איך בנק הפועלים נתן יד חופשית לפישמן? השופט אלטוביה החליט שזה הזמן לערב את בנק ישראל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך בנק הפועלים נתן יד חופשית לפישמן? השופט אלטוביה החליט שזה הזמן לערב את בנק ישראל

במאי 2016 הוגשה לביהמ"ש הכלכלי בקשה לגילוי מסמכים מבנק הפועלים, הנוגעים להלוואות שניתנו לאורך השנים לפישמן ■ המבקש טען כי למרות נורות האזהרה בבנק המשיכו לספק לפישמן אשראי

26תגובות
אליעזר פישמן בבית המשפט, היום
עופר וקנין

מאז אוגוסט 2016 מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב הליך פשיטת רגל נגד איש העסקים אליעזר פישמן, שחייב לבנקים ולרשות המסים כ-4 מיליארד שקל, מתוכם 1.8 מיליארד שקל לבנק הפועלים - שהוא הנושה הגדול ביותר. את ההליך המשפטי התחילה רשות המסים, לאחר שבית המשפט העליון אישר את החוב של פישמן לרשות, ובהמשך הצטרפו גם הבנקים לבקשה.

בחודשים האחרונים הגיש המנהל המיוחד שמינה השופט איתן אורנשטיין, עו"ד יוסי בנקל, בקשות רבות בתיק וכן דו"חות שעסקו בחובות העתק של פישמן. לדברי בנקל, במשך שנים ארוכות, לכל המאוחר מ-2006, היתה קבוצת פישמן והוא עצמו במצב של הידרדרות פיננסית קשה.

אף שדבריו החמורים של בנקל צועקים את השאלה כיצד ומדוע איפשרו הבנקים והמערכת הפיננסית לפישמן לגלגל את חובותיו, אף שהוא חדל פירעון כבר יותר מעשור - לא נשמעה עדיין עמדתו של בנק ישראל בעניין.

כעת המצב הולך להשתנות, בעקבות הליך משפטי שמנהל רואה חשבון בשם משה אהרוני כנגד בנק הפועלים. מדובר בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב עוד במאי 2016, להורות לבנק הפועלים לגלות מסמכים הנוגעים להלוואות שנתן בנק הפועלים לפישמן לאורך השנים - ובהם כל הפרוטוקולים הרלוונטיים של הדירקטוריון וועדות האשראי, מסמכי ההלוואות, הערכות שווי שהיו לבנק, סיכומי פגישות, דו"חות של חטיבת ניהול הסיכונים בבנק ועוד.

בנובמבר התקיים דיון בפני השופטת דניה קרת־מאיר, ובפברואר הגישו הצדדים סיכומים לפני הכרעה בבקשה. לפני כשבוע וחצי הגיש אהרוני, המיוצג על ידי עו"ד תומר ברם ממשרד ברם ושות', בקשה לצרף לסיכומים גם דו"ח של בנקל שהוגש באמצע מארס, אשר תומך בטענות שלו.

בינתיים קרת־מאיר פרשה במפתיע משפיטה, והתיק עבר לשופט מגן אלטוביה, שהצטרף רק בשבוע שעבר למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אלטוביה גם היה השופט שהכריע נגד פישמן בערעור המס שלו בבית המשפט המחוזי - אותו פסק דין שקיבל גיבוי בעליון, ובעקבות זאת התחיל להתגלגל תיק פשיטת הרגל נגד פישמן.

מגן אלטוביה
איציק בירן

בהחלטה שנתן אלטוביה הוא כתב כי שאלת צירוף האסמכתא תוכרע במסגרת ההכרעה עצמה בבקשת הגילוי, אך הוסיף כי "לפני שתועבר הבקשה להכרעה ומשהועבר התיק לידי, אני מוצא כי יש לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה, לרבות בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, להודיע אם בכוונתו להצטרף להליך. הודעה בעניין זה תוגש עד 15 במאי, וזאת בהתחשב בפגרת הפסח". רק לגבי היועמ"ש הוא כותב שאם לא יגיש הודעה במועד שנקבע, הוא יוחזק כמי שאין בדעתו לבקש להצטרף להליך.

הפנייה של אלטוביה ליועמ"ש ובנק ישראל היא חריגה בהליך כל כך מקדמי. ייתכן שבתור שופט חדש אלטוביה רוצה ללכת בזהירות, למפות את כל העמדות שיש למי שיש לו נגיעה בעניין - ואז להחליט. מדובר בהליך האזרחי המתקדם ביותר נגד הבנקים בעניין ההלוואות לפישמן, ומכאן גם חשיבות ההכרעה שתתקבל.

"יש פיל בחדר"

הבקשה של אהרוני הוגשה לפי סעיף 198 א' לחוק החברות, המאפשר להגיש בקשה לקבלת צו לגילוי מסמכים במסגרת הליך התביעה הנגזרת עוד בטרם הגשת הבקשה לאישור הנגזרת. זאת, על מנת לצמצם את פערי המידע המובנים הקיימים בין הצדדים בהליך. על מנת שהדבר יתאפשר, צריך המבקש להראות כי המסמכים רלוונטיים לשלב זה של ההליך, ולהציג תשתית ראייתית ראשונית שממנה ניתן ללמוד כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור התביעה הנגזרת תתקבל.

ציון קינן
מוטי מילרוד

הבקשה של אהרוני נגד בנק הפועלים ושורה ארוכה של נושאי משרה בבנק, הוגשה עוד לפני שנפתח ההליך המשפטי לפשיטת רגל נגד פישמן, והיא הסתמכה על המידע שהיה עד אז בנוגע להיקף חובותיו העצום לבנק הפועלים והעובדה שהבנק לא נקט בהליך משפטי נגד פישמן.

הבקשה נפתחת במשפט: "יש פיל בחדר ו(כמעט) אף אחד לא מדבר עליו. בוודאי שלא בנק הפועלים", ועניינה חוב ענק של פישמן, בסך כ–2 מיליארד שקל, לבנק. עוד נכתב בבקשה כי "אף שנורות האזהרה נדלקו מזמן, המשיבים המשיכו לטמון ראשם בחול".

המבקש מציין כי כשבנק הפועלים מעוניין בכך, הוא יודע לנהוג בתקיפות נגד חייבים ומזכיר כמה מקרים, ובהם של מוטי זיסר (שמת מאז), שחובו לבנק נאמד במיליארד שקל - מחצית מחובו של פישמן - וננקטו נגדו צעדים אגרסיביים.

"היכן היו שומרי הסף ונושאי המשרה של בנק הפועלים לאורך השנים שבמהלכן ניתן אשראי כאמור? האם לא היה באפשרות בנק הפועלים לפעול להקטנת החוב לאורך השנים? האם נקט בנק הפועלים באי־אילו פעולות אופרטיביות להקטנת החוב, כל שכן למצער לאי־הגדלתו? האם נושאי המשרה של הבנק עמדו בחובות המוטלות עליהם כלפי בנק הפועלים ובעלי מניותיו? מדוע בנק הפועלים אינו נוקט פעולה אקטיבית לצורך גביית החוב או לכל הפחות חלקו?", נכתב בבקשה.

בנק הפועלים, המיוצג על ידי עוה"ד פיני רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי, התנגד לבקשה וטען כי היא צריכה להידחות, מכיוון שהיא אינה מצביעה על תשתית ראייתית כלשהי התומכת בקיומה של עילה כנגד מי מנושאי המשרה בבנק, ומכיוון שמדובר בסודיות וחסיון בנקאי.

לאחר ההתייחסות של היועמ"ש ובנק ישראל (שעשויה להיות גם "פרווה" - בסגנון "אנחנו בודקים ואנחנו שוקלים"), ייתן אלטוביה את החלטתו. בכל מקרה, ניתן להניח שגם אחרי ההכרעה, הצד המפסיד יערער לעליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#