זכאים ל-2.7 מיליון שקל, ולפי מסלול המימוש הנאמנים זכאים ל-9.1 מיליון שקל. הכנ"ר מחשב את שכר הטרחה גם לפי חישוב שעתי, ומציין כי גם אם יונח כי כל אחד מהנאמנים השקיע 220 שעות עבודה בחודש בשני רבעוני ההפעלה הראשונים ו-110 שעות עבודה בחודש בשני הרבעונים של תחילת ההסדר, וכן כי כל שעת עבודה שלהם תתומחר כפול מתעריף שעת עבודה מומלץ – שכר הטרחה של שלושתם יחד היה מסתכם ב-6 מיליון שקל בלבד בשנה הראשונה, ופחות מכך בשנה השנייה והשלישית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#